תרגום/אסתר/מפוסק

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


למהדורה ללא פיסוק

פרק א[עריכה]

א והוה ביומי אחשורוש, הוא אחשורוש דביומוהי בטילת עבידת בית אלהנא רבא, והות בטילא עד שנת תרתין לדריוש, בגין עטיתא דוושתי חייבתא, ברתיה דאויל מרודך בר נבוכדנצר. ועל דלא שבקת למבני ית בית מוקדשא, אתגזר עלה לאתקטלא.

ואוף איהו, על דצית לעיטא אתקצרו יומוהי ואיתפליג מלכותיה. דמן קדמת דנא הוון כל עממיא אומיא ולשניא ואפרכיא כבישן תחות ידוי, וכען לא אשתעבדו ליה מן בגלל הכי.

ובתר כדון אתגלי קדם יי דעתידא ושתי לאתקטלא, ועתיד הוא למסב ית אסתר, דהיא מבנת שרה דחית מאה ועשרין ושבע שנין. אתיהבת ליה ארכא, ומלך מן הנדיא רבא ועד כוש, מן מדינחא דהנדיא רבא ועד מערבא דכוש, מאה ועשרין ושבע פילכין.

תוספתא: חמישה כתיב בהון "ויהי", לישנא דוי, ואלו אינון:

  1. "ויהי בימי אמרפל", דאתכנשו מלכין, ולא הוה ריבא וחרבא בעלמא עד דאתא אמרפל.
  2. "ויהי בימי שפוט השופטים" (רות א א), וכל וי הוה ביומיהון. ומן וי הוה? מטול דהוה כפנא בארעא, דכתיב: "ויהי רעב בארץ".
  3. "ויהי בימי אחז", וי הוה ביומוי; ומן וי הוה? דכתיב: "עלה רצין מלך ארם", ומה כתיב בתריה? "נעלה ביהודה ונקיצנה".
  4. מכאן אתה למד כולהון, דכתיב: "ויהי בימי", לישנא דוי.
  5. והוה מן יומי עלמא, מן שנין קדמיתא, כד הוו עקן אתיין על בית ישראל, הון מצלן קדם אבוהון דבשמיא ועני יתהון, דכתיב: (ויהי) [והיה טרם יקראו וגו'] (ישעיהו סה כד); עד לא יקרון אנא עני, עד לא ימללון אנא אשמע.

ב ביומיא האינון, כד בעא מלכא אחשורוש למיתב על כורסי מלכותא דשלמה, דאשתבא מן ירושלם על ידוהי דשישק מלכא דמצרים, וממצרים אשתבא על ידוי דסנחריב, ומן ידוי דסנחריב אשתבא על ידוי דחזקיה ותב לירושלם, ותוב מן ירושלם אשתבא על ידוי דפרעה חגירא מלכא דמצרים, וממצרים אשתבא על ידוי דנבוכדנצר, ונחת לבבל. וכד צדא כורש מדאה ית בבל, אחתיה לעילם. ובתר כן מלך אחשורוש, ובעא למיתב עלוהי ולא הוה יכיל, ושדר ואייתי ארדיכלין מן אלכסנדריא למעבד כותיה ולא יכילו, עבדו אוחרן ארע מיניה, ואתעסיקו ביה תרין שנין, ובשתא תליתאה דמלכותיה יתיב עילוי ההוא כורסי מלכותיה דעבדו ליה ארדיכלין בשושן בירנתא.

ג בשתא דתלת למלכותיה דאחשורוש עבד משקיא. ומטול מה עבד משקיא? אית דאמרין, דמרדין עלוהי אפרכיא, ואזל וכבשנון, ובתר דאכבשינון אתא ועבד משקיא. ואית דאמר, יומא דאידא הוה ליה, ושדר אגרתא לכולהן מדינתא למיתי למעבד קדמוי חדותא. שלח וזמן כל רברבני מדינתא דייתון ויחדון עמיה, ואתו קדמוי מאה ועסרין ושבע מלכין מן מאה ועסרין ושבע מדינן, וכולהון קטירי תגי ברישיהון, והוון סמיכין ליה על גנזי מילתא, ואכלין וחדיין קדם מלכא, והוון פרתונאי ורברבני מדינתא קדמוי. ומן רברבני ישראל הוו תמן, מטול דחזו תמן מאני בית מקדשא הוון בכין ומספדן תמן.

ד ובתר דאכלו ושתו ואתפנקו, אחזי להון ית עתריה די אישתאר בידיה מן כורש מדאה, ואוף כורש אשכח ההוא עתרא בצדאותיה דבבל, חפר בספר פרת ואשכח תמן שית מאה ותמנן אחמיתין דנחשא מליין דהב טב יוהרין ובורלין וסנדלכין. ובההוא עותרא תקף יקריה יומין סגיאין, ומשתיא לרברבנוי מאה ותמנין יומין.

ה ובאשלמות יומי משתיא האלין, עבד מלכא לכל עמא בית ישראל דאשתכחו חייביא בשושן בירנתא, דאתמניאו עם ערלאין דיירי ארעא, למן רבא ועד זעירא, משתיא שבעא יומין, בדרת גנתא גוואה דמלכא, דהות נציבא אילנין עבדין פירין ובוסמנין, כבישן עד פלגותהון דהב טב, ושלימו באשלמות אבן טבא, ומטללין עילויהון; ברם מרדכי צדיקא וסיעתיה לא הוו תמן.

