תרגום על אסתר

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

למהדורה המפוסקת

פרק א

מתוך: תרגום/אסתר/א (עריכה)

א והוה ביומי אחשורוש הוא אחשורוש דביומוהי בטילת עבידת בית אלהנא רבא והות בטילא עד שנת תרתין לדריוש בגין עטיתא דוושתי חייבתא ברתיה דאויל מרודך בר נבוכדנצר ועל דלא שבקת למבני ית בית מוקדשא אתגזר עלה לאתקטלא ואוף איהו על דצית לעיטא אתקצרו יומוהי ואיתפליג מלכותיה דמן קדמת דנא הוון כל עממיא אומיא ולישניא ואפרכיא כבישן תחות ידוי וכען לא אשתעבדו ליה מן בגלל הכי ובתר כדון אתגלי קדם יי דעתידא ושתי לאתקטלא ועתיד הוא למסב ית אסתר דהיא מבנת שרה דחית מאה ועשרין ושבע שנין אתיהבת ליה ארכא ומלך מן הנדיא רבא ועד כוש מן מדינחא דהנדיא רבא ועד מערבא דכוש מאה ועשרין ושבע פילכין:

תוספתא: חמשה כתיב בהון ויהי לישנא דוי ואלו אינון "ויהי בימי אמרפל" דאתכנשו מלכין ולא הוה ריבא וחרבא בעלמא עד דאתא אמרפל "ויהי בימי שפוט השופטים" וכל וי הוה ביומיהון ומן וי הוה מטול דהוה כפנא בארעא דכתיב "ויהי רעב בארץ" "ויהי בימי אחז" וי הוה ביומוי ומן וי הוה דכתיב "עלה רצין מלך ארם" מה כתיב בתריה "נעלה ביהודה ונקיצנה" מכאן אתה למד כולהון דכתיב "ויהי בימי" לישנא דוי והוה מן יומי עלמא מן שנין קדמיתא כד הוו עקן אתיין על בית ישראל הון מצלן קדם אבוהון דבשמיא ועני יתהון דכתיב ויהי עד לא יקרון אנא עני עד לא ימללון אנא אשמע:

ב ביומיא האנון כד בעא מלכא אחשורוש למיתב על כורסי מלכותא דשלמה דאשתבא מן ירושלם על ידוהי דשישק מלכא דמצרים וממצרים אשתבא על ידוי דסנחריב ומן ידוי דסנחריב אשתבא על ידוי דחזקיה ותב לירושלם ותוב מן ירושלם אשתבא על ידוי דפרעה חגירא מלכא דמצרים וממצרים אשתבא על ידוי דנבוכדנצר ונחת לבבל וכד צדא כורש (ית מדאה דבבל) [מדאה ית בבל] אחתיה לעילם ובתר כן מלך אחשורוש ובעא למתב עלוהי ולא הוה יכיל ושדר ואייתי ארדיכלין מן אלכסנדריא למעבד כותיה ולא יכילו ועבדו אוחרן ארע מיניה ואתעסיקו ביה תרין שנין ובשתא תליתאה דמלכותיה יתיב עילוי ההוא כורסי מלכותיה דעבדו ליה ארדיכלין בשושן בירנתא:

ג בשתא דתלת למלכותיה דאחשורוש עבד משקיא ומטול מה עבד משקיא אית דאמרין דמרדין עלוהי אפרכיא ואזל וכבשנון ובתר דאכבשינון אתא ועבד משקיא ואית דאמר יומא דאידא הוה ליה ושדר אגרתא לכולהן מדינתא למיתי למעבד קדמוי חדותא שלח וזמן כל רברבני מדינתא דייתון ויחדון עמיה ואתו קדמוי מאה ועסרין ושבע מלכין מן מאה ועסרין ושבע מדינן וכולהון קטירי תגי ברישיהון והוון סמיכין ליה על גנזי מילתא ואכלין וחדיין קדם מלכא והון פרתונאי ורברבני מדינתא קדמוי ומן רברבני ישראל הוו תמן מטול דחזו תמן מאני בית מקדשא הוון בכין ומספדן תמן:

ד ובתר דאכלו ושתו ואתפנקו אחזי להון ית עתריה די ישתאר בידיה מן כורש מדאה ואוף כורש אשכח ההוא עתרא בצדאותיה דבבל חפר בספר פרת ואשכח תמן שית מאה ותמנן אחמיתין דנחשא מליין דהב טב יוהרין ובורלין וסנדלכין ובההוא עתרא תקף יקריה יומין סגיאין ומשתיא לרברבנוי מאה ותמנין יומין:

ה ובאשלמות יומי משתיא האלין עבד מלכא לכל עמא בית ישראל דאשתכחו חייביא בשושן בירנתא דאתמניאו עם ערלאין דיירי ארעא למן רבא ועד זעירא משתיא שבעא יומין בדרת גנתא גוואה דמלכא דהות נציבא אילנין עבדין פירין ובוסמנין כבישן עד פלגותהון דהב טב ושלימו באשלמות אבן טבא ומטללין עלויהון ברם מרדכי צדיקא וסיעתיה לא הוו תמן:

ו ומן אילנא לאילנא הוו פריסן יריען דבוץ גון חיור בספירין וכרתנין ותיכלא אחידן באשלי מטכסין צביען בארגונא דלין עלוי אונקלון דכסף ודשרין סגלגלין דכסף כפיסן עלוי עמודי מרמרין סמקין ירקין וברקין ומרוקין וחורין אותיב יתהון עלוי ערסן דמילתין דמתחן על דרגשין דנקלטיהון דדהב טב וכרעיהון דכסף שרין על סטיו כביש קרוסטליגין ומרמרין ודורא דכרכי ימא רבא ואטונין מצירין מקפין להון חזור חזור.

ז ופקיד לאשקאה יתהון במני דהבא דבית מקדשא דאייתי נבוכדנצר רשיעא מן ירושלם ומניא אוחרניתא דהוו ליה למלכא אחשורוש תמן הוו מחלפין דמותיהון היכאבר ומן קדם מני בית מקדשא אישתניאו והוו שתן חמר עסיס דיאי למשתי מלכא דסגי ריחיה ובסים טעמיה ולא בחסרנא אלהן כמיסת ידא דמלכא.

ח ושקותא כהלכתא מנהג גופא ולית דאניס ארום כן שם טעם מלכא על כל דאתמנא אפיטרופוס על ביתיה למעבד כרעות גברא בר ישראל וכרעות גבר מן כל אומא ולישן.

ט אוף ושתי מלכתא רשיעתא עבדא משתא נשיא בבית מלכותא אתר קיטון בית דמוך די למלכא אחשורוש.

י ומרדכי צדיקא צלי קדם יי מן יומא קדמאה דמשתיא עד יומא שביעאה די הוא שבתא לחמא לא אכל ומוי לא שתא וביומא שביעאה דהוה שבתא עלת קבלתיה וקבלת סנהדרין קדם יי וכד שפר לבא דמלכא בחמרא גרי ביה יי מלאכא דשגישתא לערבלא משתהון בכן אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא אבגתא זתר וכרכס מהומן דמתמני על מהומתא בזתא בוז ביתא חרבונא אחר ביה בגתא ואבגתא עתיד מרי עלמא לעסאה יתהון כגבר דעצר ענבוי בעצרתא תרין זמנין ועתיד לצדאותהון ולשפאותהון להני שבעא רבניא דשמשין באלין שבעא יומין קדם אפי מלכא אחשורוש:

יא וגזר מלכא על אלין שבעא רבניא לאיתאה ית ושתי מלכתא ערטילתא על עיסק דהות מפלחא ית בנתא דישראל ערטילן ומנפסן עמר וכתן ביומא דשבתא ובגין כן אתגזר עלה לאיתי ערטילתא ברם כלילא דמלכותא על קישה בגין זכותא דאלביש נבוכדנצר אבוי דאבא ית דניאל ארגונא ובגין כן גזר למהוי אתיא קדמוי בכלילא דמלכותא לאחזאה לעממיא ורברבניא ארום שפירת חיזו היא:

יב וסריבת מלכתא ושתי למיעל בגזרת מימר מלכא דאתפקדת ביד רברבניא ורגיז מלכא לחדא וחמתיה רתחת ביה:

יג ואמר מלכא לחכימיא בנוי דיששכר דחכימין מנדע בעידניא וזמניא בספר אורייתא וחושבן עלמא ארום היכדין יאה למהוי מתמלל פתגם מלכא קדם כל חכים וידעי אורייתא ודינא:

יד וסריבו בנוי דיששכר למידן ית דינא ההוא ברם צלו קדם יי וכן אמרו רבון דעלמא ערבל ית משתהון והוי דכיר ית צדיקיא דקריבו קדמך בבית מקדשך אמרין בני שנא ותרין בני יונה שפנינן על מדבחא ארמתא על ידא דכהנא רבא דהוה לביש חושנא די ביה כרום ימא ורובי כהנא הוו מרסן ובחשן ית דמא ומסדרין קדמך לחם אפיא וכן אסתחר מלכא ותב ושאל עטיתא לרברבנוי דקריבין לותיה ואלין שמהתהון כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעא רברבני פרסאי ומדאי חזי אפי מלכא דיתבין בדרגא קדמאה דבכורסי מלכותא:

טו כאורייתא מה לאתעבדא ממלכתא ושתי בגין די לא עבדת ית מימר מלכא אחשורוש דגזר עלה ביד רברבניא:

טז ואמר ממוכן הוא המן בר בריה דאגג רשיעא קדם מלכא ורברבניא לא על עלוי דמלכא בלחודוי סרחת ושתי מלכתא ארום עלוי כל רברבניא ועלוי כל עממיא די בכל פלכיא די שליט בהון מלכא אחשורוש:

יז ארום יפוק פתגם גזרת מלכתא על כל נשיא לאתלגלגא מריהון קדמיהון במללותהון חדא עם חברתא ברם בקושטא מלכא אחשורוש אמר לאיתאה ית ושתי מלכתא קדמוי ולא עלת:

יח ויומא הדין תהוין אמרן רבנתא דפרסאי ומדאי למעבד לגובריהון היכמא די קבילו ית פתגם דעבדת ושתי מלכתא ומתמלכין למעבד כדין לכל רברבני מלכא ומן יכול לסוברא כמיסת חוך דין ורגיז:

יט אין קדם מלכא שפיר יפוק פתגם גזירת מלכותא מן קדמוי ויכתב בגזרין דפרסאי ומדאי ולא יתבטל הדא גזירתא די לא תעול ושתי קדם מלכא ומן בתר דתיתי קדם מלכא יגזור מלכא ויעדי ית רישה ומלכותב יתן מלכא לחברתה דשפירא מנה:

כ וישתמע פתגם גזירת מלכא די יעביד בכל מלכותיה ארום גזרתא רבא היא ומן בתר כן כל נשיא יתנון רבו ויקר למריהון למן רבא ועד זעירא:

כא ושפר פתגמא קדם מלכא ורברבניא ועבד מלכא כפתגם ממוכן:

כב ושלח פיטקין כתיבן וחתימן בעזקתיה לכל פלכי מלכא לפלך ופלך כמכתב רושמיה ולות עמא ועמא כממלל לישניה קרי וכן אמר אתון עמא אומיא ולישניא די דירין בכל ממשלתי אזדהרו למהוי כל גבר מסרבן על אתתיה וכפי לה למהוי ממללא בלישן גברא וכממלל עמיה:

פרק ב

מתוך: תרגום/אסתר/ב (עריכה)

א בתר פתגמיא האלין כד פח ואשתדך מרוית חמריה וכד נח תקוף רוגזיה דמלכא אחשורוש שרי למדכר ית ושתי מתיבן רברבנוי וכן אמרין הלא את הוא דחיבת עלה דין דקטול על מה דעבדת אמר להון מלכא אנא לא גזרית למקטלה אלהן די תעול קדמי ולא עלת ופקדית למעדי מנה מלכותא אמרו ליה לא הכי אלהן דין דקטול גזרת עלה בעטת שבע רברבניא מן יד תקוף רוגזיה וגזרי למהוי צליבן שבעא רברבניא על צליבא:

ב ואמרו עולמי דמלכא משומשנוי יבעון לצרוך מלכא עלמן בתולתן שפירן דחיזו:

ג וימני מלכא אפיטרופין בכל פלכי מלכותיה ויכנשון ית כל עולימתא בתולתא שפירת חיזו לשושן בירנתא לבית נשיא די תמן דימוסן ובגאון די תמן מתמני הגא רב סריס דמלכא נטר נשיא ויתגזר למהוי יהב סמתר משחהון:

ד ועולמתא די תשפר קדם מלכא תעול למחסן מלכותא חלף ושתי ושפר פתגמא קדם מלכא ועבד הכי:

ה גבר חסידא ומורה ומצלי קדם אלהא על עמיה הוה בשושן בירנתא ושמיה מרדכי אתקרי על דהוה מתיל למירא דכיא בר יאיר בר שמעי בר גרא בר קיש דמן שבט בנימין הוא שמעי דאקל ית דוד ובעא יואב למקטליה ולא שבקיה על דאסתכל ביה ברוח נבואה וחמא דאטמוסי מרדכי ואסתר למיפק מניה וכדו פסק שמעי מלמילד פקד דוד לשלמה בריה למקטל יתיה:

ו די אזל בגלותא מן ירושלם עם גלוותא די אגליאת עם יכניה מלכא דיהודא די אגלי נבוכדנצר מלכא דבבל וכד צדא כורש ודריוש ית בבל נפק מרדכי מן בבל עם דניאל וכל כנישתא דישראל די הוו תמן בבבל נפקו תמן ועלו עם כורש מלכא למדר בשושן בירנתא:

ז והוה מרבי ית הדסה היא אסתר ברת אחבוי ואמאי הוו קרין לה הדסה על די הות צדקתא וצדיקיא דמתילו לאסא אסתר הוו קרין לה על די הות צניעא בביתא דמרדכי שבעין וחמש שנין ולא חזת אפי גבר אלהן אפי מרדכי דאתעבידת לה לתורבינא ארום לית לה אבא ואמא עולמתא שפירת ריוו ושפירת חיזו ובעידן דמית אבוהא אשתארת במעין דאמה וכד ילידת יתה מיתה אמה ונסבה מרדכי ליה בביתיה והוה קרי לה ברת:

ח והוה כד אשתמע פתגם כרוז מלכא וגזרתיה ובאתכנשות עולימן סגיאן לשושן בירנתא ליד הגי ואדברת אסתר באונסא ואתעלת לבית מלכא לידא דהגי נטיר נשיא:

ט ושפרת עולמתא בעינוי ואטענת חסדא קדמוי ופקיד לאתבהלא ית סמתר רבותהא וית מתנתהא המניכין ולבושי מלכותא ומהוי יהיבין לה וית שבע עולמתא לשמשותא שבע יומא דשבתא חולתא הות משמשא קדמאה בחד בשבתא רוקעיתא בתרין בשבתא גנוניתא בתלת בשבתא נהוריתא בארבע בשבתא רוחשיתא בחמש בשבתא חורפיתא בשתא בשבתא רגועיתא ביומא דשבתא כולהן צדיקתא וחזין למתן לה מיכלא ומשתיא על ידיהן מן ביתא דמלכותא ושני יתה וית עולמתהא לאוטבא להון ולפנקותהון בבית נשיא:

י לא חותה אסתר ית עמה ותלדותה מטול מרדכי פקדה דלא תחוי ומטול מה פקדה דלא תחוי מטול דחשב בלביה מרדכי ושתי דעבדת יקרא לנפשה ולא מבית דייתי למחמי שופרא למכלא ולשליטיא דן יתה דינין בישין וקטיל יתה ולמה לא חויאת אסתר (דתלדותה) [ותלדותה] דלמא רגיז עלה מלכא וקטיל לה ומשיצי עמא די היא מניה לכן פקיד יתה דלא תחוי עמה ותלדותה:

יא ובכל יומא ויומא מרדכי הוה מצלי ואזל קדם דרתא די בבית נשיא למידע ית שלמא דאסתר ומה אתעבד בה:

יב וכד מטא סדור עולמתא ועולמתא למיעל קדם מלכא אחשורוש מסוף דיהוי לה כהלכת נשיא דמתינן בתפנוקיהון תרי עשר ירחי שתא ארום כדין שלמין יומי סמתוריהון שתא ירחין בטכסת ואנפקינון דמנתר ית סערא ומפנק ית בסרא ושתא ירחין בבוסמיא ובסמתורי נשיא:

יג ובהדין זמן בתר דלשמין תרי עסר ירחי שתא עולמתא עילא לות מלכא ית כל רב וסרכן די צביא למימר מן יד יתיהב לה למיעל עמה מבית נשיא עד בית מלכא:

יד בעדן רמשא הות עילא לשמושיה ית מלכא ובעדן צפרא הות תיבא לבית נשיא תניין לידא דשעשגז רבא דמלכא נטיר מטרוניתא ומכאן ואילך לא תיעול תוב לות מלכא ארום אלהן ההיא דיתרעי בה מלכא וקרי לה בשמא מפרש וכתיב:

טו וכד מטא סידור אסתר ברת אביחיל אחבוי דמרדכוי די נסבה ליה לברת למיעל לות מלכא לא תבעת צרוך לכל מדעם ארום אלהן ית מן דיימר הגי רבא די למלכא נטר נשיא והות אסתר טעינת טיבו ומשכחא רחמין בעיני כל חזהא:

טז ואדברת אסתר לות מלכא אחשורוש לאתתא ואעל יתה לבית אדרון בית מלכותיה בירחא עשיראה הוא ירחא דטבת בשתא שביעתא למלכותיה:

יז ורחם מלכא ית אסתר מכל נשיא דהוו מתנסבן ואטענת רחמין וטיבו קדמוי מכל בתולתא ושוי מניכא דדהבא על רישה וטרד מן קיטון בית דמכיה ית איקונין דושתי ואוקים תמן ית איקונין דאסתר ואותיב יתה על כורסי תנין ואמליך יתה חלף ושתי:

יח ועבד מלכא משתיא רבא לכל רברבנוי ועבדוי והוה קרי ליה משתיא דאסתא והנית שבוק כרגא לפלכיא עבד ויהב ליה מתנן וחולק כמסת ידא דמלכא:

יט ובאתכנשות בתולתא זמנא תנינא ומרדכי מצלי ואזל ויתיב בתרע מלכא:

כ בזמנא הדא הוה שאל לה מלכא מאידן אומא את ולא הות אסתר מחויא ילדותה וית עמא כמה דפקיד עלה מרדכי ויתר מאמר מרדכי הות אסתר עבדת שביא ומועדיא הות נטרת ביומי ריחוקה הות מזדהרא תבשילין וחמרא דעממין נוכראין לא הות טעמא וכל פקודיא דאתחייבן בהון נשיא דבית ישראל הות נטרא על פום מרדכי היכמא דהות נטרת כד הות מתרביא עמיה:

כא ביומיא האנון ומרדכי יתיב בסנהדרין דתקינת ליה אסתר בתרע מלכא וכד חזו תרין רברבניא כדין כנסו וקצפו ואמרו דין לדין הלא מלכתא בפתגם מלכא בעיא לסלקא תרין קלוסנתרין ולאוקמא חד בכן אתיעטו בלישנהון בגתן ותרש טרסאי תרין רברבני מלכא מנטרי פלטירא ואמרו לאשקאה סמא דמותא דמטול לאסתר מלכתא ולאושיטא ידא במלכא אחשורוש למקטליה בסיפא בבית דמוכיה:

כב ואשתמודע פתגמא למרדכי על דהוה חכים למללא בשבעין לישנין וחוי לאסתר מלכתא ואמרת אסתר למלכא ואתכתיב על שום מרדכי:

כג ואתבע פתגמא ואשתכח קשוט ואצטליבו תרויהון על קיסא ואתכתיב בספרא דכרניא דמתקרי תדירא קדם מלכא:

פרק ג

מתוך: תרגום/אסתר/ג (עריכה)

א בתר פתגמיא האלין עלת מדת דינא קדם רבון כל עלמא וכן אמרת הלא המן רשיעא נחת מן שושן לירושלם לבטלא בנין בית מוקדשך והא כען רבי מלכא אחשורוש ית המן בר המדתא די מזרעית אגג בר עמלק רשיעא ומנייה רב על כולא ותקין ית כורסיה מעלוי כל רברבניא די עמיה עני מרי עלמא עד כדו לא אשתמודע בעלמא פסיקו מני עד די יתרברב וישתמודע לכל עממיא ומן בתר כן אתפרע מניה על כל עקתין די יעביד איהו ואבהתוי לעמא בית ישראל:

ב וכל עבדי מלכא די בתרע בית מלכא גחנין לאנדרטא די הקים בהדיה וסגדין ליה להמן ארום כן פקיד עלוהי מלכא ומרדכי לא הוה גחין לאנדרטא ולא הוה סגיד להמן על די הוה לי עבד פלח ואזדבן ליה בטולמא דלחם:

ג ואמרו עבדי מלכא די בתרע פלטרין דמלכא למרדכי מה דין את עבר ית תפקדתא דמלכא:

ד והוה במללותהון לותיה יומא ויומא ולא קבל מנהון וחויאו להמן למחזי היתקימון פתגמי מרדכי כל קביל פתגמי דהמן ארום חוי להון די להמן לא הוה סגיד על דהוה עבדיה דאזדבן ליה בטולמת לחם ולאנדרטא די הקים בהדיה לא הוה גחין על דהוה יהודי ויהודאי לא פלחין ולא גחנין ליה:

ה וחזא המן ארום לית מרדכי גחין לאנדרטא ולא הוי סגיד ליה ואתמלי המן עלוי דמרדכי רתחא:

ו והוה חוך קדמוי לאושטא ידוי למקטול ית מרדכי לחודוהי ארום חויאו ליה דמרדכי אתי מן יעקב דשקל מן עשו אבא דאבוי דהמן ית בכורתא וית ברכתא ויהודאי אינון עמא דמרדכי ובעא המן לשיצאה ית כל יהודאי די בכל מלכות אחשורוש עמא דמרדכי:

ז בירחא קדמאה דהוא ירח ניסן בשתא תרתי עשרי למלכא אחשורוש אפל פורא הוא עדבא קדם המן מן יומא ליומא ומן ירחא לירחא תרי עסר דהוא ירח אדר:

ח ואמר המן למלכא אחשורוש איתי עמא חדא מבדר ומתפרש ביני עממיא ואומיא ולישניא ומקצת מנהון דיירין בכל פלכי מלכותא וגזרת אוריתהון שנין מכל עמא לחמנא ותבשילנא ליתהון טעמין חמרנא ליתהון שתן יומי גנוסיא די לנא ליתהון נטרין ונימוסנא לא מקיימין וית גזירת דיני מלכא ליתיהון עבדין ולמלכא לית ליה טימי מנהון ומה הנאה אית ליה בהון אין ישבקינון על אפי ארעא:

ט אין על מלכא שפר יכתב כתבא לאובדא יתהון ועשרת אלפין ככרין דכסף אתקול על ידוי עבדי עבידתא למיתי לבית גנזוי דמלכא ומן יכיל מני שתין רבבן דסלקן אבהתהון מן שעבודא דמצראי:

י ואעדי מלכא ית גושפנקיה מעלוי ידיה ויהבא להמן בר המדתא דמזרעית אגג מעיקא דיהודאי:

יא ואמר מלכא להמן כספא יהא מתיהב לך ועמא יהוין מסירין בידך למעבד מה דיוטיב קדמך:

יב ואתקריאו לבלרין דמלכא בירחא קדמאה בתלת עסר יומין ביה ואתכתיב ככל די פקד המן לות אסטרטילוסי מלכא ולת הפרכין דמתמנן ארכונין על כל פלכיא ופלכיא כרושם כתבהון ועמא ועמא כממלל לישניה בשום מלכא אחשורוש כתיב ומפרש ומתחתם בגושפנקא דמלכא:

יג ולשדרא פטקין בידא דריהטונין לכל פלכי מלכא לשיצאה ולקטלא ולהובדא ית כל יהודאי מן עולימא ועד סבא טפליא ונשיא ביומא חדא התלת עסר יומין לירח תרי עסר הוא ירחא דאדר ושלליהון לעדאה:

יד דיטגמא דכתבא למהוי מתיהיבא גזרתיה בכל פלכא ופלכא מפרסם לכל עממיא למהויהון זמינין ליומא הדין:

טו ריהוטנין נפקו זריזין בפתגמא דמלכא וגזרתא אתיהיבת בשושן בירנתא ומלכא והמן הוו יתבין למשתי חמרא וקרתא דשושן מתערבלא בחדות עממין נוכראין ובקל בכיתא דעמא בית ישראל:

פרק ד

מתוך: תרגום/אסתר/ד (עריכה)

א ומרדכי ידע על ידא דאליהו כהנא רבא ית כל מה דאתעבד בשמי מרומא ומה דאתחיבו עמא בית ישראל לשתיצאה מגו עלמא והיכמא דאתכתיב ואתחתים להובדותהון מן עלוי ארעא היכדין אתכתיב ואתחתים בשמי מרומא על עיסק דאתהניאו מן סעודתיה דאחשורוש רשיעא ברם חותמא הוה חתים מן טינא ושדר מרי עלמא ית אליהו כהנא רבא לחואה למרדכי דיקום ויצלי קדם מרי עלמא על עמיה וכד ידע מרדכי בזע ית לבושוי ואלבש לבושא דשק על בסריה ושוי קיטמא על רישיה וקבל קבלתא רבתא ובכא במרירות נפשא בקל עצב:

ב ואתא עד קדם תרע פלטירא דמלכא ארום לית רשו לגבר למיעל לתרע פלטירא דמלכא כד לביש לבושא דשק:

ג ובכל פלכא ופלכא ובכל קריא וקריא אתר דפתגם מלכא וגזירת דיניה מטי אבלא רבא ליהודאי וצומא ובכותא ומספדא ולבוש שק וקטמא הוה מתשם עלוי צדיקיא סגיאין:

ד ועלן עולימן דאסתר ורבנהא וחויאו לה ואזדעזעת מלכתא לחדא ושדרת לבושי מלכותא למלבש ית מרדכי ולמעדי ית שקיה מעלויה ולא קבל:

ה וקראת אסתר לדניאל דמתקרי התך די על מימר פומיה מתחתכן פתגמי מלכותא ופקדת ליה על מרדכי למדע מה דין קל בכותא די הוא בכי ועל מה דין לא קבל לבושי מלכותא דשדרת ליה:

ו ונפק התך למללא לות מרדכי לפתאה דקרתא די לקדם תרע פלטרין דמלכא:

ז וחוי ליה מרדכי ית כל די ערעיה על עיסק דלא סגיד להמן ולא גחן לאנדרטיה וית דררא דממון כסף עסר אלפין ככרין די אמר המן למתקל על ידיהון דגבאין דממנן על בית גנזי מלכא בגין יהודאי להובדותהון:

ח וית דיטגמא כתב גזירתא דאתיהיב בשושן לשציותהון יהב ליה לאחזאה ית אסתר ולחואה לה מה דחשב המן רשיעא על עמא דיהודאי לפקדא עלה למיעל לות מלכא לפייסא ליה ולמבעי רחמין על עמה:

ט ועל התך וחוי לאסתר ית פתגמי מרדכי:

י ואמרת אסתר להתך למיזל ולמללא למרדכי ופקידת ליה על עיסק מרדכי דלא יגרי עם המן מצותא ארום דבבו דביני יעקב ועשו הוה נטר ליה:

יא ושויאת אסתר מלין בפום התך ואמרת ליה כדנא תימר למרדכי הלא המן רשיעא גזר על מימר אחשורוש דלא למיעל לות מלכא לדרתא גואה בלא רשו וכען כל עבדי מלכא ועמין דדירין בפלכי מלכא ידעין די כל גבר ואנתתא די יעול לות מלכא לדרתא גואה די לא מתקרי על פומיה דהמן חדא היא גזירת דיניה לממת לבר ממן די יושיט ליה מלכא ית תגדא דדהבא ויחי ואנא לא אתקריתי למיעל לות מלכא דין זמן תלתין יומין:

יב וכד חזא המן רשיעא ית התך דשמיה דניאל אעיל ונפק לות אסתר ותקיף רוגזיה ביה וקטליה ואזדמנו תמן מיכאל וגבריאל מלאכיא וחויאו למרדכי ית פתגמי אסתר:

יג ואמר מרדכי למיכאל ולגבריאל לאתבא לות אסתר כדנא תמרום לה לא תחשבי בנפשייכי למהך לאישתיזבא בבית מלכא מן כל יהודאי:

יד ארום אם משתק שתוקי בעידנא הדא ולא תפגיעי על יהודאי רוחא ושזבותא יקום ליהודאי מן אתר אוחרן בגין זכות אבהת עלמא וישזיב יתהון מרי עלמא מן יד בעלי דבביהון ואנת וגניסת בית אבהתך תובדין על ההיא חובתא ומן חכימא די ינדע אין לשתא דאתיא בעידנא הדא את מטיר למחסן מלכותא:

טו ואמרת אסתר למיכאל וגבריאל לאתבא לות מרדכי:

טז אזיל כנוס ית כל יהודאי די אשתכחון בשושן וצומו עלי לא תיכלון ולא תשתון תלתא יומין וצלו קדם מרי עלמא בליליא וביממא ואוף אנא ועולמתי נצום היכדין ובתר כן איעול לות מלכא דלא כדינא והיכמא דהובדית מן בית נשי ואדברית מנך באונסא כדין אובד מן חיי עלמא הדין בגין פורקן עמא בית ישראל:

יז ונסס וכנס מרדכי ועבר על חדות חגא דפסחא וצומא גזר ויתב על קטמא ועבד ככל די פקדת עלוי אסתר:

פרק ה

מתוך: תרגום/אסתר/ה (עריכה)

א והוה ביומא תליתאה דפסחא ולבשת אסתר לבושי מלכותא ושרת עלה רוח קודשא וקמת וצליאת בדרת דבית מלכא גואה דמתבני לקבל בית מלכא די בירושלם ומלכא הוה יתיב על כורסי מלכותיה בבית מלכותא ומסתכל כל קבל תרע ביתיא ענת אסתר וכן אמרת רבון דעלמא לא תמסרנני ביד ערלא הדין ולא תעבד רעות המן רשיעא מני היכמא די עבד מן ושתי דשם טעם על מלכא ופקיד למקטלה בגין דהוה צבי למסביה ית ברתיה וכד אתכנשו עולמתא לידוי דהגי הות תמן ברתיה דהמן והות צבית מן שמיא דכל יומא ויומא הות מקלקלא בריעא עצוצא ובמוי דרגלן ופומה הוה סרי לחדא ואפיקו יתה בבהילו ומינה אסתקף עלי הדא לאתנסבא ליה וכען שוי יתי לרחמין בעינוי דלא יקטלינני דיעביד צבותי ובעותי די אנא בעיא מניה ואוף אנת ברחמך סגיאין חוס על עמך ולא תמסר בנוי דיעקב בידוי דהמן בר המדתא בר עדא בר בזנאי בר אפליטוס בר דיוסוס בר פרוס בר המדן בר תליון בר אתניסומוס בר חרום חרסום בר שגר בר נגר בר פרמשתא בר ויזתא בר אגג בר סומקר בר עמלק בר אליפז בר עשו רשיעא:

ב והוה כד חזא מלכא ית אסתר מלכתא קימא כד נסיסא בדרתא ותרתין עינהא זלגן דמעין ומסתכלא כלפי שמיא מן יד אטעינת רחמין בעינוי ואושיט מלכא לאסתר ית תגדא דדהבא דהוה נקט בידיה וקריבת אסתר ומטת לידא ואחידת ברישא דתגדא:

ג ואמר לה מלכא מה צרוך אית ליך אסתר מלכתא ומה בעותיך אפילו אם אנת בעיא לפלגות מלכותי אתנינה ליך לחוד למבני בית מוקדשא דאיהו קאם בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך דהכדין קימית בשבועה לגשם ערבאה וסנבלט חורונאה וטוביה עבדא עמונאה דלא למשבק למבני יתיה דדחל אנא מן יהודאי דלמא ימרדון בי הדא בעותא לא אעבד ליך מלתא אחריתי די אנת בעיא מני אגזור ותתעבד בבהילו ורעותיך אתיהב ליך:

ד ואמרת אסתר אסתר אין על מלכא שפיר ייתי מלכא והמן יומא דין לשירותא דעבדת לכון:

ה ואמר מלכא אוחיאו ית המן למעבד ית פתגם גזרת אסתר ועל מלכא והמן למשתיא די עבדת אסתר:

ו ואמר מלכא לאסתר במשתיא דחמרא מה שאלתיך אסתר מלכתא ומה בעותיך אפילו אין אנת בעיא עד פלגות מלכותי תתעבד בעותיך לחוד למבני בית מוקדשא דאיהו קאים בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך דהכדין קימית בשבועה לגשם ערבאה וסנבלט חורונאה וטוביה עבדא עמונאה דלא למשבק למבני יתיה דלמא ימרדון בי יהודאי:

ז ואתיבת אסתר ואמרת לית אנא בעיא פלגות מלכותא בשאלתי ולא בנין בית מוקדשא בבעותי:

ח אין אשכחית רחמין בעיני מלכא ואין על מלכא ישפר למתן ית שאלתי ולמעבד ית בעותי ייעול מלכא והמן למשתיא די אעבד להון ברמשא ולמחר אנא עבדא כפתגם גזירת מלכא:

ט ונפק המן מלות מלכא ביומא ההוא חדי ובדח לבא וכד חזא המן ית מרדכי וית טפליא דעסיקין בפתגמי אוריתא בסנהדרין דעבדת להון אסתר בתרע מלכא ומרדכי לא קם מן קדם אנדרטיה ולא רתת מניה אלהן פשט ית רגליה ימיניה ואחוי ליה שטר זבינתא דאזדבן ליה בטולמא דלחם דמכתבא באסטרקליליה כל קבל ארכובתיה מן יד תקחף רוגזיה ואתמלי המן עלוי מרדכי רותחא:

י ואזדריז המן ועל לביתיה ושדר וקרא ית רחימוי וית זרש רשיעתא אנתתיה ברת תתני פחת עבר נהרא:

יא ואשתעי להון המן ית יקר עתריה והיך אתמני עם רוכסי מלכא והיך רהטין קדמוי סגיאות בנוי דסכומהון מאתן ותמניא בר מן עסרתי אוחרנין דאינון פולמרכין על פלכיא ובר מן שמשי דהוא ספרנא דמלכא וית מה די רבי יתיה מלכא וית דזקפיה עלוי על רברבנוי ועבדוי דמלכא:

יב ואמר המן ברם לא הנעלת אסתר מלכתא עם מלכא למשתיא די עבדת אלהן יתי ואוף עדן מחר אנא מזומן לותה למסעוד עם מלכא:

יג וכל דא ליתיה טימי לותי בכל עדן די אנא חזי ית מרדכי יהודאה דיתיב בסנהדרין עם עולימיא בתרע פלטרין דמלכא:

יד ואמרת ליה זרש אנתתיה וכל רחימוי אין שפיר בעינך נימר קדמך מלתא חדא מה דנעבד ליה למרדכי יהודאה אם הוא חד מן צדיקיא דאתבריאו בעלמא אין בחרבא נקטול יתיה כבר אתהפך חרבא ותתרמי עלנא ניהב יתיה לרגומא כבר רגם דוד גלית פלישתאה ואם בתרא דנחשא נרמי יתיה כבר בזעיה מנשה ונפק מניה נזרוק יתיה לימא רבא כבר בזעוניה בני ישראל ועברו בגוה נרמי יתיה לגו אתון נורא יקידתא כבר דעקרוהי חנניה מישאל ועזריה ונפקו מן גויה נתרמי יתיה לגוב אריותא כבר לא חבילו אריותא בדניאל כד חי נתרמי יתיה קדם כלבין כבר אסתתם פום כלבין בארעא דמצרים על בני ישראל למדברא נגלי יתיה כבר במדברא נפישו וסגיאו מה עוד קטלא נקטול יתיה והידא מיתא תתעבד ליה נרמי יתיה לבית אסירי כבר מן בית אסירי אמליכו ליוסף סכינא נתרמי על צואריה כבר הוה אתהפכת סכינא מעלוי דיצחק עיניה נעור ונשבוק יתיה יקטל בנא כמא דקטל שמשון פורענותיה דגברא הדין לא ידעינן מה נעביד אלא צליבא רבא אתעבד ליה ועל בבא דבייתיה דמיה ישתפך קומתיה תתרמי על צליבא ויחזון יתיה כל יהודאי וכל חברוי ורחימוי שמיא וארעא כחדא ציתין על צליבא דאתקין המן למרדכי הוה לצפרא ועל קדם מלכא ושאל מניה על צליבא הדין בשעתא ההיא לא שלח מנוי ולא שכב המן בר המדתא עד דאזל ואיתי ית נגריא ית קיצאי נגריא דעבדין צליבא וקיצאי דמתקנין סכין דפרזל ובנוי דהמן דיצין וחדין וזרש אתתה מנגנא בכנרין עם המן רשיעא ואמר אגרא לנגרי אנא יהב ולקיצאי אנא מתקן שירותא על צליבא הדין בשעתא קם המן רשיעא למנסיא צליבא בקומתה נפקת בת קל משמי מרומא ואמרת ליה יאי המן רשיעא ולך שפר בר המדתא ושפר פתגמא קדם המן ועבד צליבא לגרמיה דהוה מן יומא דזמנת אסתר ית המן לשירותא אתעקו בני ישראל ואמרין דין לדין הדין מסנינן בכל יומא ויומא דתבעי אסתר מן מלכא דנקטליה והיא מזמנא ליה לשירותא בהא שעתא שפכו דבית יעקב כולהון לבהון ואתרחיצו על אבוהון די בשמיא וכן אמרין קדמוי עני יתן עני כל מעיקיא היך דתלין עיני עבדוי למריהון והיך עיני אמתא לרבונתה כדין תלין עיננא עלך עד עדן דתתגלי ותפרוק יתנא דהא סנאה ובעל דבבא מגדף ואמר מן אינון יהודאי בכן שמע בקל צלותהון ועבד בעותהון ביה בליליא מטול די בכל זמנא די פרק יתהון מן בעלי דבביהון בליליא פריק יתהון מפרעה ומסנחריב מן כל דקמו עליהון:

