לדלג לתוכן

מ"ג בראשית מא לה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כׇּל־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיִכְנְשׁוּן יָת כָּל עֲבוּר שְׁנַיָּא טָבָתָא דְּאָתְיָן אִלֵּין וְיֵיצְרוּן עֲבוּרָא תְּחוֹת יַד מְהֵימְנֵי פַרְעֹה עֲבוּרָא בְּקִרְוַיָּא וְיִטְּרוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִכְנְשׁוּן יַת כָּל עִיבּוּר שְׁנַיָא טַבְתָא דְאַתְיַין אִלֵין וְיִצְבְּרוּן עִיבּוּרָא תְּחוֹת אַפִּיטְרוֹפִּין דְפַּרְעה וִישַׁווּן עִבּוּרָא בְּקִרְוַיָיא וְיִנְטְרוּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"את כל אכל" - שם דבר הוא לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן ואוכל שהוא פועל כגון כי כל אוכל חלב טעמו למטה בכ' ונקוד קמץ קטן "תחת יד פרעה" - ברשותו ובאוצרותיו

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֶת כָּל אֹכֶל – שֵׁם דָּבָר הוּא, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ בָּאָלֶ"ף וְנָקוּד בְּפַתָּח קָטָן (סגו"ל). וְ"אוֹכֵל" שֶׁהוּא פּוֹעֵל, כְּגוֹן (ויקרא ז,כה): "כִּי כָּל אוֹכֵל חֵלֶב" – טַעֲמוֹ לְמַטָּה בְּכָ"ף וְנָקוּד קָמַץ קָטָן (ציר"י).
תַּחַת יַד פַּרְעֹה – בִּרְשׁוּתוֹ וּבְאוֹצְרוֹתָיו.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(לה). 'ויצברו בר תחת יד ממונה פרעה: וכל זה היה בעל כרחם של מצריים, ולכך כתוב ויפקד פקידים וגו' ויצברו, שכן מצינו באחשורוש ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה וגו' אל יד הגי וגו', ויקבצו היא הגבייה מבעלי השדות, ויצברו היא האסיפה אל יד שומרי האוצרות, וכן ביוסף תמצא ויקבוץ ויצבור:

אכל בערים: כי בכל עיר ועיר יוכלו למכור בשני הרעב:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויצברו בר — הפקידים. ויש אומרים כי טעם בר, להיותו עם שבליו; והנכון בעיני שנקרא בר אחר מלאכת "לזרות או להבר" (ירמיהו ד, יא). והאומר כי אויר מצרים לח בעבור היאור, ולא יעמד שם דגן ז' שנים? יוכל לערבו עם דברים שיעמידוהו:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויקבצו את כל אכל:    הוא החמישית ואמר את כל אוכל שיטלו אותו מן החטים ומן השעורים והכוסמין ושבולת שועל ושיפון ואורז ודוחן וכיוצא בהם:

ויצברו בר:    לשון צבירה הוא תחת הקרקע שנאמר (איוב כז, טז): "אם יצבור כעפר כסף", נתן לו עצה לטמון תחת הקרקע וגם לעצור בחדרים על הקרקע כי לשון צבירה כולל את הכל מלשון (שמות ח, י): "ויצברו אותם חמרים חמרים":

תחת יד פרעה:    ברשותו ובאוצרותיו:

אוכל בערים:    כל מאכל הנצבר יהיה מצניעו באותה העיר:

ושמרו:    כלומר והוא שיהיה דבר המשתמר לאכילה זמן מרובה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לה) "ויקבצו". והפקידים הקטנים שימנה בכל עיר ועיר בערי המדינה, הם "יקבצו את כל אכל", לא תבואה לבד רק מכל מיני מאכל כמו קטניות ופירות, שאחר שיהיו שנים טובות בודאי גם כל מיני מאכל יגדלו לרוב. עתה מפרש מה יעשה בשני אלה שהם החומש של התבואה שיקח הממונה הכולל, והאוכל שיקבצו הפקידים הקטנים, "ויצברו בר תחת יד פרעה," הבר שהוא התבואה שממנה יצברו צבורים צבורים [שזה ההבדל בין צבר ובין קבץ, שצבר מורה שצובר הרבה בפעם אחד והקובץ מקבץ על יד] זה יהיה תחת יד פרעה, היינו באוצר המלך הגדול בעיר המלוכה, ויהיה תחת יד הממונה הגדול שהוא משנה למלך, "והאכל" שיקבצו הפקידים הקטנים יהיה "בערים", שאוכל של כל עיר תנתן באוצר שיהיה בכל עיר. "ושמרו", ר"ל והפקידים ישמרו את האוכל בל יגנבו ממנו, כי בעיר הבירה קל לשמור את האוצר הגדול:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויקבצו. ב' במסורה דין ואידך ויקבצו את כל נערה. זה שאמר הכתוב דגן ותירוש ינובב בתולות: