אור חדש/פרק ב/פסוק יט

פרק ב/פסוק יט

ובהקבץ בתולות שנית (אסתר ב, יט) נראה הפירוש כי לא היו מתקבצין כלם בפעם אחד אלא נתקבצו קצת פעם אחת והובאו אל המלך ועתה נתקבצו שנית יותר והובאו גם כן אל המלך ואף על גב שהמליכו כבר אסתר מכל מקום נתקבצו עתה עוד ואם לא היה חפץ בהם למלוכה מכל מקום היה לו תמיד נערות והם פילגשיו ומה שאמר ומרדכי יושב בשער המלך (שם ב, כא) פירושו כאשר היו מתקבצין בתולות שנית והיה ירא מרדכי שמא אסתר תגיד עמה ומולדתה בשביל שאין אשה מתקנא רק בירך חבירתה ולפיכך ומרדכי יושב בשער המלך ואז תראה אסתר לפניה את מרדכי שציוה עליה שלא תגיד ובודאי לא תעבור, אבל בגמרא (מגילה דף יג.) ובהקבץ בתולות שנית (שם) אזל שקל עצה ממרדכי אמר ליה אין אשה מתקנא אלא בירך חבירתה ועם כל זה אין אסתר מגדת כו' ולפי זה יהיה פירושו ובהקבץ בתולות שנית וגו' ומי נתן העצה להקבץ בתולות שנית ע"ז אמר ומרדכי יושב בשער המלך הוא נתן עצה זאת ועם כל זה אין אסתר מגדת כו' ונראה לומר כי לכך נתן מרדכי עצה זאת אל אחשורוש שהיה ירא מרדכי פן יהיה קצף עליה כאשר אינה רוצה להגיד מודתה ועתה שנתן לו עצה זאת יחשוב אחשורוש כי יודע לו מולדתה בענין זה אף שאינו כל כך מיד ובין כך ובין כך יהיה נפשו קשורה באסתר יותר כאשר תהיה אצלו זמן מה ושוב בשביל האהבה לא יעשה לה דבר ולפי פשוטו נראה לפרש מה שאמר אין אסתר מגדת כו' אף על גב שכתב זה למעלה שלא תאמר דוקא קודם שהגיע אסתר למלכות לא הגידה עמה ומולדתה שלא יאמרו עליה לשון הרע להפיל אותה אבל אחר שהגיע למלכות לא היתה יראה שיחשבו עליה להפיל אותה לכך כתב זה שנית כי אף אחר שנכנסה למלכות לא הגידה.