מ"ג אסתר א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות אסתר


<< · מ"ג אסתר א · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּשְׁנַ֤ת שָׁלוֹשׁ֙ לְמׇלְכ֔וֹ עָשָׂ֣ה מִשְׁתֶּ֔ה לְכׇל־שָׂרָ֖יו וַעֲבָדָ֑יו חֵ֣יל ׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י הַֽפַּרְתְּמִ֛ים וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

בשתא דתלת למלכותיה דאחשורוש עבד משקיא ומטול מה עבד משקיא אית דאמרין דמרדין עלוהי אפרכיא ואזל וכבשנון ובתר דאכבשינון אתא ועבד משקיא ואית דאמר יומא דאידא הוה ליה ושדר אגרתא לכולהן מדינתא למיתי למעבד קדמוי חדותא שלח וזמן כל רברבני מדינתא דייתון ויחדון עמיה ואתו קדמוי מאה ועסרין ושבע מלכין מן מאה ועסרין ושבע מדינן וכולהון קטירי תגי ברישיהון והוון סמיכין ליה על גנזי מילתא ואכלין וחדיין קדם מלכא והון פרתונאי ורברבני מדינתא קדמוי ומן רברבני ישראל הוו תמן מטול דחזו תמן מאני בית מקדשא הוון בכין ומספדן תמן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הפרתמים" - שלטונים בלשון פרס

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשה משתה" - רבים אמרו כי עשה משתה בעבור שחשב כפי חשבונו שלא יגאלו ישראל. ויש אומרים ששקט ממלחמות. ויש אומרים שנשא ושתי, והוא הישר בעיני.

"הפרתמים" - מזרע המלוכה, ולא נדע אם המלה עברית או פרסית, כי לא מצאנוה רק בספר דניאל ובמגילה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

{ג} השאלות:

לא נודע טעם נכון לאיזה צורך עשה המשתה הזה. וביחוד למה האריכו בו כותבי המגלה בכל פרטיו.
גם סדר הקרואים פלא שהזכיר תחלה השרים והעבדים וחיל הצבא, ושוב חוזר אל הפרתמים ושרי המדינות, והם ודאי קודמים להעבדים ובכלל שרים יחשבו גם הם. :גם מלת לפניו מיותר.
גם מה שאמר פה למלכו וגבי לקיחת אסתר אמר למלכותו :
בשנת. למען הוציא חשקו זה מכח אל הפועל להיות מלכותו בלתי מוגבלת, התחכם בשנת שלוש למלכו, זה המלכות אשר חשב למלוך ביד חזקה לזאת אמר למלכו. עשה משתה למען שבמשתה הזאת יקים מזימות לבבו, ותכף בסדר הקרואים הראה את תכלית כונתו, שהקדים תחלה שריו ועבדיו וחיל צבא פרס ומדי ואחריהם הושיב את הפרתמים ושרי המדינות אשר היו שם שרים לפניו, ר"ל לפני כבשו הממלכות האלה, ובזה הראה שאינו חושב כי ברצונם ובבחירתם נתמנה שאז הלא שרי המדינות הגדולות קודמים לשרי המדינה הקטנה שמלך עליה בהתחלה וכ"ש לעבדיו וחיל הצבא, אבל הראה כי בחרבו ובקשתו כבשם, ובזה שריו ואף חיל הצבא שהם היו הכובשים קודמים במעלה וחשיבות אף לפני שרי המדינות, שלא היו נחשבים לשרים רק לפניו, לפני כבשו אותם, אבל עתה נתונים נתונים המה תחתיו לעבדים ירודים ושפלים :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · א · ג · >>


ג.

"אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"
ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר אחשורוש הוא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ורבנן אמרי אחשורוש שכל מי שזוכרו חושש את ראשו למה קראו הכתוב ארתחששתא שהיה מרתיח ותש.

"אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" ר' יצחק ורבנין ר' יצחק אמר:

  • "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שבאו כל הצרות בימיו שנאמר (אסתר ד, ג): "אבל גדול ליהודים"
[[:קטגוריה:|"הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"]] שבאו כל הטובות בימיו שנאמר "אסתר".

רבנן אמרי:

  • "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" עד שלא נכנסה אסתר אצלו.
"הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" משנכנסה אסתר אצלו לא היה בועל נדות:

<< · מ"ג אסתר · א · ג · >>