ביאור:קהלת יב
קיצור דרך: a3112
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של קהלת יב)
א וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד אֲשֶׁר כל עוד לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה קשים, ימי הזיקנה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר "אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ שום משאלות (לזקן, מרוב תשישותו, אין מאוויים)". ב עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים, וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם גם לאחר שהם מורידים גשם, ובדרך כלל הם מתפזרים, בזיקנה החיים חשוכים כל הזמן. ג בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ ירעדו שֹׁמְרֵי הַבַּיִת בהשאלה: הידיים, וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל משל לרגליים, וּבָטְלוּ הפסיקו לעבוד הַטֹּחֲנוֹת הנשים העוסקות בגריסת גרגרי דגן, ובהשאלה: השיניים כִּי מִעֵטוּ התמעטו, רוב השיניים נשרו, וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת המסתכלות דרך החלונות, ובהשאלה: העיניים. ד וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק דלתות החנויות בשוק, ובהשאלה: השפתיים בִּשְׁפַל בזמן הנמכת ה- קוֹל הַטַּחֲנָה של טחנת הקמח, ובהשאלה: הפה (קולו נחלש), וְיָקוּם יתעורר משנתו (שאיננה עמוקה) לְקוֹל הַצִּפּוֹר, וְיִשַּׁחוּ ישפל, יחלש קולן כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר של כל המזמרות, כלומר השמיעה של הזקן איננה טובה, ונדמה לו שהמזמרות הנמיכו את קולן. ה גַּם מִגָּבֹהַּ מעלייה קשה, הזקנים יִרָאוּ, וְחַתְחַתִּים ומבורות בַּדֶּרֶךְ, וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד יצוצו בליטות בענף השקד, העצמות יבלטו, וְיִסְתַּבֵּל יתקמר גבו הֶחָגָב כמו שנראה החגב וְתָפֵר תחדל הָאֲבִיּוֹנָה הבינה או התאוה, כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, וְסָבְבוּ וכבר מסתובבים בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים. ו עַד שמח בבחרותיך... עד... אֲשֶׁר לֹא (ירחק) יֵרָתֵק ינתק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרֻץ ותתגלגל ותשבר גֻּלַּת הַזָּהָב קערה שהיתה תלויה בחוט הקשור לתקרה, ועליה הניחו נרות, וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ ליד המעיין ממנו לוקחים מים בכד וְנָרֹץ ויורד הַגַּלְגַּל כלי חרס, סוג של כד אֶל הַבּוֹר בור המים. והנמשל לכל אלו בפסוק הבא:. ז וְיָשֹׁב הֶעָפָר גוף האדם העשוי מעפר (בראשית ג יט) עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה, וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.
ח הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת, הַכֹּל הָבֶל. ט וְיֹתֵר ומלבד זאת שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם, וְאִזֵּן האזין לחכמים וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה. י בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ בעלי ערך, וְכָתוּב וכתב יֹשֶׁר ספרים העוסקים בדברי יושר דִּבְרֵי אֱמֶת. יא דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת הם כמו מקל עם ברזל בקצהו, המשמש לזרז את הבהמות ולכוון אותם בדרכם, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים וכמו מסמרים תקועים, סוג של דורבנות בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת דברים שאספו החכמים, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד ממשה רבינו, מהתורה. יב וְיֹתֵר מֵהֵמָּה מדברי החכמים שנאספו בספר זה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת מלעשות סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג כי קריאה (בקול) בספרים אלו הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר היא רק מעייפת את הגוף.
יג סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע. אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה מעשים טובים הם תכלית האדם כָּל הָאָדָם. יד כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה - הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל נֶעְלָם אפילו על מעשים נסתרים, אִם טוֹב וה' ישפוט אם טוב עשה האדם וְאִם רָע.
סוף דבר, הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
סיכום הדברים בקצרה
בהמשך לפרק הקודם: יש לחזור בתשובה כל עוד אנו צעירים, כי לעת זיקנה כבר אין כח לעשייה. ובוודאי שיש לעשות זאת לפני שיגיע יום המוות.
הוא מסיים במה שפתח את הספר - הכל הבל. אם כי עכשיו, לאחר כל מה שחקרנו, ברור שגם אם לעולם לא נגלה את התכלית לכל דבר, עלינו לנצל את החיים לטובה.
ראו גם
