רש"י על בראשית כז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על בראשיתפרק כ"ז • פסוק ט' |
א • ב • ג • ה • ז • ט • יא • יב • טו • יט • כא • כב • כד • כז • כח • כט • ל • לג • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מד • מה • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


בראשית כ"ז, ט':

לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃


"וקח לי" - משלי הם ואינם גזל שכך כתב לה יצחק בכתובתה ליטול שני גדיי עזים בכל יום (ב"ר)

"שני גדיי עזים" - וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק אלא פסח הי' האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים בפרקי דר"א

"כאשר אהב" - כי טעם הגדי כטעם הצבי