מ"ג אסתר ב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג אסתר ב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְהַגִּ֡יעַ תֹּר֩ נַעֲרָ֨ה וְנַעֲרָ֜ה לָב֣וֹא ׀ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ מִקֵּץ֩ הֱי֨וֹת לָ֜הּ כְּדָ֤ת הַנָּשִׁים֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר חֹ֔דֶשׁ כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י מְרוּקֵיהֶ֑ן שִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בְּשֶׁ֣מֶן הַמֹּ֔ר וְשִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בַּבְּשָׂמִ֔ים וּבְתַמְרוּקֵ֖י הַנָּשִֽׁים׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

וכד מטא סדור עולמתא ועולמתא למיעל קדם מלכא אחשורוש מסוף דיהוי לה כהלכת נשיא דמתינן בתפנוקיהון תרי עשר ירחי שתא ארום כדין שלמין יומי סמתוריהון שתא ירחין בטכסת ואנפקינון דמנתר ית סערא ומפנק ית בסרא ושתא ירחין בבוסמיא ובסמתורי נשיא:

תרגום שני (כל הפרק)(כל הפסוק)

וכד מטא זימנא דרביתא ורביתא למיעל לות מלכא אחשורוש מטול דהות לה כגזירת נשיא תרי עסר ירחין ארום כדין שלמון יומאתא דציביתהון מטול דאיבסמת שיתא ירחין במשחא דמירא ושיתא ירחן בבוסמניא ובתקוני נשיא.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תר" - זמן

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

תֹּר – זְמַן.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

{יב} השאלות:

למה היו ימי המירוק י"ב חדש :
ובהגיע, עתה מספר זמן השלישי שהראית שהיא אנוסה, שגם ביאתה לבית המלך היה באונס גלוי לכל, וע"ז מקדים לספר כי כל נערה אחר ששלמו ימי מרוקיהן שהיו יב חדש [וזה היה לבחון את בריאות גופה, כי הגם שהיא יפת תואר יוכל להיות שיש בה חולי פנימית, ולכן בחנו אותה בארבע תקופות השנה כי יש חולאים שלא יחולו רק באחת מן התקופות ואחר יסורו, ואלה נקראים ימי המירוק והבחינה, וששה חדשי החורף היו מושחות בשמן המור המחמם האיברים, ובימי הקיץ מרגילות בבשמים מריחים המסירות העיפושים המצוים בעתים הללו] :

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יב - יג) ובהגיע תר נערה ונערה וכו'. בפתח דברי הכתוב הורה לנו מה בין ישראל לעובדי כוכבים. כי הגוים מ"ה, בגיותם אין להם חייס, מה שאין כן בישראל. כי בנערה ונערה אין להם רק היות כל אחת נערה, עם שרובן אביהן קיימים, ואסתר אף שאין לה אב ואם אף שנמסרה לגוי יחוסה קיים. וזהו אומרו (פסוק טו) ובהגיע תר אסתר בת אביחיל וכו'. ואמר כי זולת היות להן כדת הנשים שנים עשר חדש בשמן המר ובבשמים ותמרוקי הנשים, עוד היתה כל נערה ונערה מחזרת אחר עידונים וכבוד לבא עמה מבית הנשים עד בית המלך להתנאות לפני המלך, כי אם תשאל לבא עמה נערות רבות וכבוד גדול להורות חשיבות וגדולה עד בית המלך ועד בכלל, שיביט אליה בעין החשיבות, אולי ימליכה תחת ושתי, והיה ניתן לה. וזהו את כל אשר תאמר ינתן לה לבא עמה וכו', ועוד נוסיף לקח על שני הכתובים האלה בתוך הבאים אחריהם בס"ד:

  

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ב · יב · >>


יב.    [ עריכה ]

"וְיֵין מַלְכוּת רָב" להלן כתיב (דניאל ה, א): "ולקבל אלפא חמרא שתה" ברם הכא כתיב "וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ" ככוסות ביד המלך:

<< · מ"ג אסתר · ב · יב · >>