ביאור:יחזקאל כג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
א
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:
ב
בֶּן אָדָם, שְׁתַּיִם נָשִׁים, בְּנוֹת אֵם אַחַת הָיוּ.
ג
וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם, בִּנְעוּרֵיהֶן זָנוּ נמשל: עוד לפני יציאת מצרים חטאו ישראל בע"ז (כפי שגם נכתב לעיל, כ, ז), שָׁמָּה מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן וְשָׁם עִשּׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן עיסו הגברים את דדיהן הבתוליים.
ד
וּשְׁמוֹתָן: אָהֳלָה - הַגְּדוֹלָה, וְאָהֳלִיבָה - אֲחוֹתָהּ. וַתִּהְיֶינָה לִי התחתנו איתי (עם ה') וַתֵּלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת. וּשְׁמוֹתָן: שֹׁמְרוֹן אָהֳלָה היא "אהלה", בעלת האוהל שלה, יש לה מקדש שאיננו לה', וִירוּשָׁלַ͏ִם אָהֳלִיבָה האוהל שלי בה, המקדש שלי שוכן בתוכה.
ה
וַתִּזֶן אָהֳלָה תַּחְתָּי, וַתַּעְגַּב נמשכה לזנות עַל מְאַהֲבֶיהָ, אֶל אַשּׁוּר קְרוֹבִים הקרובים לליבה (נמשל: שומרון פנתה לעזרה מעמים רחוקים במקום לפנות לה').
ו
לְבֻשֵׁי תְכֵלֶת בגדים בצבע יוקרתי, פַּחוֹת שרי מחוז (רבים של פחה) וּסְגָנִים, בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם, פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים.
ז
וַתִּתֵּן תַּזְנוּתֶיהָ את תאוותיה הזנותיות עֲלֵיהֶם, מִבְחַר על מבחר בְּנֵי אַשּׁוּר כֻּלָּם, וּבְכֹל אֲשֶׁר עָגְבָה - בְּכָל גִּלּוּלֵיהֶם אליליהם נִטְמָאָה.
ח
וְאֶת תַּזְנוּתֶיהָ מִמִּצְרַיִם מהתקופה שזינתה במצרים (כמפורט בפסוק ג) לֹא עָזָבָה, כִּי אוֹתָהּ שָׁכְבוּ בִנְעוּרֶיהָ, וְהֵמָּה עִשּׂוּ דַּדֵּי בְתוּלֶיהָ, וַיִּשְׁפְּכוּ תַזְנוּתָם עָלֶיהָ.
ט
לָכֵן נְתַתִּיהָ בְּיַד מְאַהֲבֶיהָ, בְּיַד בְּנֵי אַשּׁוּר אֲשֶׁר עָגְבָה עֲלֵיהֶם.
י
הֵמָּה אשור גִּלּוּ עֶרְוָתָהּ עירומה, קלונה, בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ לָקָחוּ, וְאוֹתָהּ בַּחֶרֶב הָרָגוּ. וַתְּהִי שֵׁם שם לגנאי, פרסום שלילי לַנָּשִׁים, וּשְׁפוּטִים שפטים, עונשים עָשׂוּ בָהּ.
{ס}
יא
וַתֵּרֶא אֲחוֹתָהּ אָהֳלִיבָה, וַתַּשְׁחֵת עַגְבָתָהּ את התשוקה שלה מִמֶּנָּה אפילו יותר משומרון, וְאֶת תַּזְנוּתֶיהָ מִזְּנוּנֵי אֲחוֹתָהּ.
יב
אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר עָגָבָה, פַּחוֹת וּסְגָנִים קְרֹבִים, לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כליל השלמות, בגדי פאר, פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים, בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם.
יג
וָאֵרֶא כִּי נִטְמָאָה, דֶּרֶךְ אֶחָד וראיתי גם שדרך אחת לִשְׁתֵּיהֶן.
יד
וַתּוֹסֶף אֶל תַּזְנוּתֶיהָ, וַתֵּרֶא אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה ציורים מושכים של אנשים חקוקים על הקיר עַל הַקִּיר, צַלְמֵי (כשדיים) כַשְׂדִּים, חֲקֻקִים בַּשָּׁשַׁר בצבע אדום בולט.
טו
חֲגוֹרֵי אֵזוֹר אותם אנשים מצויירים, יש להם חגורה בְּמָתְנֵיהֶם, סְרוּחֵי טְבוּלִים בעלי כובע ארוך בְּרָאשֵׁיהֶם, מַרְאֵה שָׁלִשִׁים של מפקדים כֻּלָּם, דְּמוּת בְּנֵי בָבֶל, כַּשְׂדִּים, אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם.
טז
(ותעגב) וַתַּעְגְּבָה עֲלֵיהֶם לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ לאור הציורים שראתה, וַתִּשְׁלַח מַלְאָכִים שליחים אֲלֵיהֶם כַּשְׂדִּימָה לבבל.
יז
וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְנֵי בָבֶל לְמִשְׁכַּב דֹּדִים אהבים וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּתַזְנוּתָם, וַתִּטְמָא בָם, וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶם ולבסוף מאסה בהם ("ותקע" משורש יק"ע, שפירושו התרחקות ממשהו, כמו "וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב".
יח
וַתְּגַל יהודה גילתה את תַּזְנוּתֶיהָ, וַתְּגַל אֶת עֶרְוָתָהּ, וַתֵּקַע נַפְשִׁי נפשו של ה' מֵעָלֶיהָ כַּאֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשִׁי מֵעַל אֲחוֹתָהּ.
יט
וַתַּרְבֶּה אֶת תַּזְנוּתֶיהָ, לִזְכֹּר מתוך שזכרה אֶת יְמֵי נְעוּרֶיהָ אֲשֶׁר זָנְתָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
כ
וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם בשותפות עם הפילגשים של המצרים, אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם כינוי לאיבר המין הזכרי, וְזִרְמַת זרם הזרע סוּסִים זִרְמָתָם.
כא
וַתִּפְקְדִי ותזכרי אֵת זִמַּת נְעוּרָיִךְ, בַּעְשׂוֹת מִמִּצְרַיִם כפי שעיסו מצרים דַּדַּיִךְ, לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָיִךְ בגלל נעוריהם של שדיך.
{ס}
כב
לָכֵן אָהֳלִיבָה, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי מֵעִיר אֶת מְאַהֲבַיִךְ עָלַיִךְ, אֵת אֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשֵׁךְ מֵהֶם מהבבלים, כפי שכבר נאמר לעיל, פסוק יז, וַהֲבֵאתִים עָלַיִךְ מִסָּבִיב.
כג
בְּנֵי בָבֶל וְכָל כַּשְׂדִּים, פְּקוֹד וְשׁוֹעַ וְקוֹעַ וכן עוד כל מיני עמים קטנים, כָּל בְּנֵי אַשּׁוּר אוֹתָם איתם. בַּחוּרֵי חֶמֶד, פַּחוֹת וּסְגָנִים - כֻּלָּם; שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים ונכבדים, רֹכְבֵי סוּסִים - כֻּלָּם.
כד
וּבָאוּ עָלַיִךְ להלחם בך הֹצֶן סוג של רכב או כלי מלחמה, רֶכֶב וְגַלְגַּל, וּבִקְהַל עַמִּים בצבא אדיר צִנָּה עם לוחמים האוחזים במגן גדול וּמָגֵן וְקוֹבַע וכובע, קסדה יָשִׂימוּ עָלַיִךְ סָבִיב. וְנָתַתִּי לִפְנֵיהֶם מִשְׁפָּט יכולת לשפוט אותך, וּשְׁפָטוּךְ בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם.
