מ"ג אסתר ג ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי־כֵ֖ן צִוָּה־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמׇ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה׃

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

וכל עבדי מלכא די בתרע בית מלכא גחנין לאנדרטא די הקים בהדיה וסגדין ליה להמן ארום כן פקיד עלוהי מלכא ומרדכי לא הוה גחין לאנדרטא ולא הוה סגיד להמן על די הוה לי עבד פלח ואזדבן ליה בטולמא דלחם:

תרגום שני (כל הפרק)

וכל עבדוי דמלכא דבתרע בית מלכא כרעין וסגדין להמן ארום כן פקיד עלוי מלכא ומרדכי לא הוה כרע קדמויי ולא הוה שאיל בשלמיה.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כרעים ומשתחוים" - שעשה עצמו אלוה, לפיכך: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה"

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים – שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ (אסתר רבה ז,ה); לְפִיכָךְ, וּמָרְדְּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

השאלות:

מה רצה למעט במה שאמר אשר בשער המלך, היה לו לומר וכל עבדי המלך כורעים.

מדוע אמר כי כן צוה לו. הלא להם צוה לא לו.

מדוע לא השתחוה מרדכי :

וכל, אח"כ נתן לו רבו יתירא שכל עבדי המלך אף שיושבים בשער המלך יכרעו וישתחוו לו, כי מנימוסי המלכים אשר במקום אשר המלך שם לא ינהגו כבוד לשום אדם, כי בזה מיקל כבוד המלך אם יכבד אחד מעבדיו לפניו [וכמו שאמרו שאוריה החתי מרד במלכות בית דוד מפני שקרא ליואב בפני דוד אדוני] ואחשורוש מחל על כבודו וצוה שגם בשער המלך יכרעו להמן, יען כי כן צוה לו המלך ומחל על כבודו, וגם שלא היה זה רק לכבוד המן שבזה היה בידו למחול רק היה מצות המלך, וגם לא להמן צוה זאת שיפקיד על זה ויעניש את העובר מצד עברו מצות המלך. ומ"מ מרדכי לא יכרע גמר בלבו שלא לכרוע בשום אופן.

והטעם שנמנע מרדכי מכרוע לו, ביארו המפרשים מפני שהיתה השתחויה הזאת כענין קבלת אלהות, שכן היה דרך העמים הקדמונים מאמיני ההזיות ליחס אל כל איש שמצאו בו איזו מעלה יתירה בחכמה או גבורה ועושר לאמר שהוא מבני אלים ושכוכב או כח עליון שופע עליו כמ"ש בנבוכדנצר (דניאל ב) ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכה ליה, ולכן נמנע מרדכי מזה באשר הוא יהודי. זאת שנית, שגזרת המלך לא היה רק על מי שיש בו ב' תנאים, עבד המלך, ויושב בשער המלך, ומרדכי הגם שנמצא בו תנאי אחד שיושב בשער המלך לא היה מעבדי המלך, באשר הוא יהודי, והיהודי אינו נעשה עבד בנימוסי פרס, ושני הטעמים נכללים במה שאמר כי הגיד להם אשר הוא יהודי :

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

(ב) וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים וכו'. ראוי לשים לב כי ראשונה היה ראוי יאמר כי צוה המלך לפניו יכרעו וישתחוו, ואחר כך יאמר כי כן עשו, שהוא כסדר, כי תחלה מצוה ואחר כך מקיימים, ולא יקדים המעשה כי היו כורעים וכו' ויתן טעם כי כן צוה לו המלך. ועוד כי מהראוי יאמר כי צוה להם ולא לו. ועוד אומרו לא יכרע וכו' לשון עתיד ולא אמר איננו כורע ומשתחוה. אך אין ספק כי לגדול שבכל שרי המלך שכסאו מעל כל השרים, שמבלי צווי המלך לא יבצר מהם מכרוע לפניו, אך מה שצוה המלך היה גם להשתחות שהוא פשוט ידים ורגלים, על כן אם היה אומר ויצו המלך לכרוע ולהשתחות להמן ואחר כך שכל עבדי המלך היו כורעים ומשתחוים היה נראה כי מבלי צווי המלך לא היו אפילו כורעים לפניו, אך באומרו תחלה שהיו כורעים ומשתחוים, אומר כי כן צוה לו המלך על אומרו משתחוים דסליק מניה, כי כריעה בעלמא גם מתחלה היו עושים. והנה אמרו רבותינו ז"ל (אסתר רבה ו ב) שהניח עבודה זרה בבגדו שעל כן מרדכי שם נפשו מנגד לבלתי כרוע לפניו. ובזה יתכן אומרו צוה לו ולא אמר להם, והוא כי הוא הרשיע לשים עבודה זרה להכשיל, כי המלך לא צוה שיכרעו כי אם לו לעצמו, כי אין אומרו לו חוזר אל מלת צוה, כי אם אל הפעל, כי צוויו כורעים ומשתחוים להמן, כלומר ולא לצלמו, כי כן צוה לו המלך ולא לעבודה זרה שעמו, ומה גם ליהודים, וזהו וכל עבדי המלך כורעים ומשתחוים להמן, כלומר להמן מצד עצמו כי כן צוה לו, כלומר כי כן שהוא הכריעה וההשתחויה הנזכר צוה לעשות לו המלך, אך לא לעבודה זרה שלו, כי לא היה לב המלך רק על עצמו, ועל כן ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, ולא אמר איננו כורע ומשתחוה, לומר כי לא להיות מרדכי שר ובעל מעלה שהיה לו ישיבה בשער המלך היה מתגאה לבלתי השתחוות, כי אם אפילו לא היה כי אם מרדכי לא היה לו תואר מעלה כי אם שמו לבדו, אף על פי כן לא יכרע ולא ישתחוה אפילו יסיר עבודה זרה מחיקו, ומה גם עתה דתרווייהו איתנהו:

