ובהקבץ, גם אם היתה יראה להגיד מולדתה, כי אולי היא מעם שפל ונבזה ויגרש אותה המלך, הנה כבר קבץ את הבתולות הנשארות שעדיין לא נבעלו ושלחם לביתן, באופן שהיה לבה בטוח שלא יבחר עוד המלך באחרת, ועוד זאת כי מרדכי נתעלה להיות יושב בשער המלך על כסאות למשפט כאחד השרים, שזה עשו לו בעבור שמצאו אותה בביתו, ובזה הלא בטחה שכ"ש שיעשו לו גדולה וכבוד אם ידעו כי היא בת דודו :
(יט) ובהקבץ. ראוי לדעת מה ענין הקבץ בתולות שנית אל היות מרדכי בשער המלך. ועוד באומרו אין אסתר מגדת מה ענינו פה. ועוד שהרי נזכר לעיל. ועוד אומרו [ואת מאמר] מרדכי אסתר עושה יראה דברי מותר. ועל פי דרכנו נשית לב אל אומרו למעלה לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה, שהקדים העם למולדתה, ופה היפך ואמר מולדתה ואת עמה. ואם נאמר שעל היות מרדכי בשער המלך על כן אין אסתר מגדת שהוא היה מצוה לה, קשה, שבלעדי זה ראוי לה לא תגיד מחמת המאמר הראשון שצוה עליה אשר לא תגיד. ועוד שאומרו אין אסתר מגדת מורה שמעצמה לא היתה מגדת כי סמכה על המאמר הראשון:
אמנם באומרו יושב בשער המלך הוא שהיה לראש ושר, כמה דאת אמר ולוט יושב בשער סדום שמנוהו עליהם לדיין (בראשית רבה נ ג). והנה כתבנו למעלה כי מה' היה להגדיל את מרדכי ואסתר לתת נקמת ה' בהמן, כי שני גואלים הוצרכו כאמור למעלה, ועל כן עלו שלא בדרך הטבע, כי מאת ה' נהיה הדבר. והנה באסתר כבר סיפרו הכתובים איך הפך הטבע עלתה גם עלה. אמנם היות מרדכי יושב בשער המלך במעלה, אין הדעת שופטת, כי לא היה רק שכאשר המליכו את אסתר דברה טוב על מרדכי ועל פיה עלה במעלות. אמר ראה נא כי לא כן הוא, כי הלא בהקבץ בתולות שנית לראות איזו תיטב בעיני המלך להמליך, כבר ומרדכי יושב בשער המלך באופן כי לא על ידי אסתר עלה, רק מאתו יתברך שלא בטבע, באשר הוא יהודי:
ובהקבץ בתולות שנית (אסתר ב, יט) נראה הפירוש כי לא היו מתקבצין כלם בפעם אחד אלא נתקבצו קצת פעם אחת והובאו אל המלך ועתה נתקבצו שנית יותר והובאו גם כן אל המלך ואף על גב שהמליכו כבר אסתר מכל מקום נתקבצו עתה עוד ואם לא היה חפץ בהם למלוכה מכל מקום היה לו תמיד נערות והם פילגשיו ומה שאמר ומרדכי יושב בשער המלך (שם ב, כא) פירושו כאשר היו מתקבצין בתולות שנית והיה ירא מרדכי שמא אסתר תגיד עמה ומולדתה בשביל שאין אשה מתקנא רק בירך חבירתה ולפיכך ומרדכי יושב בשער המלך ואז תראה אסתר לפניה את מרדכי שציוה עליה שלא תגיד ובודאי לא תעבור, אבל בגמרא (מגילה דף יג.) ובהקבץ בתולות שנית (שם) אזל שקל עצה ממרדכי אמר ליה אין אשה מתקנא אלא בירך חבירתה ועם כל זה אין אסתר מגדת כו' ולפי זה יהיה פירושו ובהקבץ בתולות שנית וגו' ומי נתן העצה להקבץ בתולות שנית ע"ז אמר ומרדכי יושב בשער המלך הוא נתן עצה זאת ועם כל זה אין אסתר מגדת כו' ונראה לומר כי לכך נתן מרדכי עצה זאת אל אחשורוש שהיה ירא מרדכי פן יהיה קצף עליה כאשר אינה רוצה להגיד מודתה ועתה שנתן לו עצה זאת יחשוב אחשורוש כי יודע לו מולדתה בענין זה אף שאינו כל כך מיד ובין כך ובין כך יהיה נפשו קשורה באסתר יותר כאשר תהיה אצלו זמן מה ושוב בשביל האהבה לא יעשה לה דבר ולפי פשוטו נראה לפרש מה שאמר אין אסתר מגדת כו' אף על גב שכתב זה למעלה שלא תאמר דוקא קודם שהגיע אסתר למלכות לא הגידה עמה ומולדתה שלא יאמרו עליה לשון הרע להפיל אותה אבל אחר שהגיע למלכות לא היתה יראה שיחשבו עליה להפיל אותה לכך כתב זה שנית כי אף אחר שנכנסה למלכות לא הגידה.
