מ"ג אסתר ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג אסתר ב · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִ֣ישׁ יְהוּדִ֔י הָיָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֑ה וּשְׁמ֣וֹ מׇרְדֳּכַ֗י בֶּ֣ן יָאִ֧יר בֶּן־שִׁמְעִ֛י בֶּן־קִ֖ישׁ אִ֥ישׁ יְמִינִֽי׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

גבר חסידא ומורה ומצלי קדם אלהא על עמיה הוה בשושן בירנתא ושמיה מרדכי אתקרי על דהוה מתיל למירא דכיא בר יאיר בר שמעי בר גרא בר קיש דמן שבט בנימין הוא שמעי דאקל ית דוד ובעא יואב למקטליה ולא שבקיה על דאסתכל ביה ברוח נבואה וחמא דאטמוסי מרדכי ואסתר למיפק מניה וכדו פסק שמעי מלמילד פקד דוד לשלמה בריה למקטל יתיה:

תרגום שני (כל הפרק)(כל הפסוק)

גברא יהודאה הוה בשושן בירתא ושמיה מרדכי. ולמה אתקרי שמיה גברא יהודאה אלא דהוה דחיל מן חטאה דעלוי איתנבי דוד ואמר היומא הדין ימות גברא בישראל ומאן הוה גברא דין הוא מרדכי בר יאיר בר שמעי בר שמידע בר בענה בר אלה בר מיכה בר מפיבושת בר יהונתן בר שאול בר קיש בר אביאל בר צרור בר בכורת בר אפיח בר שחרית בר עוזיה בר שישק בר מיכאל בר אליאל בר עמיהוד בר שפטיה בר פתואל בר פיתון בר מלוך בר ירובעל בר ירוחם בר חנניה בר זבדי בר אליפעל בר שמרי בר זבדיה בר מרימות בר חושים בר שחורה בר גזה בר בלע בר בנימין בריה דיעקב בוכרא דאתקרי שמיה ישראל.

ומה חמא מרדכי דאתקרי בר שמעי אקיל שמעי לדוד מלכא דישראל ואמר לדוד מלכא פוק לך גברא רשיעא וגברא דחייב קטול. אתעני אבישי בר צרויה ואמר לדוד אזיל איסר רישיה דשמעי מיניה. איסתכל דוד מלכא בנבואתיה וחמה דמרדכי עתיד דקאים מיניה. וכד חמא דוד מלכא פקיד לשלמה בריה ואמר לשלמה בריה תא בשעתא דיפסוק שמעי מן בניא קטול יתיה דיזכי וייתי לעלמא דאתי. ומטול דקאים מיניה ברא צדיקא דעל ידוי איתעבידו ניסן וגבורן לישראל בארבע גלותהון והוא מרדכי מירא דכיא בר יאיר בר שמעי בר קיש מן שבטא דבנימין. ושמעי הוה חייב דיתקטיל בדינא כמה דכתיב באוריתא דמשה דיינא דקשטא לא תצער ורבא דבעמך לא תלוט והוא אקיל לדוד מלכא דישראל. וחס עלוי דוד דלא למקטול יתיה דחמא דקיימין מיניה הני תרין צדיקיא ומתפרקין על ידיהון דבית ישראל.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש יהודי" - על שגלה עם גלות יהודה כל אותן שגלו עם מלכי יהודה היו קרויים יהודים בין הגוים ואפילו משבט אחר הם

"איש ימיני" - מבנימין היה כך פשוטו ורבותינו דרשו מה שדרשו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אִישׁ יְהוּדִי – עַל שֶׁגָּלָה עִם גָּלוּת יְהוּדָה. כָּל אוֹתָן שֶׁגָּלוּ עִם מַלְכֵי יְהוּדָה הָיוּ קְרוּיִים "יְהוּדִים" בֵּין הַגּוֹיִם, וַאֲפִילוּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר הֵם (מגילה י"ב ע"ב).
אִישׁ יְמִינִי – מִבִּנְיָמִין הָיָה, כַּךְ פְּשׁוּטוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ (שם).

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


{ה} השאלות:

איש יהודי, יש לדקדק שהיה לו לומר ויהי איש יהודי בשושן, ולמה מספר יחוסו :

איש יהודי. הכתוב בא לספר צדקת מרדכי ואסתר, איך בשלשה זמנים היתה אנוסה גמורה ונלקחה בעל כרחה, א. בזמן הראשון שנלקחה מביתה, ב. בזמן השני במשך י"ב חדש שישבה תחת יד הגי, ג. זמן השלישי בעת נלקחה אל היכל המלך.

עתה החל לספר מתחילת לקיחתה מביתה, שמרדכי הסתירה משך זמן רב, הגם שהיה לו סכנה בדבר כי פקודת המלך בודאי היתה שכל מי שיש לו בת יפה יביאנה, וכשעובר על פקודת המלך אחת דתו להמית ובכל זאת לא מסרה ברצונו, וחושב בזה שמונה ענינים, א. איש יהודי היה בשושן הבירה, שאם היה מרדכי דר במדינה אחרת לא היתה הסכנה גדולה כ"כ, כי היה יכול לומר שלא שמע מפקודת המלך, אבל הוא היה בשושן ושם היה מקום הקיבוץ ונודע לכל בני העיר, וגם אם היה דר בשושן זה מקרוב היה לו תירוץ שעדן לא שמע, על זה אמר איש יהודי היה מכבר בשושן שדר שמה מימי קדם, ובזה מתחייב ראשו למלך, ב. ושמו מרדכי. כי אם היה איש שפל ונבזה היה לו אמתלא שנכלם למסור בתו למלך בידעו פחיתות מדרגתו, לכן אמר שהיה איש הנודע בשמו ויחוסו ושם שבטו לכבוד ולתפארת, ובשגם שהיה מזרע המלוכה מבני שאול :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ב · ה · >>


ה.    [ עריכה ]
"וּבִמְלֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה" וּבִמְלוֹאת כתיב "עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים וְגוֹ' מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים" רב ושמואל חד אמר שבעה חוץ ממאה ושמונים ושמואל אמר שבעה עם מאה ושמונים א"ר סימון הדא שושן הבירה כבית קומטיטון היה מאכל ומשתה מצוי בה א"ר חנינא בר פפא גדולי הדור היו שם וברחו אמר רב חנינא בר עטל יהודים היו שם באותה סעודה אמר לון אותו רשע יכול אלוהיכון עתיד דעביד לכון יותר מכן אמרו לו (ישעיה סד, ג): "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה" אם כסעודה זו הוא עושה לנו אנו אומרין לו כבר אכלנוה על שלחנו של אחשורוש:

<< · מ"ג אסתר · ב · ה · >>