מדרש רבה (כל הפסוק)

עריכה

ב. [ עריכה ]
"גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים" ר' יהודה בר' סימון פתח (ישעיהו ג, יב): "עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׂים מָשְׁלוּ בוֹ" "עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל" מדקדקין בהון המד"א (איכה א, כב): "וְעוֹלֵל לָמוֹ".
ד"א "מֵעוֹלֵל" מקטפין עוללותיהן המד"א (ויקרא יט, י): "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל" באין עליהון בעלילות המד"א (דברים כב, יד): "ושם לה עלילות דברים" ורבי יהודה ברבי סימון אמר קְדֵשִׁים בהון המד"א (שם כג, יח) "לא תהיה קְדֵשָׁה" המד"א (שופטים יט, כה): "ויתעללו בה כל הלילה"
"וְנָשִׂים מָשְׁלוּ בוֹ" אמר רבי חוניא קופצין עליהן כבעל חוב. ד"א "וְנָשִׂים מָשְׁלוּ בוֹ" ארבע נשים נטלו ממשלה בעולם ואלו הן איזבל ועתליה מישראל וּשְׁמִירָמִית וושתי מאומות העולם:

אור חדש

פרק ג/פסוק ב

וכל עבדי המלך כורעים ומשתחוים כי כן צוה לו המלך (אסתר ג, ב) יראה לומר כי מה שעשה אחשורוש וצוה להשתחוות להמן עשה זה בשביל מרדכי שהיה רוצה שישתחוה מרדכי ג"כ לע"ז וזה יהיה לגמרי מרדכי עם אחשורוש כאשר הוא עובד ע"ז כי עתה שהיה מרדכי יהודי והיה מואס בע"ז לא היה לגמרי עם אחשורוש רק שהיה יושב בשער המלך אבל כאשר יעשה מרדכי כמעשיו להשתחוות לע"ז יהיה מרדכי לגמרי יועץ אל המלך ויהיה מן רואי פני המלך ולפיכך בסוף כאשר אמר יביאו הלבוש והסוס אשר רכב וגומר כתיב (אסתר ו, יב) וישב מרדכי אל שער המלך כלומר אחר כל הכבוד הזה היה שב אל השער המלך אל מקומו הראשון אשר היה מתחלה אבל שיהיה מן אותם שהיו רואים פני המלך לא היה זה והכל בשביל שהיה סביר שהוא יהודי והוא שונא ע"ז ולפיכך עשה את המן ע"ז ובזה יש ליישב הלשון מה שאמר וכי כן צוה לו המלך ולא הל"ל רק כי כן צוה המלך רק שאם כתב כי כן צוה המלך היה משמע שזה עשה בשביל המן ואם המן רוצה למחול על זה יכול למחול לכך כתוב כי כן צוה לו דהיינו להמן ואם רצה המן למחול אין יכול למחול וכל זה בשביל שרצה להטריח את מרדכי שיעבוד ע"ז ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה (שם ג, ב) כתב יכרע וישתחוה לשון עתיד מפני שלא נעשה זה בפעם א' בלבד רק הרבה פעמים עשה זה ולכך כתיב לשון עתיד כי כך משמע לשון עתיד על דבר שהוא תמיד כמו ככה יעשה איוב ועוד יש לפרש לא יכרע היינו אף שהיה יכול מרדכי לילך דרך אחר שלא היה פוגע בו ולא יכעוס המן היה מרדכי הולך נגד המן על דעת זה שלא יכרע ולא ישתחוה וכך משמע לא יכרע שהוא לשון עתיד והכל כדי לקדש שמו יתברך אבל בסמוך יתבאר שאין זה קשיא מ"ש כי כן צוה לו המלך ויש מקשין כי למה עשה זה מרדכי היה לו לסלק עצמו מן שער המלך ולא היה לו לסכן עצמו ואת כל ישראל להתגרות ברשע ואין זה קשיא כדאמרינן בפ"ק דברכות (דף ז:) עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם ומכ"ש רשע שהוא המן שהוזמן למכשול ולתקלה את כל ישראל ולכך היה מתגרה ברשע הזה ומכ"ש כי היה מרדכי מקדש את השם ע"י זה שלא יכרע ולא ישתחוה להמן ויש לו לקדש את השם ומצוה היא אף שיכול למלט את נפשו ובלא זה ג"כ לא קשיא כי (ספר אור חדש עמוד קכט) מרדכי שהיה יושב בשער המלך היה זה מן אחשורוש שמנה אותו ואין מסלק עצמו מן המנוי הזה ולא צוה אותו אחשורוש לכן אין זה קשיא כלל.

<< · מ"ג אסתר · ג · ב · >>