כה
וְנָתַתִּי קִנְאָתִי בָּךְ את חמתי עליך, וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּחֵמָה ינהגו בך בזעם, אַפֵּךְ וְאָזְנַיִךְ יָסִירוּ הסרת האף והאוזניים היתה עונש נפוץ במצרים, וְאַחֲרִיתֵךְ ושאריתך, צאצאיך בַּחֶרֶב תִּפּוֹל. הֵמָּה בבל והעמים שאיתה - בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ יִקָּחוּ, וְאַחֲרִיתֵךְ רכושך תֵּאָכֵל בָּאֵשׁ.
כו
וְהִפְשִׁיטוּךְ אֶת בְּגָדָיִךְ, וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ את חפציך היקרים.
כז
וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּתֵךְ מִמֵּךְ, וְאֶת זְנוּתֵךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא תִשְׂאִי עֵינַיִךְ אֲלֵיהֶם, וּמִצְרַיִם ואת מצרים לֹא תִזְכְּרִי עוֹד.
{ס}
כח
כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי נֹתְנָךְ בְּיַד אֲשֶׁר שָׂנֵאת, בְּיַד אֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשֵׁךְ מֵהֶם.
כט
וְעָשׂוּ אוֹתָךְ לך בְּשִׂנְאָה, וְלָקְחוּ כָּל יְגִיעֵךְ רכושך שהתאמצת בשבילו, וַעֲזָבוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה, וְנִגְלָה עֶרְוַת זְנוּנַיִךְ וְזִמָּתֵךְ וְתַזְנוּתָיִךְ.
ל
עָשֹׂה יעשו מעשים אֵלֶּה לָךְ, בִּזְנוֹתֵךְ בגלל זנותך אַחֲרֵי גוֹיִם, עַל אֲשֶׁר נִטְמֵאת בְּגִלּוּלֵיהֶם.
לא
בְּדֶרֶךְ אֲחוֹתֵךְ הָלָכְתְּ, וְנָתַתִּי כוֹסָהּ את כוס התרעלה שלה (העונש שלה יפול גם עליך) בְּיָדֵךְ.
{ס}
לב
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה: כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי, הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה. תִּהְיֶה ואז תהיה אהליבה לִצְחֹק וּלְלַעַג, מִרְבָּה לְהָכִיל יותר מכמה שהיא יכולה להכיל.
לג
שִׁכָּרוֹן וְיָגוֹן תִּמָּלֵאִי, כּוֹס שַׁמָּה משתיית כוס ההרס וּשְׁמָמָה, כּוֹס אֲחוֹתֵךְ שֹׁמְרוֹן.
לד
וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית תמצצי את כל תוכן הכוס וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ ואפילו את חרסיה תְּגָרֵמִי תכרסמי ותמצצי (כמו מתוך עצם), וְשָׁדַיִךְ תְּנַתֵּקִי תכי את שדיך, כמתאבלת (כמו בישעיהו לב יב) , כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
{ס}
לה
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: יַעַן שָׁכַחַתְּ אוֹתִי, וַתַּשְׁלִיכִי אוֹתִי אַחֲרֵי גַוֵּךְ, וְגַם אַתְּ שְׂאִי שאי בתוצאות זִמָּתֵךְ וְאֶת ובתוצאות תַּזְנוּתָיִךְ.
{ס}
לו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: בֶּן אָדָם, הֲתִשְׁפּוֹט הלא עליך לשפוט אֶת אָהֳלָה וְאֶת אָהֳלִיבָה, וְהַגֵּד לָהֶן אֵת תוֹעֲבוֹתֵיהֶן.
לז
כִּי נִאֵפוּ, וְדָם שפיכת דם בִּידֵיהֶן, וְאֶת גִּלּוּלֵיהֶן נִאֵפוּ רדפו אחריהם, וְגַם אֶת בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ לִי הֶעֱבִירוּ לָהֶם למולך באש לְאָכְלָה.
לח
עוֹד זֹאת עָשׂוּ לִי: טִמְּאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא כשהעבירו את בניהן באש, וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ.
לט
וּבְשַׁחֲטָם אֶת בְּנֵיהֶם לְגִלּוּלֵיהֶם, וַיָּבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא לְחַלְּלוֹ, וְהִנֵּה כֹה עָשׂוּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי אפילו בתוך בית המקדש שלי.
מ
וְאַף כִּי תִשְׁלַחְנָה אהלה ואהליבה שלחו שליחים לקרוא לַאֲנָשִׁים בָּאִים הבאים מִמֶּרְחָק, אֲשֶׁר מַלְאָךְ שָׁלוּחַ אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה בָאוּ לַאֲשֶׁר בעבור ש- רָחַצְתְּ, כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ איפרת את עינייך, וְעָדִית עֶדִי ענדת תכשיט.
מא
וְיָשַׁבְתְּ עַל מִטָּה כְבוּדָּה מכובדת וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיהָ, וּקְטָרְתִּי וְשַׁמְנִי קטורת ושמנים שהיית אמורה להקטיר לי שַׂמְתְּ עָלֶיהָ.
מב
וְקוֹל הָמוֹן המיה שָׁלֵו רגוע בָהּ נשמע במיטה. וְאֶל וביחד עם אֲנָשִׁים, מֵרֹב אָדָם מרוב הגברים שהזמנת, מוּבָאִים (סובאים) סָבָאִים מִמִּדְבָּר בני עם שבא, לשמש כמשרתים לכל אותם גברים. וַיִּתְּנוּ צְמִידִים אֶל יְדֵיהֶן על ידיהן של המארחות, כמתנה וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת עַל רָאשֵׁיהֶן.
מג
וָאֹמַר לַבָּלָה למזדקנת נִאוּפִים מרוב ניאופים: (עת) "עַתָּה (יזנה) יִזְנוּ תַזְנוּתֶהָ יסורו ממנה תאבותיה", וָהִיא אך היא ממשיכה בשלה.
מד
וַיָּבוֹא אֵלֶיהָ כְּבוֹא אֶל אִשָּׁה זוֹנָה - כֵּן בָּאוּ אֶל אָהֳלָה וְאֶל אָהֳלִיבָה, אִשֹּׁת נשות הַזִּמָּה.
מה
וַאֲנָשִׁים צַדִּיקִם - הֵמָּה יִשְׁפְּטוּ אוֹתְהֶם מִשְׁפַּט במשפט הראוי ל- נֹאֲפוֹת וּמִשְׁפַּט שֹׁפְכוֹת דָּם, כִּי נֹאֲפֹת הֵנָּה וְדָם בִּידֵיהֶן.
{ס}
מו
כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הַעֲלֵה עֲלֵיהֶם קָהָל התקף את החוטאים על ידי קבוצת אנשים, וְנָתֹן אֶתְהֶן לְזַעֲוָה לזוועה וְלָבַז.
מז
וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן קָהָל אותו קהל שהוזכר בפסוק הקודם וּבָרֵא אוֹתְהֶן כרות אותן בְּחַרְבוֹתָם. בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יַהֲרֹגוּ וּבָתֵּיהֶן בָּאֵשׁ יִשְׂרֹפוּ.
מח
וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּה מִן הָאָרֶץ, וְנִוַּסְּרוּ תקחנה מוסר (שאר העמים ילמדו לקח מעונשן של אהלה ואהליבה) כָּל הַנָּשִׁים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה.
מט
וְנָתְנוּ זִמַּתְכֶנָה את העונש על זימתכן עֲלֵיכֶן, וַחֲטָאֵי גִלּוּלֵיכֶן תִּשֶּׂאינָה, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ" (פסוק מ) - אבקת הכָּחָל, בערבית כֻּחֻל (Kohl), היא אבקת מינרל שצבעהּ כחול כהה, איתה היו צובעים סביבות העיניים כדי להבליט את העיניים וליצור רושם שהן גדולות יותר - בימינו: אייליינר. (ע"פ האתר אאוריקה והערך ללא כחל ושרק בוויקיפדיה)