אור חדש/פרק ג/פסוק ב

פרק ג/פסוק ב

וכל עבדי המלך כורעים ומשתחוים כי כן צוה לו המלך (אסתר ג, ב) יראה לומר כי מה שעשה אחשורוש וצוה להשתחוות להמן עשה זה בשביל מרדכי שהיה רוצה שישתחוה מרדכי ג"כ לע"ז וזה יהיה לגמרי מרדכי עם אחשורוש כאשר הוא עובד ע"ז כי עתה שהיה מרדכי יהודי והיה מואס בע"ז לא היה לגמרי עם אחשורוש רק שהיה יושב בשער המלך אבל כאשר יעשה מרדכי כמעשיו להשתחוות לע"ז יהיה מרדכי לגמרי יועץ אל המלך ויהיה מן רואי פני המלך ולפיכך בסוף כאשר אמר יביאו הלבוש והסוס אשר רכב וגומר כתיב (אסתר ו, יב) וישב מרדכי אל שער המלך כלומר אחר כל הכבוד הזה היה שב אל השער המלך אל מקומו הראשון אשר היה מתחלה אבל שיהיה מן אותם שהיו רואים פני המלך לא היה זה והכל בשביל שהיה סביר שהוא יהודי והוא שונא ע"ז ולפיכך עשה את המן ע"ז ובזה יש ליישב הלשון מה שאמר וכי כן צוה לו המלך ולא הל"ל רק כי כן צוה המלך רק שאם כתב כי כן צוה המלך היה משמע שזה עשה בשביל המן ואם המן רוצה למחול על זה יכול למחול לכך כתוב כי כן צוה לו דהיינו להמן ואם רצה המן למחול אין יכול למחול וכל זה בשביל שרצה להטריח את מרדכי שיעבוד ע"ז ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה (שם ג, ב) כתב יכרע וישתחוה לשון עתיד מפני שלא נעשה זה בפעם א' בלבד רק הרבה פעמים עשה זה ולכך כתיב לשון עתיד כי כך משמע לשון עתיד על דבר שהוא תמיד כמו ככה יעשה איוב ועוד יש לפרש לא יכרע היינו אף שהיה יכול מרדכי לילך דרך אחר שלא היה פוגע בו ולא יכעוס המן היה מרדכי הולך נגד המן על דעת זה שלא יכרע ולא ישתחוה וכך משמע לא יכרע שהוא לשון עתיד והכל כדי לקדש שמו יתברך אבל בסמוך יתבאר שאין זה קשיא מ"ש כי כן צוה לו המלך ויש מקשין כי למה עשה זה מרדכי היה לו לסלק עצמו מן שער המלך ולא היה לו לסכן עצמו ואת כל ישראל להתגרות ברשע ואין זה קשיא כדאמרינן בפ"ק דברכות (דף ז:) עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם ומכ"ש רשע שהוא המן שהוזמן למכשול ולתקלה את כל ישראל ולכך היה מתגרה ברשע הזה ומכ"ש כי היה מרדכי מקדש את השם ע"י זה שלא יכרע ולא ישתחוה להמן ויש לו לקדש את השם ומצוה היא אף שיכול למלט את נפשו ובלא זה ג"כ לא קשיא כי (ספר אור חדש עמוד קכט) מרדכי שהיה יושב בשער המלך היה זה מן אחשורוש שמנה אותו ואין מסלק עצמו מן המנוי הזה ולא צוה אותו אחשורוש לכן אין זה קשיא כלל.