פרק ו

מתוך: תרגום/אסתר/ו (עריכה)

תרגום/אסתר/ו

פרק ז

מתוך: תרגום/אסתר/ז (עריכה)

תרגום/אסתר/ז

פרק ח

מתוך: תרגום/אסתר/ח (עריכה)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

טו ומרדכי נפק מן קדם מלכא בלבושא דמלכותא דתכלא, כד חדי ושפיר לביה ביקרא סגי וברבו יתירא, לביש לבושא דמלכותא, מילא כרפסא ותכלתא שיר בדהב טב דאופיר, ומקבעין ביה מרגלין ואבנין טבן.

לגו מן סרבלא לביש מינקא דכרום ימא מערבא.

לגו מניה לבושא כתונא דארגון, דצירין עלה כל צפר גדפא ועופי שמיא. והוון דמיה דכתונא ארבע מאה ועסרין ככרי דדהבא.

והמינא מחית בחרציה, די מקבעין בארכוהי אבני בורלא.

מוקי פרתיאין רמי ברגליה, מחתין במוקדונין דדהבא ומתחתמין בזמרגדין. וספסרא מדאה תלי בחרציה, מחית בחולת חולית דדהבא, וציר עלה קרתא דירושלם. ועל ידיה דספסרא ציר עלה גדא דמחוזא.

חידא מדאה מחית ברישיה דציר בצבעונין. ועביד לעילא מניה כלילא רבא דדהבא מוקדונא. ולעילא מן כלילא, טוטפן דמקבעין בדהבא, דידעין כל עממיא אומיא ולישניא די הוא מרדכי יהודי, למקימא קריא דכתיב ביה: ויחזון כל עמא דארעא ארום שמא דיי אתקרי עלך.

ובמפקיה מרדכי מן תרעא דמלכא, שוקיא באסיא מכיכין ודרתא בארגונא נגיד (נ"א: נגיר) טולא בחבלי בוצא, עולמן מחתן ברישיהן כלילן, וכהניא נקטין בידיהון חצוצרתא ומכריזין ואמרין: כל דלא יתון לשלמא למרדכי ולשלמא ליהודאי – הדמין (נ"א: חרמין) יתעבד וביתיה נולי ישתוה.

ועסרא בני המן פכירין ידיהון, ואזלין וזמרין קדם מרדכי צדיקא, ואמרין (ומשבחין) למן דיהב אגרא ליהודאי, ומשלם אגרהון דרשיעיא ברישיהון, והדין המן אבונא טפשא דאתרחיץ בעתריה ועל יקריה:

מרדכי ענותנא תבריה בצומיה ובצלותיה, ואסתר צדיקתא מדיקא מן חרכא, דלית אפשר למלכתא למהלכא עם בני נשא בשוקא.

חזר מרדכי עינוהי וחזא יתה ואמר לה: ברוך יי שלא נתנו טרף לשניהם. מתיבא אסתר ואמרת ליה: עזרי מעם יי עושה שמים וארץ.

סגיאין מבני נשא הוו חדין על מפלתיה דהמן רשיעא, ומודין ומשבחין על פורקנא דהוה לון ליהודאי, ומשבחין על פורקנא ויקרא דהוה ליה למרדכי צדיקא. בזמנא ההיא דהכן כתיב: ומרדכי צדיקא נפק מן קדם מלכא בלבושא דמלכותא, תכלא ומילא, וכליל דדהבא רבא, מכריך בוצא וארגונא, וקרתא דשושן צהלה וחדיא:

טז ליהודאי הות רשותא למעסק באוריתא ולמיטר שביא ומועדיא ולמגזר עורלת בניהון ולאחתא תפילין על ידיהון ועל רישיהון:

יז ובכל פילכא ופילכא ובכל קרוא וקרוא אתר די פתגם מלכא וגזירת דיניה מטי חדות ובדיחת לבא ליהודאין ומשתיא ויומא טבא וסגיאין מעמא דארעא מתגיירין ארום נפל פחדא דיהודאי עלויהון:

פרק ט

מתוך: תרגום/אסתר/ט (עריכה)

תרגום/אסתר/ט

פרק י

מתוך: תרגום/אסתר/י (עריכה)

א ושוי מלכא אחשורוש כרגא על ארעא והפרכי ימא:

ב וכל עובדא דתוקפיה וגבורתיה ופירוש רבות מרדכי די רבייה מלכא הלא אנון כתיבין על ספר פתגמי יומיא למכי מדאי ופרסאי:

ג מטול מרדכי יהודאה פתשגר דמלכא אחשורוש גזברא יסבא דיהודאי רב על כל אממיא ומסוף עלמא ועד סופיה אשתמע ליה שמעיה וכל מלכיא דחילו מקמיה וכד מדכרין ליה מזדעזעין מניה הוא מרדכי דמי לכוכב מוגהא דמזהר ביני כוכביא ודמי לשפרפרא די נפק בעדן צפרא והוא רבהון דיהודאי ורעי בסגיאותהון דאחוי ותבע טבתא לעמיה וממלל שלמא לכל זרעיתה: