ביאור:שיר השירים א
קיצור דרך: a3001
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של שיר השירים א)
מבוא חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך. במרבית המהדורות הנדפסות, מקומו של קובץ זה הוא מיד לאחר שלושת ספרי אמ"ת (איוב, תהלים ומשלי). קובץ זה כולל שני ספרי פרוזה (רות ואסתר) ושלושה הכתובים על דרך השירה (שיר השירים, איכה וקהלת). בשאלת סדרן של חמש המגילות, קיימות שתי שיטות - עיין בערך חמש מגילות בוויקיפדיה ולהרחבה ראה כאן. שיר השירים מגילת שיר השירים היא שיר המורכב מכמה שירים, שכולם עוסקים בתיאור האהבה בין איש לאשה. לאחר חתימת המקרא התנהלו ויכוחים סביב מקומה של מגילת שיר השירים בתנ"ך. הדעות בין התנאים היו חלוקות לכאן ולכאן, ולבסוף המגילה שובצה במקרא על אף ההסתייגויות, ואף זכתה שרבי עקיבא אמר עליה: "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים". כפי הנראה, רבי עקיבא ראה ביצירה מעשה אלגוריה, מטאפורה. לשיטה זו, המגילה מתבארת כשיר המתאר את האהבה בין האל (הדוֹד, האהוב) לעם ישראל (האהובה). (מתוך הערך שיר השירים בוויקיפדיה) בפירושנו כאן פירשנו את המילים הקשות בלבד, וכדי להבין את משמעות הנמשל, כדאי לקרא במקביל את פירוש רש"י על שיר השירים. |
א שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר השייך ל- (שכתב) לִשְׁלֹמֹה:
" ב יִשָּׁקֵנִי הלוואי וישקני מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ רגשות של קירבתך מִיָּיִן. ג לְרֵיחַ בשביל להריח בהם שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן וכביכול אריח את השמן שאתה משוח בו תּוּרַק אפילו כאשר רק יוזכר שְׁמֶךָ, עַל כֵּן בגלל ריחך הטוב עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ כל הבחורות אוהבות אותך, לא רק אני (היא מצטנעת). ד מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה נרוץ שנינו יחד, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ אתה, החתן, הדומה בעיניי למלך חֲדָרָיו, נָגִילָה נשמח שנינו יחד וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה אזכיר, אדבר על כך דֹדֶיךָ שרגשות הקירבה אליך גורמים לשיכרון-חושים יותר מ- מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ וגורמים לאהוב אותך באופן ישיר וללא מעצורים. "
{פ}
" ה שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה ולמרות זאת יפה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם! כְּאָהֳלֵי קֵדָר בני העם 'קדר' הגרים באוהלים, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה בית המקדש שבנה שלמה. ו אַל תִּרְאוּנִי תסתכלו עלי בבוז שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ אינני שחורה מלידה אלא רק מחשיפת-יתר לשמש, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ כעסו עלי (מלשון חרון) בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה שומרת אֶת הַכְּרָמִים שמקובל לשומרם בימי הבציר, ימי הקיץ, כאשר השמש מכה בחזקה
, כַּרְמִי שֶׁלִּי ואת ה'כרם' שלי, כלומר גופי לֹא נָטָרְתִּי לא היה לי זמן לשמור ולטפח את יופיי. "
" ז הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי: אֵיכָה איפה תִרְעֶה? אֵיכָה תַּרְבִּיץ תתן לצאן לרבוץ ולנוח בַּצָּהֳרָיִם? שַׁלָּמָה שהרי למה, מדוע שבמקום לבא אליך אצטרך להיות אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה כעטופה, כזונה העוטפת פניה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ? "
" ח אִם תשובת הדוד: האם אין את יודעת איך להגיע אלי? לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים? צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי כרועה ההולכת בעקבות הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ הגדיים שלך עַל על יד (וכך תמצאי אותי מבלי למשוך תשומת לב) מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. "
{פ}
| "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי" (פסוק יג) - ראו בערך מור בויקיפדיה |
" ט לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי שהיא כסוסה שעליה רוכב פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי. י נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים המקושטים בתכשיטים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים. יא תּוֹרֵי הם ה'תורים' מהפסוק הקודם זָהָב נַעֲשֶׂה אעשה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת משובצים בנקודות הַכָּסֶף. "
" יב עַד תשובת הרעיה: עד למרחוק, כביכול עד המקום שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ מסב בבמשתה שלו נִרְדִּי צמח הבושם שלי (כדימוי לאהוב שלה, שאת ריחו הטוב כבר הזכירה בפסוק ב) נָתַן רֵיחוֹ. יג צְרוֹר כחבילת הַמֹּר ענפי השיח מור (שיח בושם) דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי כמו שרשרת עם תליון (ונהגו לשים בקבוק קטן של בושם כתליון לשרשרת) יָלִין יהיה שרוי תמיד. יד אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר סוג נוסף של שיח עם ריח טוב דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. "
{ס}
" טו הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים יפות כמו עיני יונים. "
" טז הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי, אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ המיטה שלנו רַעֲנָנָה מקושטת בפרחים. יז קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים עשויים מעץ ארז
, (רחיטנו) רַהִיטֵנוּ הקרשים של הבית שלנו בְּרוֹתִים מעצי ברוש
. "
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (פסוק ו) - בזמנם היה מקובל שעור לבן נחשב יפה כיוון שעור שזוף היה משוייך למעמד הפועלים הנאלצים לעבוד בשמש. להרחבה ראה במאמר "שחור זה יפה?".
ראו גם
- הקדמת רש"י לשיר השירים - הספר היחיד בתנ"ך שרש"י כתב לו הקדמה לפירושו
- הקדמת הרב קוק לשיר השירים
