לדלג לתוכן

מ"ג אסתר ב י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג אסתר · ב · י · >>

כתיב:
לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד.

מנוקד:
לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מׇרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד.

עם טעמים:
לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מׇרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

לא חותה אסתר ית עמה ותלדותה מטול מרדכי פקדה דלא תחוי ומטול מה פקדה דלא תחוי מטול דחשב בלביה מרדכי ושתי דעבדת יקרא לנפשה ולא מבית דייתי למחמי שופרא למכלא ולשליטיא דן יתה דינין בישין וקטיל יתה ולמה לא חויאת אסתר (דתלדותה) [ותלדותה] דלמא רגיז עלה מלכא וקטיל לה ומשיצי עמא די היא מניה לכן פקיד יתה דלא תחוי עמה ותלדותה:

​ 

תרגום שני (כל הפרק)

ולא חויאת אסתר ית עמה וית תלדותה מטול דמרדכי פקדה דלא תחוי. מטול דמפקדה דלא מחוי עמה חשיב מרדכי בליביה ואמר ושתי דעבדת יקרא לנפשה ולא צבת דייתי למחמיא שופרה למלכא ולשילטניא דן יתה דינין בישין וקטל יתה. ולמה לא חויאת אסתר תלדותה דילמא רגיז עלה מלכא וקטל לה ומשיצי לעמא דהיא מיניה. לכן פקד יתה דלא תחוי עמה ותלדותה.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר לא תגיד" - כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה, שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד – כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהִיא מִמִּשְׁפָּחָה בְזוּיָה, וִישַׁלְּחוּהָ; שֶׁאִם יֵדְעוּ שֶׁהִיא מִמִּשְׁפַּחַת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הָיוּ מַחֲזִיקִים בָּהּ.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

{י} השאלות:
למה לא הגידה את מולדתה :
לא הגידה, עתה באר הזמן השני שהראית אסתר שהיא לקוחה שלא ברצונה, שאחר שהקדים איך נהג בה כבוד בכל הזמן הזה כבוטחים שהיא תמלוך, בכל זאת לא נפתה לבה ע"ז ולא רצתה להגיד עמה ומולדתה, וזה היה בעצת מרדכי, כי חשב שעל ידי כן יגרשנה המלך מביתו כי לא יקח אסופית מן השוק לו לאשה :

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(י) ושמא תאמר כי מה שהיה לה השנוי לטוב הוא כי לא נודע כי מישראל היא האומללים ונבזים בעיניהם, כי אילו ידעו אדרבה היתה לבוז בעיניהם, כי על כן עשתה בחכמה שלא הגידה את עמה ואת מולדתה לבל יבזוה שכנותיה והגי סריסה. לזה אמר לא כן הדבר כי אם מה שלא הגידה אסתר את עמה וכו' לא מפני הכבוד שלא תהיה לבוז בעיניהן כי אם על כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד, שאם לא כן גם כי היתה מגדת את עמה ואת מולדתה יכבדוה עם עז באשר ה' אתה, ותשא חסד לפניו מאתו יתברך כאמור:

     


<< · מ"ג אסתר · ב · י · >>