מ"ג אסתר ד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג אסתר ד · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִ֘ישִׁי֮ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

ארום אם משתק שתוקי בעידנא הדא ולא תפגיעי על יהודאי רוחא ושזבותא יקום ליהודאי מן אתר אוחרן בגין זכות אבהת עלמא וישזיב יתהון מרי עלמא מן יד בעלי דבביהון ואנת וגניסת בית אבהתך תובדין על ההיא חובתא ומן חכימא די ינדע אין לשתא דאתיא בעידנא הדא את מטיר למחסן מלכותא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומי יודע אם לעת כזאת הגעת" - ומי יודע אם יחפוץ ביך המלך לשנה הבאה שהוא זמן ההריגה

"לעת כזאת" - שהוא היה עומד בניסן וזמן ההריגה באדר לשנה הבאה

"הגעת למלכות" - אם תגיעי לגדולה שאת בה עכשיו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת – וּמִי יוֹדֵעַ אִם יַחְפֹּץ בָּךְ הַמֶּלֶךְ לַשָּׁנָה הַבָּאָה, שֶׁהוּא זְמַן הַהֲרֵגָה.
לְעֵת כָּזֹאת – שֶׁהוּא הָיָה עוֹמֵד בְּנִיסָן, וּזְמַן הַהֲרֵגָה בַּאֲדָר לַשָּׁנָה הַבָּאָה.
הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת – אִם תַּגִּיעִי לִגְדֻלָּה שֶׁאַתְּ בָּהּ עַכְשָׁיו.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות:

מהו בעת הזאת,
וביחוד מה מיהר עליה הלא עוד חזון למועד ובתוך כך תקרא אל המלך,
ומה שאמר אם לעת כזאת אין לו ביאור :
כי אם, ומזה המשיך אחר שמציאותה בבית המלך הוא רק שתהיה סיבה לתשועת ישראל, ובהכרח לא עליה לבד תמך כל הצלתם, רק אם תתרשל בהכרח יקומו ויגיעו הסיבות האחרות לתשועה, ועל זה אמר כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, כמ"ש בהקדמה ב', וממילא את ובית אביך תאבדו, אחר שמציאותך במעלה הזאת יהיה אז לבטלה כמ"ש בהקדמה ג', ובאר הדבר ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות, ר"ל בל תחשבי כי תהיי להם עזר לתשועתם אחר ימים אחדים, שתהיי קרואה מן המלך, כי יוכל להיות שאותך לא הזמין ה' רק לעת הזאת שעל ידך תהיה תשועתם היום, ואם תמתיני עד למחר עבר זמנך, כי על מחר הזמין ה' סיבות אחרות, כמשל של בית החורף שאינו צריך בזמן הקיץ, שכבר הוכנו סיבות אחרות לגידול הצמחים, ותאבדי אחר שתהיה מציאותך בגדולה לבטלה :

מדרש רבה (כל הפסוק)

"כי אם החרש תחרישי", אם תשתקי עכשו שלא ללמד סניגוריא על אמתך, סופך לשתוק לעתיד לבוא ואין לך פתחון פה, למה, שאת יכולה לעשות טובה בימיך ולא עשית. ומה את סבורה שהקדוש ברוך הוא מניח את ישראל, מכל מקום מעמיד להם גואל, הדא הוא דכתיב: "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר".

<< · מ"ג אסתר · ד · יד · >>