מ"ג בראשית כז ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כז · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּכְעַן בְּרִי קַבֵּיל מִנִּי לְמָא דַּאֲנָא מְפַקְּדָא יָתָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְעַן בְּרִי קַבֵּיל מִנִי לְמָא דַאֲנָא מְפַקֵיד יָתָךְ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ח - י) "ועתה". אמנם לעומת שלש ההכנות הנז' למעלה, אמרה נגד מה שיוכן המתברך ע"י מצות כבוד שזה א"א לך כי לא צוה אותך, הנה "אני מצוה אותך" ותקיים מצות כבוד אם, ונגד שיהיה התקשרות בין המברך ובין המתברך ע"י המטעמים," אני אעשה המטעמים כאשר אהב," ונגד שתכין נפש המברך להמשיך הברכה "והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך," שיאכל כדי שיברכך שתהיה האכילה תמורת הברכה, שיהיה שוחד לגוף שלא יעכב את הנפש להתקשר במקור הברכה:


 

<< · מ"ג בראשית · כז · ח · >>