ו ומן אילנא לאילנא הוו פריסן יריען דבוץ גוון חיוור בספירין וכרתנין ותיכלא, אחידן באשלי מטכסין צביען בארגוונא, דליין עילווי אונקלוון דכסף ודשריין סגלגלין דכסף, כפיסן עילווי עמודי מרמרין סמקין ירקין וברקין ומרוקין וחיוורין, אותיב יתהון עילווי ערסן דמילתין דמתחן על דרגשין דנקלטיהון דדהב טב וכרעיהון דכסף, שריין על סטיו כביש קרוסטליגין ומרמרין ודורא דכרכי ימא רבא, ואטונין מציירין מקפין להון חזור חזור.

ז ופקיד לאשקאה יתהון במני דהבא דבית מקדשא דאייתי נבוכדנצר רשיעא מן ירושלם, ומנייא אוחרנייתא דהוו ליה למלכא אחשורוש תמן הוו מחלפין דמותיהון הי כאבר, ומן קדם מני בית מקדשא אישתניאו, והוו שתן חמר עסיס דיאי למשתי מלכא, דסגי ריחיה ובסים טעמיה, ולא בחסרנא, אלהן כמיסת ידא דמלכא.

ח ושקותא כהלכתא מנהג גופא ולית דאניס, ארום כן שם טעם מלכא על כל דאתמנא אפיטרופוס על ביתיה, למעבד כרעות גברא בר ישראל, וכרעות גבר מן כל אומא ולישן.

ט אוף ושתי מלכתא רשיעתא עבדא משתא נשיא בבית מלכותא, אתר קיטון בית דמוך די למלכא אחשורוש.

פרק ב[עריכה]

תרגום/אסתר/מפוסק/ב

פרק ג[עריכה]

תרגום/אסתר/מפוסק/ג

פרק ד[עריכה]

תרגום/אסתר/מפוסק/ד

פרק ה[עריכה]

תרגום/אסתר/מפוסק/ה

פרק ו[עריכה]

תרגום/אסתר/מפוסק/ו

פרק ז[עריכה]

תרגום/אסתר/מפוסק/ז

פרק ח[עריכה]

טו ומרדכי נפק מן קדם מלכא בלבושא דמלכותא דתכלא, כד חדי ושפיר לביה ביקרא סגי וברבו יתירא, לביש לבושא דמלכותא, מילא כרפסא ותכלתא שיר בדהב טב דאופיר, ומקבעין ביה מרגלין ואבנין טבן.

לגו מן סרבלא לביש מינקא דכרום ימא מערבא.
לגו מניה לבושא כתונא דארגון, דצירין עלה כל צפר גדפא ועופי שמיא. והוון דמיה דכתונא ארבע מאה ועסרין ככרי דדהבא.
והמינא מחית בחרציה, די מקבעין בארכוהי אבני בורלא.
מוקי פרתיאין רמי ברגליה, מחתין במוקדונין דדהבא ומתחתמין בזמרגדין. וספסרא מדאה תלי בחרציה, מחית בחולת חולית דדהבא, וציר עלה קרתא דירושלם. ועל ידיה דספסרא ציר עלה גדא דמחוזא.
חידא מדאה מחית ברישיה דציר בצבעונין. ועביד לעילא מניה כלילא רבא דדהבא מוקדונא. ולעילא מן כלילא, טוטפן דמקבעין בדהבא, דידעין כל עממיא אומיא ולישניא די הוא מרדכי יהודי, למקימא קריא דכתיב ביה: ויחזון כל עמא דארעא ארום שמא דיי אתקרי עלך.
ובמפקיה מרדכי מן תרעא דמלכא, שוקיא באסיא מכיכין ודרתא בארגונא נגיד (נ"א: נגיר) טולא בחבלי בוצא, עולמן מחתן ברישיהן כלילן, וכהניא נקטין בידיהון חצוצרתא ומכריזין ואמרין: כל דלא יתון לשלמא למרדכי ולשלמא ליהודאי – הדמין (נ"א: חרמין) יתעבד וביתיה נולי ישתוה.
ועסרא בני המן פכירין ידיהון, ואזלין וזמרין קדם מרדכי צדיקא, ואמרין (ומשבחין) למן דיהב אגרא ליהודאי, ומשלם אגרהון דרשיעיא ברישיהון, והדין המן אבונא טפשא דאתרחיץ בעתריה ועל יקריה:

מרדכי ענותנא תבריה בצומיה ובצלותיה, ואסתר צדיקתא מדיקא מן חרכא, דלית אפשר למלכתא למהלכא עם בני נשא בשוקא.

חזר מרדכי עינוהי וחזא יתה ואמר לה: ברוך יי שלא נתנו טרף לשניהם. מתיבא אסתר ואמרת ליה: עזרי מעם יי עושה שמים וארץ.
סגיאין מבני נשא הוו חדין על מפלתיה דהמן רשיעא, ומודין ומשבחין על פורקנא דהוה לון ליהודאי, ומשבחין על פורקנא ויקרא דהוה ליה למרדכי צדיקא. בזמנא ההיא דהכן כתיב: ומרדכי צדיקא נפק מן קדם מלכא בלבושא דמלכותא, תכלא ומילא, וכליל דדהבא רבא, מכריך בוצא וארגונא, וקרתא דשושן צהלה וחדיא:

טז ליהודאי הות רשותא למעסק באוריתא ולמיטר שביא ומועדיא ולמגזר עורלת בניהון ולאחתא תפילין על ידיהון ועל רישיהון:

פרק ט[עריכה]

תרגום/אסתר/מפוסק/ט

פרק י[עריכה]

תרגום/אסתר/מפוסק/י