ביאור:ישעיהו מב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1042)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו מב)


א הֵן עַבְדִּי עם ישראל, עבד ה' - אֶתְמָךְ בּוֹ, בְּחִירִי - רָצְתָה נַפְשִׁי. נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט את דרך ה' לַגּוֹיִם יוֹצִיא יפרסם. ב לֹא יִצְעַק אלא יסביר בדרכי נועם וְלֹא יִשָּׂא ירים קולו, וְלֹא יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ. ג קָנֶה רָצוּץ ענף סדוק (משל לחלשים והעניים) - לֹא יִשְׁבּוֹר, וּפִשְׁתָּה כֵהָה פתילה מפשתן שאורה נחלש - לֹא יְכַבֶּנָּה, לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט. ד לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ ישבר עַד יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט, וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵילוּ. {פ}

ה כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ ומה שנולד בארץ, הצמחים ובעלי החיים, נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ: ו "אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק אחזיק בְּיָדֶךָ, וְאֶצָּרְךָ אשמור עליך וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לדוגמה לעם שיש לו ברית עם ה', לְאוֹר גּוֹיִם. ז לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת, לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ. ח אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי, וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לאל אחר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים ומתהילתי לא אחלק לפסלים (לא אתן שיתנו להם כבוד המגיע לי). ט הָרִאשֹׁנוֹת הבטחותי הִנֵּה בָאוּ, וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיע אֶתְכֶם". {פ}

י שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ על תהילתו מִקְצֵה הָאָרֶץ מקצה העולם ועד הקצה השני, יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם. יא יִשְׂאוּ ירימו קולם מִדְבָּר וְעָרָיו, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר העם הנקרא 'קדר' וגר בערים ללא חומה, ישא קולו, יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ. יב יָשִׂימוּ לַיהוָה כָּבוֹד, וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ. יג יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה מעורר ושופך את כעסו, יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ יצרח, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר. {ס}

יד הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם נמנעתי מלהילחם בעבר, אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק הייתי בשקט והתאפקתי. אבל כעת -, כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם אנשום (אנשוף) וְאֶשְׁאַף יָחַד במהירות, כמעט בו זמנית. טו אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ, וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים המים בנהר ימעטו עד כדי כך שיצוצו בו איים וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ. טז וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים את ישראל שהולכים בחשיכה בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ, בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם, אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר. אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם אעשה בקרוב וְלֹא עֲזַבְתִּים ולא אחדול מעשייתם. יז נָסֹגוּ אָחוֹר הרחק מדרכי ה', יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל, הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה "אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ". {ס}

יח הַחֵרְשִׁים ישראל שבגולה שאינם מקשיבים לה' שְׁמָעוּ, וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת. יט "מִי עִוֵּר לטענה זו ישראל עונים כדברים האלו: כִּי אִם עַבְדִּי הנביא וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח ששלחתי, מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם כמו המתמסתר לעבודת ה' וְעִוֵּר כְּעֶבֶד יְהוָה". כ (ראית) רָאוֹת רַבּוֹת ראיתם אותות רבות וְלֹא תִשְׁמֹר ובכל זאת לא שמרתם זאת בליבכם, פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע. כא יְהוָה חָפֵץ חפץ בעמו לְמַעַן כדי לפרסם את צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה ולכן מגדיל את ערך לימוד התורה בעיני העם וְיַאְדִּיר. כב וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי ששדדו אותו, הָפֵחַ לכודים בפח, במלכודת בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ נטמנו, הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל, מְשִׁסָּה היו נתונים לשוד וְאֵין אֹמֵר 'הָשַׁב'. כג מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת, יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר את העתיד? כד מִי נָתַן (למשוסה) לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב, וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים? - הֲלוֹא יְהוָה, זוּ אשר חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ. כה וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה ומלחמה עזה, וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב החֵמָה שרפה את ישראל מכל עבר וְלֹא יָדָע והוא לא שם לב שהוא מוקף באש, וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות