קטגוריה:בראשית כז ט
נוסח המקרא
לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב
לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב.
לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃
לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַ/צֹּ֔אן וְ/קַֽח־לִ֣/י מִ/שָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְ/אֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧/ם מַטְעַמִּ֛ים לְ/אָבִ֖י/ךָ כַּ/אֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | אִיזֵיל כְּעַן לְעָנָא וְסַב לִי מִתַּמָּן תְּרֵין גְּדָיֵי עִזִּין טָבִין וְאַעֲבֵיד יָתְהוֹן תַּבְשִׁילִין לַאֲבוּךְ כְּמָא דְּרָחֵים׃ |
ירושלמי (יונתן): | אִיזֵיל כְּדוֹן לְבֵית עָנָא וְסַב לִי מִתַּמָן תְּרֵי גְדָיֵי עִזִין שַׁמְנִין חַד לְשׁוּם פִּסְחָא וְחַד לְשׁוּם קָרְבַּן חַגָא וְאַעֲבֵיד יַתְהוֹן תַּבְשִׁילִין לְאָבוּךְ הֵיכְמָא דִי רָחִים: |
רש"י
"שני גדיי עזים" - וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק אלא פסח הי' האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים בפרקי דר"א
"כאשר אהב" - כי טעם הגדי כטעם הצבי
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים – וְכִי שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים הָיָה מַאֲכָל שֶׁל יִצְחָק? אֶלָּא פֶּסַח הָיָה, הָאֶחָד הִקְרִיב לְפִסְחוֹ, וְהָאֶחָד עָשָׂה מַטְעַמִּים; בְּפִרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק לב).
כַּאֲשֶׁר אָהֵב – כִּי טַעַם הַגְּדִי כְּטַעַם הַצְּבִי.
רשב"ם
גדיי עיזים: בשביל העורות ששערן קשה כשיער אדם לקח עזים ולא כבשים:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
וקח לי משם שני. ר"ת משלו.
משם. בגימטריא משלי. שכן כתב לה בכתובתה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז ט.
וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ
גְּדָיֵי עִזִּים
למה גדי ולא טלה?
הן בשר הטלה טעים ורך יותר מבשר גדי העיזים.
ניתן להבין שרבקה הבינה שיצחק מנסה את עשו לראות האם אלוהים יעזור לעשו כדי להראות שהוא בחיר אלוהים, ומצפה שעשו יצליח לצוד לו איל, כשם שאלוהים העניק ליצחק איל בעקדתו. ולכן, כיוון שבשר הגדי קרוב יותר לבשר איל בר, לכן היא רוצה גדי ולא טלה.
וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים
קשה להבין למה רבקה ציוותה על יעקב לקחת שני גדיים?
- לארוחה של 3 אורחים, אברהם לקח "בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב" (ביאור:בראשית יח ז) שהיינו למעשה גדול מגדי אחד.
- יצחק הזמין ארוחה לאיש אחד, ואחר כך בזמן הארוחה יצחק לא הזמין את בנו לאכול עמו. אולם יצחק לא אמר לעשו שהוא מתכנן לאכול לבדו, ולכן היה צריך להכין אוכל לפחות לשני אנשים.
- יצחק ציפה שאלוהים ייתן לעשו איילה או צבי שיספקו כמות גדולה של בשר.
- נהוג להכין יותר אוכל מהדרוש כדי שאף אחד מהאוכלים לא יצא רעב.
- היתה אפשרות שכאשר עשו ישוב עם הצייד, ויכין מטעמים, יצחק יזמין את משפחתו להיות נוכחים בברכתו, כפי שלבן ויעקב אכלו עם כל משפחתם לאחר שבועתם (ביאור:בראשית לא נד).
נראה שרבקה חשבה לכסות את עורו של יעקב בשערות לפני שיעקב אמר: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר" (ביאור:בראשית כז יא). סביר שרבקה חשבה על כמות הבשר, וגם חשבה להשתמש בפרוות הגדיים כדי לכסות את גופו של יעקב. רבקה חשבה לכסות את עורו של יעקב על מנת להערים על יצחק, וזאת משום שהיא פקדה על יעקב להביא שני גדיים ולא שני טלאים, שכן לטלה יש פרווה רבה ומסולסלת, ולגדי יש מעט פרווה חלקה. רבקה לא שינתה את פקודתה ליעקב לאחר שיעקב העלה את הבעיה שעשו שעיר והוא חלק, אלא רק אמרה: "אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח לִי" (ביאור:בראשית כז יג), כלומר היא כבר חשבה על זה והגדיים הם הפתרון.
המילה "טובים" פונה לצבע ולאיכות של פרוות הגדיים ולא לבשרם בלבד, כלומר פרווה שתתאים לשיער גופו של עשו, ושתוכל לשמש כחולצה לגודל גופו של יעקב, ולא לבשרם בלבד.
וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב
רבקה ידעה מה יצחק אוהב לאכול. אולם כיצד רבקה ידעה מה שיצחק ציפה מעשו? ייתכן שרבקה היתה זאת שלימדה את עשו איך לבשל אוכל לאביו.
לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן
רבקה כנראה הבינה שהציד הוא ניסיון לראות אם אלוהים יעניק לעשו ציד מהיר שיהווה סימן לכך שעשו נבחר על ידי אלוהים להיות ממשיכו של יצחק. רבקה מנסה להיות מהירה גם מעשו וגם מאלוהים. ייתכן שרבקה חששה שגם עשו ייקח לו גדי במקום לצאת לצוד.
לרבקה היו שתי מטרות: (1) שעשו לא יקבל את הברכה הראשית, (2) שיעקב יקבל את הברכה. רבקה היתה מסתפקת בכך שעשו לא יקבל את הברכה. במידה ועשו היה חוזר ליצחק לפני שיעקב היה מוכן, אזי רבקה היתה יכולה להגיד ליצחק משהו כדי למנוע ממנו לברך רק את עשו. אולם רבקה רצתה שיעקב ישמע מה אביו הכין לעשו, ושיעקב יזכה בברכה הזאת.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כז ט"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.