מ"ג אסתר א כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג אסתר · א · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנִשְׁמַע֩ פִּתְגָ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂה֙ בְּכׇל־מַלְכוּת֔וֹ כִּ֥י רַבָּ֖ה הִ֑יא וְכׇל־הַנָּשִׁ֗ים יִתְּנ֤וּ יְקָר֙ לְבַעְלֵיהֶ֔ן לְמִגָּד֖וֹל וְעַד־קָטָֽן׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

וישתמע פתגם גזירת מלכא די יעביד בכל מלכותיה ארום גזרתא רבא היא ומן בתר כן כל נשיא יתנון רבו ויקר למריהון למן רבא ועד זעירא:

תרגום שני

לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וישתמע פתגמא דמלכא דיעביד בכל מלכותיה ארי סגיאה היא וכל נשיא יהבון יקרא לבעליהון למן עתיריא ועד מסכיניא למן רברבניא ועד זעיריא.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

{כ} השאלות:

הלא יפלא מה שאמר ונשמע פתגם וכו' כי רבה היא, מה הוא הדבר הגדול הזה שהרג אשת חיקו, ומי יעצור בעדו.
וביחוד מה שאמר וכל הנשים יתנו יקר, שמורה שלכן יהרגה כדי שישמע בכל המלכות וילמדו הנשים לתת יקר לבעליהן, וזה עצה סכלה ומגונה מאד שהמלך יהרוג אשת חיקו בשביל דבר כזה.
גם מה שאמר מגדול ועד קטן ולא אמר מקטן ועד גדול, ועיין למעלה (ו ה') :
ונשמע. עתה באר איך עי"ז ירויח לתקן כל מה שנעוות עתה, כי על ידי שישים חוק שמעתה יצא דבר מלכות מלפניו בלי עצת הסגנים, עי"ז מעתה ונשמע פתגם המלך אשר יעשה, מה שיעשה המלך בעצמו גם בלי עצת השרים ישמע בכל מלכותו ואין מי שימרה את פיו יען כי רבה היא, כי פתגם המלך היא עצמו יהיה דת קבוע ולא יעבור, ובזה תרויח למשול ממלכה הבלתי מוגבלת. ב. וע"י שישים משפט בושתי ירויח שכל הנשים יתנו יקר לבעליהן, הגם שהאחד גדול והאחד קטן, רצה לומר שגם כשהיא גדולה ממנו ביחוס תתן לו יקר :

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ) ונשמע וכו'. ראוי לשים לב אל אומרו כי רבה היא כי מי לא ידע כי מאה עשרים ושבע מדינות מלכות רבה היא. אך יחזור אל המלכה לומר גם שאמרתי שלא תחשיב את ושתי לכתוב לה תואר מלכות כי אם שמה בלבד, אף על פי כן כשתשמע פתגם המלך וכו' מאשר יעשה לה, כשישמע בכל מלכותו ישמיעו כי רבה היא וגדולה מאד, שהיא מלכה גדולה בת מלכים אדירים, ועם כל זה נגזרה גזרה זאת עליה, כי בזה ימשך שכל הנשים יתנו יקר לבעליהן. והוא בשום לב אל לשון אומרו יתנו כי אין נתינה צודקת כי אם בנותן מאשר לו. והוא שאם האשה יקרה היא וגדולה ביחס מבעלה, לא מפני כך תתגאה עליו, כי אם תתן היקר שלה לבעלה, באומרה הלא גדול יקר בעלי שזכה למשול ביקרה כמוני, ולכן תכבדהו אפילו יהיה קטן בערכה, וזהו למגדול ועד קטן. וזה ימשך (מהשמים) [ממה שישמיעו] כי רבה היא ושתי משורש מלכים גדולים, כי בזה תאמרנה כי מאשר ענשו אותה עם היותה בת גדולים ממנו, יורה שהיה ראוי תתן היקר לבעלה, וממנה יראו וכן יעשו גם הן, שיתנו יקר לבעליהן:   

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · א · כ


כ.    [ עריכה ]

"וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו" ר' אלעזר ור' שמואל בר נחמן רבי אלעזר אמר להדא ארכיון דגדר שהמלך יושב לדין מלמעלה וכל העם יושבין לפניו על הארץ ור' שמואל בר נחמן אמר לבסילקי גדולה שמליאה בני אדם שהמלך יושב במסיבו וכל העם שטוחין על פניהם לפניו לכך נאמר "וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו" 

אור חדש

פרק א/פסוק כ

ונשמע פתגם המלך (אסתר א, כ) וכו' פי' גזירת המלך להמית ושתי המלכה יהיה נשמע בכל מדינת מלכותו כי רבה היא הגזירה הזאת להמית מלכה ולכך יהיה נשמע הגזירה בכל מלכותו מאחר שהגזירה הוא רבה ובמדרש (אסתר רבה ד, י) ר' לוי ור' יצחק ר' לוי אמר פתגם גדול אנו עתידין לשמוע מזו שנכנס למלכות ומהו ליהודים היתה אורה ששון ושמחה ויקר (שם ח, טז) ונראה כי הוקשה למדרש הזה דהל"ל אשר נעשה לא אשר יעשה כי בשעת שמיעה כבר נעשה ולכך הל"ל אשר נעשה ולכך דרש (שם א, כ) ונשמע פתגם המלך שיהיה נשמע מן מעשה הזה הוא הריגת ושתי (ספר אור חדש עמוד קז) יהיה נשמע מעשה אחר ומהו אבל גדול ליהודים כו' וזה כי כאשר השם יתברך הקדים רפואה קודם למכה שתכנס אסתר לבית אחשורוש אז הביא השם יתברך עליהם צרת המן בשביל שחטאו אותו דור ולפיכך ונשמע פתגם המלך שהוא הריגת ושתי יהיה נשמע הצרה שגזר השם יתברך בשביל חטא ישראל ואידך סבר כי לא היה הריגת ושתי כדי להביא עונש על ישראל רק כדי שיתן להן הצלחה עליונה כדכתיב (שם ח, טז) ליהודים היתה אורה ששון ושמחה ויקר, ודבר זה היה על ידי גרמת אסתר ולתכלית זה נגזר מיתה על ושתי.

ואמר עוד במדרש (אסתר רבה ד, י) אמר ר' יהודה ונשמע פתגם המלך מלך מלכי המלכים הקב"ה מחה אמחה את זכר עמלק וגו' והוא סבר כי הריגת ושתי היה כדי להרוג את המן כאשר גזר עליו השם יתברך מחה אמחה זכר עמלק לכך נגזר על ושתי הריגה ותכנוס אסתר במקומה והיא הרגה את המן הצורר ולדעת כולם בא הכתוב לומר כי לא היה הריגת ושתי במקרה רק השם יתברך עשה זה למ"ד כדי להביא אבל גדול ליהודים מפני כי לשון כי רבה משמע על דבר גדול ואבל גדול היא גזירה רבה ולמ"ד ליהודים היתה אורה דבר זה הוא דבר גדול מאוד ושייך לומר כי רבה היא ולמ"ד הריגת המן למחות זכר עמלק דבר זה הוא גדול ורב מאוד.

ובמדרש (שם) עוד כי רבה היא רב ושמואל חד אמר הדא מלכותא רבתא להדא חטיתא רבתא וחד אמר חיטתא רבתא להדא מלכותא רבתי ע"כ, ופי' זה כי למ"ד הדא מלכותא רבתא להדא חיטתא רבתי סבר כי היא רבה רצה לומר כי המלכות הוא גדול והחטא שעשתה ושתי על כל מלכות הוא גדול מאוד ג"כ ואל תאמר אף שהחטא הוא גדול אין המלכות גדול וא"כ אין זה נחשב תקון גדול כאשר אין המלכות גדול לכך אמר המלכות היא גדול לחטא הזה שהוא גדול ובודאי זה הוא תקון גדול כאשר מתקנין דבר זה ואידך סבר החטא גדול להדא מלכותא שהוא רבתי סבר כי החטא הוא עיקר רק כי אל תאמר אף שהמלכות היא רבתי אין החטא כל כך גדול וא"כ אין זה תקון גדול כ"כ ע"ז אמר כי החטא הוא גדול להדא מלכותא שהיא רבתא וא"כ דבר זה הוא תקון גדול למר החטא הוא עיקר וכאשר החטא הוא גדול יש לתקן הדבר שלא יהיה עוד החטא רק כאשר המלכות הוא רבתי ג"כ אז הריגת ושתי נחשב יותר תקון ולמ"ד איפכא כי דבר שהוא במלכות שהוא גדול צריך תקון וזה הוא עיקר רק כאשר החטא הוא כל כך גדול דבר זה יותר צריך תקון.

<< · מ"ג אסתר · א · כ · >>