ה.
, ר"ל וימצא הדבר, שנמצא גוף הסם שרצו להמיתו, שזה דבר רחוק המציאות כי ודאי הסתירו אותו הסם במטמונים : ו. ויכתב, היה בהשגחת ה' שלא שלם לו המלך שכרו תיכף רק כתבו בספר לזכרון כדי שיעמוד זאת למרדכי לישועה ליום פקודה, והיה בזה השגחה פרטית שלא נכתב בספר דברי הימים הכולל, שהוא נמצא תמיד ביד המשנה, שאז ודאי היה המן מוחקו משם, רק נכתב בספר דברי הימים המיוחד למלך, שלא השיג אותו המן, וגם שנכתב לפני המלך היינו בפניו שאל"כ היה נקל שהסופר יזייף ויגרע בו דבר :
אלשיך
• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
(כג) והנה ראוי לשים לב מה זה היה למלך אחשורוש שהיה דרכו להחזיק טובה ולהיטיב למטיבים לו, וכמו שאמרו ז"ל (אסתר רבה א טו) כי זו אחת מטובות שנמצאו בו. ולמה זה כאשר אמרה לו אסתר בשם מרדכי לא עשה לו יקר וגדולה על זה, עד שתידד שנתו מעיניו ואמר להביא את ספר הזכרונות וכו' וימצא כתוב כי הגיד מרדכי וכו', ושאל כמתמיה מה נעשה יקר וגדולה למרדכי, והלא טוב טוב בעתה יחישנה הגדולה והכבוד. והנה המתרגם נדחק לפרש שאומרו ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי, כי אין אומרו בשם מרדכי חוזר אל אמירת אסתר כי אם אל הכתיבה, וז"ל המתרגם: ואמרת אסתר למלכה ואיכתיב בשום מרדכי. ואפשר כי אמרה אוי לי אם אומר למרדכי שיגיד למלך, כי אולי כשיבוקש ולא ימצא ויחזיקו את מרדכי למוציא דבה ואחייב את ראשו למלך, ומה גם לרבותינו ז"ל שאלמלא בא גבריאל והטיל נחש במים היו מסתירים הדבר וימצא בדאי. ואוי לי אם לא אומר שאם ימצא כדבריו אהיה מונע טוב מבעליו. על כן יעצוה כליותיה שלא ילך מרדכי ויגד למלך כי אם אסתר בשם מרדכי. כי אמרה אם ימצא כדבריו בבוא סופרי המלך לכתוב בספר אז אלי יבואו, אספר להם איך נודע אלי הדבר לכתוב אמיתן של דברים, ואגיד להם אשר הגיד מרדכי, ומתוך כך יודע למלך וייטיב עמו. ואם לא ימצא כן אומר כי לשמע אזן שמע מרדכי ולא יאשם, ושעל כן הגיד לי ולא הלך אל המלך. והנה המלך ראה שני דברים, א. שלא בא מרדכי להגיד למלך, אמר בלבו לא להנאתי עשה, מאשר לא בא אלי כי אם לאסתר יורה שאינו חולה עלי, ועל כן אינו גולה את אזני, רק אמר לאסתר, ואלמלא אסתר חסה עלי הייתי מת כי היא מעצמה נדבה רוחה אותה להיטיב לי. ב. כי לא נודע אליו הדבר בעצם כי על כן לא הוזכרה הגדה רק אמירה לבדה בעלמא בשם מרדכי. על כן כשבוקש הדבר וימצא לא נעשה עמו דבר, כי אם ויכתב, כאשר אמרנו, כי סופרי המלך לכתוב דבר שואלין ודורשין מעשה שהיה איך היה, ואז בלי ספק הכתיבה [להם אסתר] מה שנמצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש וכו' אשר בקשו לשלוח יד במלך. והוא כי תיקנה הכל, אחד שאת שמה לא הזכירה רק אשר הגיד מרדכי בלבד. ועל השנית, להורות איך לא להיותו בלתי עושה להנאת המלך לא הגיד למלך, מה עשתה, היפכה הסדר, ולא הכתיבה בגתן ותרש בקשו לשלוח יד במלך אחשורוש והגיד מרדכי, רק היפך מן המאוחר אל הקודם אשר הגיד מרדכי וכו' אשר בקשו. והוא שאם היתה מכתבת הדברים כסדרן היה נראה במספר סדר המעשה, לא שהגיד מרדכי על דעת הציל ממות נפש המלך. אך עתה יורה כי כל ישעו וכל חפץ בהגידו היה להיותו חס על המלך, וזהו כי הגיד מרדכי וכו', כלומר כי מה שהגיד מרדכי היה על אשר בקשו לשלוח יד במלך אחשורוש למען לא ישלחו הרשעים במלך ידיהם, ועל כן כאשר וימצא כתוב אז נחרץ המלך לאמר מה נעשה יקר וגדולה וכו'. אמנם בהכתב הדבר כל כך היה בלבו שאין ההטבה ראויה למרדכי כאשר כתבנו, שלא שת לבו לראות אשר היו כותבים, עם היות שויכתב בספר דברי הימים לפני המלך ממש, ואדרבה הגדיל את המן שכנגדו על הדבר כאשר נבאר בס"ד:
אסתר רבה ב כג
פרק ב/פסוק כג
ויתלו שניהם על עץ (אסתר ב, כג) כתב על העץ ולא הוי צריך כי גם זה רפואה קודם המכה כשם שאלו שנים שהיו חשובים אצל המלך אחשורוש ונתלו על העץ כן המן נתלה על העץ ולהמן היה מוכן דוקא לתלות על עץ כמו שיתבאר וכך כתיב ויתלו על העץ וכן הוא במדרש (אסתר רבה ז, ג) מי שהראנו בצלובו של אלו כן יראינו בצלובו של המן.
ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך (אסתר שם) מפני שידע המלך שהיו שונאיהם של מרדכי ובאולי לא יכתבו כאשר ראוי לכך נכתב לפני המלך שאז לא ישנה מן מה שאמר לו לכתוב,