רש"י על בראשית כז מב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשיתפרק כ"ז • פסוק מ"ב |
א • ב • ג • ה • ז • ט • יא • יב • טו • יט • כא • כב • כד • כז • כח • כט • ל • לג • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מד • מה • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


בראשית כ"ז, מ"ב:

וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהׇרְגֶֽךָ׃


"ויגד לרבקה" - ברוח הקודש הוגד לה מה שעשו מהרהר בלבו

"מתנחם לך" - נחם על האחוה לחשוב מחשבה אחרת להתנכר לך ולהרגך ומ"א כבר אתה מת בעיניו ושתה עליך כוס של תנחומים ולפי פשוטו לשון תנחומים מתנחם הוא על הברכות בהריגתך