חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש״ף–2020


ק״ת תש״ף, 1950, 2036, 2052, 2062, 2076, 2620, 2802, 2804; תשפ״א, 38, 90, 90, 120, 164, 166, 168, 176, 202, 221, 240, 412, 510, 816, 915, 1058, 1202, 1444, 1446, 1458, 1488, 1610, 1772, 1782, 1794, 1834, 1890, 2238, 2724, 2936.


בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8 ו־23 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020 (להלן – החוק), מתקינה הממשלה תקנות אלה:


הגדרות [תיקון: תש״ף, תש״ף־6, תשפ״א, תשפ״א־4, תשפ״א־6, תשפ״א־9, תשפ״א־15, תשפ״א־17, תשפ״א־19, תשפ״א־21, תשפ״א־22, תשפ״א־25, תשפ״א־28]
בתקנות אלה –
”חברה עירונית“ ו”חברת בת עירונית“ – כהגדרתן בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”חברה ממשלתית“ – חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”כנס מקצועי“ – כנס מקצועי או השתלמות מקצועית שמקיים מעסיק לעובדיו, ושכוללים הרצאות פנים אל פנים, ולמעט כנס או השתלמות מעשיים הדורשים השתתפות פעילה של העובדים;
”מוסד להשכלה גבוהה“ – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
”הממונה“ – (פקעה);
”מעסיק“ – מי שמעסיק מעל עשרה עובדים;
”מפעל תומך ביטחון“ – (פקעה);
”מצבת עובדים“ – (בוטלה);
”מקום עבודה“ – (בוטלה);
”משרד ממשלתי“ – לרבות יחידת סמך;
”עבודות בינוי“ – (פקעה);
”עבודות תשתית“ – (פקעה);
”רשות מקומית“ – (פקעה);
”תעשייה ביטחונית“ – (פקעה);
הגבלת התקהלות במקום עבודה [תיקון: תש״ף]
לא יקיים אדם ולא ישתתף בהתקהלות, כולל תפילה או טקס דתי, שמספר האנשים בה עולה על הקבוע בתקנה 4(א) לתקנות הגבלת פעילות, במקום עבודה, אלא אם כן הדבר נדרש לצורכי עבודה ובהתאם לתקנות אלה.
שהיית עובדים במקום עבודה [תיקון: תש״ף, תש״ף־3, תש״ף־6, תשפ״א, תשפ״א־4, תשפ״א־6, תשפ״א־9, תשפ״א־15, תשפ״א־17, תשפ״א־19, תשפ״א־21, תשפ״א־22, תשפ״א־25]
מעסיק רשאי לאפשר שהייה של עובדים במקום העבודה, בהתקיים כל אלה:
(1)
המעסיק מינה ממונה על ענייני קורונה שיהיה אחראי על שמירת הכללים המנויים בתקנות 4 ו־5;
(2)
המעסיק יידע את העובדים במקום לגבי הכללים שבתקנות 4 ו־5 באמצעות הצבת שלט לעניין זה במקום העבודה, במקום בולט לעין;
(3)
המנהל הכללי של מקום העבודה והממונה על ענייני קורונה חתמו על הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת הראשונה.
כללי ריחוק חברתי ושמירה על היגיינה במקום העבודה [תיקון: תש״ף־6, תשפ״א־19, תשפ״א־21, תשפ״א־22, תשפ״א־25, תשפ״א־28]
(א)
מעסיק במקום עבודה יעשה ככל האפשר כדי להבטיח כי במקום העבודה נשמרים כללים אלה:
(1)
שמירת מרחק, ככל האפשר, של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם;
(2)
לכל עובד יוקצה, ככל האפשר, ציוד אישי קבוע, ובכלל זה מקלדת, עכבר, טלפון קווי; אם לא ניתן להקצות ציוד אישי קבוע כאמור, ציוד בשימוש של יותר מעובד אחד יעבור חיטוי קפדני לפני כל העברה מעובד לעובד;
(3)
לעניין מקום עבודה שבו מועסקים בדרך כלל עובדים במשמרות – ישבץ המעסיק, ככל האפשר, את אותה קבוצת עובדים יחד באותה משמרת;
(4)
(נמחקה);
(5)
בעבודה משרדית יחולו הוראות אלה:
(א)
עובד ישב, ככל האפשר, בעמדת עבודה קבועה הכוללת ציוד אישי קבוע;
(ב)
בכל חדר יישמר מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם זולת אם ישנה מחיצה למניעת העברת רסס מאדם לאדם, ובמבנה שבו קיימת מערכת כיבוי אוטומטי (ספרינקלרים) או מערכת גילוי אש ועשן, תותקן המחיצה מכיוון הרצפה ועד לגובה של 50 ס״מ מתחת לגובה התקרה, לכל היותר (בתקנה זו – מחיצה למניעת העברת רסס);
(ג)
מעסיק רשאי לאפשר קיום פגישות מקצועיות בהשתתפות של מספר אנשים העולה על האמור בתקנה 2 ועד 50 אנשים, לרבות בהשתתפות מי שאינם עובדיו, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
(1)
המעסיק או הממונה על ענייני קורונה מטעמו קבעו כי קיימים טעמים שבשלהם לא ניתן לקיים את הפגישות באמצעים דיגיטליים חלופיים;
(2)
במהלך הישיבה יישמר מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם, או שישנה מחיצה למניעת העברת רסס;
(3)
במסגרת ישיבה לא יוגש אוכל למשתתפים;
(6)
(נמחקה);
(7)
מעסיק יקבע לגבי עובדים שעל פי שיקול דעתו יכולים לבצע את עבודתם שלא במקום העבודה, מתכונת עבודה אשר תאפשר להם לבצע את עבודתם מחוץ למקום העבודה, והכול בכפוף לצורכי העבודה וליכולתו של המעסיק ליישם מתכונת עבודה כאמור;
(8)
אם מצויה מעלית במקום העבודה המעסיק יתלה שלט בכניסה למעלית, ובו יצוין מספר הנוסעים המותר שלא יעלה על מחצית מהמספר המרבי המותר לפי הוראות יצרן המעלית, אלא אם כן הנוסעים הם אנשים הגרים באותו מקום;
(9)
מעסיק ינחה את עובדיו על שמירה קפדנית של כללי היגיינה ובכלל זה שטיפת ידיים.
(ב)
המעסיק רשאי לאפשר את הפעולות המפורטות להלן בכפוף לתנאים הקבועים לצידן:
(1)
ישיבה בשטח פתוח בחדר אוכל המיועד לשימוש העובדים, ובלבד שהשולחנות יוצבו במרחק שלא יפחת משני מטרים בין שולחן לשולחן;
(2)
שהייה של עובד בכל אחד מאלה, ובלבד שהציג בכניסה אישור ”תו ירוק“ כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות הגבלת פעילות:
(א)
מכון כושר או סטודיו במקום העבודה, בכפוף להגבלות התפוסה הקבועות בתקנה 9(א)(1) לתקנות הגבלת פעילות, ובכפוף לכל אלה:
(1)
(2)
לא יופעל ג׳קוזי ולא תופעל סאונה במקום;
(3)
כניסת עובדים תותר בתיאום מראש;
(ב)
ישיבה בחלל סגור בחדר אוכל המיועד לשימוש העובדים, ובלבד שהמעסיק מאפשר איסוף עצמי לכלל העובדים, בכפוף להגבלות התפוסה הקבועות בתקנה 9(א)(10ג) לתקנות הגבלת פעילות, ובכפוף לתקנה 8א(13א)(א) ו־(ג) לתקנות הגבלת פעילות;
(ג)
כנס מקצועי, ובלבד שהוא עומד בתקנה 8א ובתקנה 9(א) לתקנות הגבלת פעילות ובלבד שתותר השתתפות בכנס גם באמצעי מקוון שיאפשר השתתפות של עובדים מרחוק.
עטיית מסכה במקום עבודה
מעסיק במקום עבודה יידע את העובדים במקום העבודה בדבר החובה לעטות מסכה כאמור בסעיף 3ה לצו בידוד בית.
סגירת מקום עבודה עקב הדבקה במקום העבודה [תיקון: תש״ף־3]
(א)
קבע ראש השירות או רופא מחוזי כי אחד העובדים של מעסיק שחלות עליו הוראות תקנות אלה נדבק בנגיף הקורונה במקום העבודה ויש חשש להדבקות נוספות במקום העבודה, רשאי הוא להורות בהודעה בכתב, בשים לב, בין השאר, להשלכות סגירת המקום על המעסיק, על סגירתו של מקום העבודה, כולו או חלקו, בהיקף שאינו עולה על הנדרש, לתקופה שתסתיים, לכל המאוחר, עם סיום החקירה האפידמיולוגית על ידי משרד הבריאות, ובלבד שסגירתו לשם עריכת חקירה כאמור לא תעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים ולפי הוראה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו – על 120 שעות; עם סיום החקירה כאמור ייפתח מקום העבודה בתנאים נוספים שיורה לו ראש השירות או רופא מחוזי, אם יורה; לעניין זה, ”ראש השירות“ ו”רופא מחוזי“ – כהגדרתם בצו בידוד בית.
(ב)
על הוראה לפי תקנת משנה (א) ניתן להגיש השגה למנהל; החלטה בהשגה תינתן לא יאוחר מ־24 שעות ממועד הגשת ההשגה; הוראה לפי תקנת משנה (א) תעמוד בתוקפה זולת אם התקבלה החלטה אחרת בהשגה; בסעיף זה, ”המנהל“ – כהגדרתו בסעיף 2 לפקודת בריאות העם ומי שהוא הסמיכו לעניין סעיף 20 לפקודה האמורה.
החרגת סגירת מקום עבודה ציבורי עקב הדבקה במקום העבודה [תיקון: תש״ף־3]
על אף האמור בתקנה 6, מעסיק ציבורי רשאי להתיר לעובד להגיע למקום עבודה שנסגר לפי אותה תקנה אם אישר זאת המנהל, ובלבד שאישור כאמור יינתן בשל צורך הכרחי להמשך אספקת שירות חיוני; בתקנה זו –
”המנהל“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לעניין רשות מקומית – ראש הרשות המקומית;
(2)
לעניין מוסד להשכלה גבוהה – המנהל הכללי של המוסד להשכלה גבוהה;
(3)
לעניין מועצה דתית – יושב ראש המועצה הדתית;
(4)
לעניין חברה ממשלתית, חברה עירונית וחברת בת עירונית – המנהל הכללי של החברה;
(5)
לעניין תאגיד – המנהל הכללי של התאגיד, ואם אין מנהל כללי כאמור – נושא המשרה הבכירה ביותר בתאגיד;
(6)
לעניין בנק ישראל – נגיד בנק ישראל;
(7)
לעניין משרד ממשלתי – המנהל הכללי של המשרד הממשלתי או יחידת הסמך;
”מעסיק ציבורי“ – משרד ממשלתי, חברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה ממשלתית, תאגיד, בנק ישראל, רשות מקומית, מועצה דתית ומוסד להשכלה גבוהה.
החרגת מקום עבודה חיוני ומשרד ממשלתי [תיקון: תש״ף־3, תש״ף־4]
(א)
האמור בתקנות 4(5)(ב) ו־6 לא יחול על מפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת־חירום, התשכ״ז–1967, שאינו חברה ממשלתית או תאגיד, על גופים ומסגרות רווחה המנויים בסעיף 11(ב) לחוק ועל מקום עבודה שתחום פעילותו מפורט בתוספת השנייה.
(ב)
(בוטלה).
סייגים להגבלת מועצת רשות מקומית [תיקון: תש״ף]
(א)
תקנה 4(5)(ג) לא תחול על ישיבת מועצת רשות מקומית, אשר תתקיים בהשתתפות של עד 50 אנשים או בהשתתפות חברי המועצה האמורה ועוד 5 אנשים, לפי הגבוה מביניהם, ובלבד שיישמר מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם או שישנה מחיצה למניעת העברת רסס בין אדם לאדם ושבמסגרתה לא יוגש אוכל למשתתפים.
(ב)
אין בהחלטה על סגירה של מקום עבודה לפי תקנה 6 כדי למנוע כינוסה של מועצת רשות מקומית.
עונשין [תיקון: תש״ף־3, תשפ״א, תשפ״א־5, תשפ״א־6, תשפ״א־9, תשפ״א־10, תשפ״א־15, תשפ״א־17, תשפ״א־19, תשפ״א־21, תשפ״א־22, תשפ״א־25]
העושה אחת מאלה, דינו קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977
(1)
מעסיק שאפשר שהייה של עובדים במקום עבודה בלי שמינה ממונה על ענייני קורונה כאמור בתקנה 3(1);
(2)
מעסיק שאפשר שהייה של עובדים במקום עבודה בלי שיידע לגבי הכללים שבתקנות 4 ו־5 באמצעות הצבת שלט לעניין זה במקום העבודה, במקום בולט לעין, כאמור בתקנה 3(2);
(3)
מעסיק שאפשר שהייה של עובדים במקום העבודה בלי שדאג לכך שהמנהל הכללי של מקום העבודה והממונה על ענייני קורונה במקום העבודה יחתמו על הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת הראשונה, כאמור בתקנה 3(3);
(4)
(פקעה).
שמירת דינים [תיקון: תש״ף]
אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מהאמור בתקנות הגבלת פעילות, ובכלל זה ההוראות שנוגעות לקבלת קהל.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״א באב התש״ף (11 באוגוסט 2020) (להלן – יום התחילה).
תוקף [תיקון: תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־5, תש״ף־6, תשפ״א־5, תשפ״א־11, תשפ״א־13, תשפ״א־15, תשפ״א־18, תשפ״א־23, תשפ״א־27, תשפ״א־28, תשפ״א־29]
(א)
תוקפן של תקנות אלה עד יום א׳ בסיוון התשפ״א (12 במאי 2021).
(ב)
(בוטלה).
הוראת מעבר [תיקון: תש״ף־5, תשפ״א]

תוספת ראשונה

[תיקון: תשפ״א]

(תקנה 3(ב)(3))

התחייבות בדבר יישום הכללים הנדרשים בתקנה 4 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש״ף–2020, שנערכה ונחתמה ב. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ביום . . . . . . . . . . . . . . . בחודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בשנת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . על ידי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
המכהן כמנהל כללי / ממונה על ענייני קורונה (יש להקיף)
ב. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – מקום העבודה)
1.
אני מצהיר ומתחייב לעשות ככל האפשר כדי להבטיח כי במקום העבודה נשמרים כל הכללים המפורטים בתקנה 4 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש״ף–2020 (להלן – הכללים).
2.
אני מודע לחובתי לעשות ככל האפשר כדי לקיים את הכללים ואת אכיפתם במקום העבודה לטובת שמירה על בריאות הציבור.
3.
ולראיה באתי על החתום:
חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

תוספת שנייה

(תקנה 8(א))

(הערה: לצורך הקריאות הושמטו הכותרות ”נושא“ ו”תחום פעילות“ שמופיעות בנוסח רשומות).
מגזר פיננסי
[תיקון: תשפ״א]
בנקאות:
(1)
תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));
(2)
תאגיד עזר כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);
(3)
סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), וחברות בת של סולק כאמור;
(4)
מערכת מבוקרת כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008;
(5)
לשכת אשראי כהגדרתה בחוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016;
(6)
חברות לשינוע מזומנים לחברות ושינוע מעות [צ״ל: חברות לשינוע מזומנים וחברות לשינוע מעות];
(7)
ספק שירות של מערכת ליבה בנקאית;
(8)
תאגיד המפעיל מכונה אוטומטית לביצוע פעולות במטבע כהגדרתה בכללי בנק ישראל (כללים להפעלה סדירה של מערכת המטבע), התשע״ז–2017;
(9)
בנק ישראל;
[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־5]
שוק ההון:
(1)
גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח);
(2)
(3)
מורשה לוידס – בעל פטור לפי הוראות סעיף 86 לחוק הפיקוח על הביטוח;
(4)
(5)
מאגר המידע הסטטיסטי ומאגר המידע לאיתור הונאות ביטוח כהגדרתם בתקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע), התשס״ד–2004;
(6)
נותן שירותים פיננסיים לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 (להלן – חוק שירותים פיננסיים מוסדרים) לרבות תאגיד שעיסוקו במתן אשראי והיה זכאי לפטור מחובת רישיון למתן אשראי לפי תקנה 2 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018;
(7)
מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון כמפורט להלן וטרם קיבל רישיון כאמור, ובלבד שהוא רשאי להמשיך בעיסוקו לפי סעיף 115 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים או לפי סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס׳ 4), התשע״ז–2017, לפי העניין:
(א)
בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי כהגדרתו בסעיף 11א לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, שצבר האשראי שלו כהגדרתו בסעיף האמור עולה על 200 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה יראו כעומדים בתנאים האמורים גם כמה בעלי רישיונות למתן אשראי הנשלטים בידי אותו אדם ואשר סך כל צבר האשראי שלהם עולה על 200 מיליון שקלים חדשים;
(ב)
בקשה לקבלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שצבר האשראי שלו כהגדרתו בסעיף האמור עולה על 200 מיליון שקלים חדשים;
(8)
מוקד טלפוני לטובת מענה לפניות הציבור המופנות אל רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון;
(9)
תאגיד שהוא נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו בפרק ה׳1 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 (להלן – חוק ניירות ערך);
(10)
חברה הרשומה במרשם החתמים לפי תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס״ז–2007;
(11)
תאגיד שהוא מפיץ כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;
(12)
תאגיד שהוא רכז הצעה כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(א) לחוק ניירות ערך;
(13)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב;
(14)
תאגיד שהוא חבר בורסה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, למעט בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010 (להלן – בנק ישראל);
(15)
תאגיד שהוא מסלקה כהגדרתה בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך;
(16)
תאגיד שהוא חבר מסלקה כהגדרתו בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;
(17)
חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז׳3 לחוק ניירות ערך;
(18)
תאגיד שהוא בעל רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995, ותאגיד העוסק בעיסוק של בעל רישיון, בלא צורך בקבלת רישיון לפי הוראות החוק האמור;
(19)
תאגיד שהוא מנהל קרן ונאמן כמשמעותם בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
(20)
(21)
תאגיד שהוא עושה שוק או עושה שוק סטטוטורי כמשמעותם בפרק ט׳ ובפרק ט׳1 לחלק השלישי של תקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך;
(22)
תאגיד שעוסק במתן ייעוץ לגוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח, בנושאי הצבעות באסיפות של מחזיקים בניירות ערך, ממשל תאגידי, ניהול סיכונים והוראות חקיקה;
(23)
תאגיד שעיקר עיסוקו הוא השקעה או תיווך עסקאות בניירות ערך;
(24)
נותני שירותים בתחום הדיווח לתאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך;
(25)
קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
(26)
רשות ניירות ערך.
אנרגיה
חשמל:
(1)
בעלי רישיונות לפי חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996 (להלן – חוק משק החשמל);
(2)
מיתקני ייצור חשמל בטכנולוגיות קונבנציונלי וקוגנרציה;
(3)
מיתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת;
(4)
כל מי שעוסק בחלוקה כמשמעותה בהגדרה ”רישיון חלוקה“ בחוק משק החשמל;
(5)
חברה בבעלות מלאה של בעל רישיון שניתן לפי סעיף 60א לחוק משק החשמל, העוסקת ביבוא פחם ומכירתו לבעל הרישיון האמור.
גז טבעי:
(1)
מפעיל כהגדרתו בתקנות הנפט (עקרונות פעולה לחיפושי נפט והפקתו בים), התשע״ז–2016, לגבי חזקה אשר ביחס אליה התקבל אישור הפעלה מאת הממונה על ענייני הנפט;
(2)
בעל רישיון מכוח חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002 (להלן – חוק משק הגז הטבעי);
(3)
מי שעוסק בשיווק כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי;
(4)
בעל רישיון ספק גז טבעי דחוס לפי סעיף 9 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989 (להלן – חוק הגז (בטיחות ורישוי)).
נפט גולמי ומוצריו:
(1)
פריקה, טעינה, אחסון, הזרמה בצנרת, ניפוק, שיווק, ייצור, זיקוק ושינוע של נפט גולמי ומוצריו, ושירות תדלוק בתחנות דלק, בנמלי תעופה ונמלים.
גפ״מ:
(1)
בעל רישיון ספק גז לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי);
(2)
בעל רישיון לעיסוק בעבודות גז לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), או שהוא פטור מרישיון כאמור לפי תקנה 3(א) לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006.
[תיקון: תשפ״א]
מים
(1)
בעלי רישיון הפקה או רישיון הספקה כמשמעותם בסעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959;
(2)
אספקה של שירותי מים וביוב, לרבות עבודות ניהול, תכנון, פיתוח ותחזוקה של בעל הרישיון או קבלן מטעמו;
(3)
רשויות ניקוז.
זכויות ניצולי שואה
(1)
טיפולים רפואיים ונפשיים לניצולי שואה;
(2)
שירותי תיאום טיפול, הפעלת מתנדבים להפגת בדידות, וביקורי בית נדרשים;
(3)
מוקד מרכז מידע לניצולי שואה;
(4)
סיעוד בקהילה לרבות נותני שירותי סיעוד פרטיים ושירותים הניתנים על ידי גורם שלישי;
(5)
שירותים ייחודיים לניצולי שואה כולל אבזרים רפואיים ולחצני מצוקה;
(6)
שירותים סוציאליים לניצולי שואה.
[תיקון: תשפ״א]
מזון ומשקאות
(1)
ייצור, ייבוא, עיבוד, הובלה, אחסנה, אספקה, חלוקה, אריזה, שיווק, הפצה, מכירה קמעונאית וסיטונאית, של מזון ומשקאות, לרבות בתי אוכל;
(2)
תחנות הסגר, לעניין זה, ”תחנת הסגר“ – מקום בנמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971, או בנמל תעופה או בסמוך להם שיש בו שירות הסגר כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981;
(3)
פיקוח וטרינרי על מזון, על בעלי חיים ועל מוצרים מבעלי חיים.
שירותי הובלה, אחסנה ועמילות מכס
(1)
שירותי שינוע מטענים והובלה בתחבורה יבשתית, אווירית וימית ומסופי המטען המשמשים אותם;
(2)
שירותי אחסנה, לרבות בתי קירור וממגורות;
(3)
סוכן מכס כהגדרתו בחוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964 (להלן – חוק סוכני המכס);
(4)
משלח בינלאומי כהגדרתו בסעיף 24א לחוק סוכני המכס;
(5)
מחסן רשוי כהגדרתו בפקודת המכס;
(6)
מערכת שחרור מכסי מל״מ שער עולמי;
(7)
עמילות מכס ושילוח סחורות מקומי ובינלאומי.
[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־8, תשפ״א־23]
חקלאות
(1)
משקים חקלאיים בענפי החי והצומח, לרבות חומרי ריבוי;
(2)
קבלנים ונותני שירותי עיבוד למשקים חקלאיים, לרבות הדברה, האבקה, קטיף ואיסוף תוצרת חקלאית;
(3)
בתי אריזה ומפעלי עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית;
(4)
מפעלים ומרכזי מזון לבעלי חיים, מכוני תערובת, לרבות ייצור, שיווק ומכירה של מזון לבעלי חיים;
(5)
שירותי רפואה וטרינרית;
(6)
ייצור ושיווק תרופות וטרינריות, תרכיבים וערכות בדיקה לשימוש וטרינרי;
(7)
שירותי טיפול באירועי התפרצות של מחלות בעלי חיים ונגעים בצמחים;
(8)
שירותי פינוי וכילוי של פגרי בעלי חיים;
(9)
פינוי פסולת חקלאית;
(10)
שירותי ביקורת לתוצרת חקלאית, לרבות שירותי התעדה ומעבדה;
(11)
מחלבות;
(12)
מכוני מיון לביצים;
(13)
תחנות מיון ואריזה של דגים;
(14)
משחטות, בתי מטבחיים, מפעלי עיבוד ופירוק בשר ודגים;
(15)
אספקה ותחזוקה של ציוד ומיכון חקלאי;
(16)
ייצור ושיווק דשנים וחומרי הדברה לחקלאות;
(17)
שירותי הובלה של תוצרת חקלאית ותשומות לחקלאות;
(18)
שירותי תחזוקה וציוד למבנים חקלאיים;
(19)
מיתקן להחזקת בעלי חיים;
(20)
דיג;
(21)
שירותים לטיפול חיוני בבעלי חיים.
טואלטיקה, ניקיון ותמרוקים
(1)
ייצור, הובלה, אחסנה, אספקה, אריזה, ייבוא, שיווק, הפצה ומכירה קמעונאית וסיטונאית של מוצרי פארמה, טואלטיקה, ניקיון, תמרוקים, חיתולים והיגיינה אישית.
נמלים וספנות
(1)
תפעול הנמלים, לרבות פריקה וטעינה, אחסנה, שירותי תעבורה ימית, בתי מלאכה, ניהול הנמלים ומסופים עורפיים, וכן סוכנויות ספנות, חברות ספנות וחברת הפיתוח והנכסים כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004.
תחבורה
(1)
שירותי הסעה בתחבורה ציבורית וברכבות נוסעים, למעט שירותים מסוימים שיוגדרו על ידי מנכ״ל משרד התחבורה בתיאום עם משרד הבריאות;
(2)
שירותי מוניות;
(3)
פעילות תעופה, לרבות תפעול שדות תעופה ומנחתים;
(4)
בקרה אווירית;
(5)
מעברי גבול יבשתיים;
(6)
עבודות ניהול, תכנון, פיתוח, תחזוקה והפעלה של תשתיות תחבורה, ובכלל זה תשתית מסילתית לרבות ציוד נייד, וכבישים, לרבות כבישי אגרה;
(7)
עבודה דחופה הנדרשת לצורך מניעת חבלה או נזק לציבור;
(8)
מרכזי שליטה, בקרה וניהול תנועה בכבישים, באוטובוסים ובמסילות;
(9)
שירותי מטאורולוגיה;
(10)
השכרת רכב וליסינג;
(11)
מרכזי שירות (מוסכים) ושירותי דרך, לרבות שירותי גרירה וחילוץ.
[תיקון: תשפ״א]
המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי, לרבות כל אלה:
(1)
מערך הסיעוד בקהילה, ובכלל זה המטפלים הסיעודיים, לרבות מטפלים המספקים שירותים שלא דרך המוסד לביטוח לאומי;
(2)
ספקי שירותים לזכאי גמלת סיעוד דוגמת שירותי כביסה, מוצרי ספיגה, לחצני מצוקה;
(3)
נותני שירותים בתחום הסיעוד, לרבות נותני שירותים המספקים שירותים שלא דרך המוסד לביטוח לאומי;
(4)
יועצים ומעריכי תלות לקביעת רמת התלות בסיעוד;
(5)
ספקי מוקד מידע לאזרח;
(6)
יועצים רפואיים המספקים למוסד לביטוח לאומי ייעוץ רפואי לצורך טיפול בתביעות;
(7)
רופאים ונותני שירות לעניין קביעת דרגת נכות.
[תיקון: תשפ״א]
רשויות מקומיות
(1)
פינוי אשפה;
(2)
מוקד עירוני, מוקד ביטחוני וחדר מצב;
(3)
פעולות של יחידות הנוער ברשויות המקומיות לפי חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע״א–2011, לרבות הפעלת מתנדבים;
(4)
פעולות של יחידת קידום במחלקת החינוך כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס״א–2001, ובכלל זה פעילות במרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון;
(5)
פעולות לצורך קידום למידה מהבית ומרחוק, לרבות באמצעות מבני מוסדות ומיתקני רשויות מקומיות;
(6)
שירותי רווחה;
(7)
ועדות תכנון ובנייה לרבות רישוי ופיקוח בנייה.
תקשורת
(1)
שירותי בזק פנים־ארציים נייחים, שירותי בזק בין־לאומי, שירותי רדיו טלפון נייד לרבות ברשת אחרת, שירותי גישה לאינטרנט, שירותי תקשורת נתונים, שירותי תקשורת לוויינית, שירות זימון (”ביפר“), שירותי תמסורת באמצעות כבל תת־ימי, שירות איכון ואיתור כלי רכב;
(2)
שירותי דואר ושירות בנק הדואר;
(3)
שירותי שידורים, ובכלל זה טלוויזיה ורדיו;
(4)
שידורי חדשות, אתרי חדשות ועיתונים שעניינם חדשות, לרבות הדפסה וחלוקה;
(5)
שירותי אירוח שרתים (hosting);
(6)
שירותי מיתוג אינטרנט;
(7)
[תיקון: תש״ף־3, תשפ״א]
עבודה, שירותי רווחה, עלייה וקליטה
(1)
מסגרות חוץ־ביתיות;
(2)
מרכזי יום טיפוליים וסיעודיים לבוגרים ומזדקנים עם מוגבלות;
(3)
שירותי תמיכה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ולמשפחות במצוקה ושירותי תמיכה לילדים ונוער בסיכון;
(4)
מועדוניות ופנימיות יום לילדים בסיכון;
(5)
מרכזי היום ומועדונים לאזרחים ותיקים;
(6)
גופים מפעילים המטפלים בהשמות ילדים במשפחות אומנה ובליווין לפי חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016;
(7)
שירות התעסוקה לרבות מוקדים טלפוניים שמפעיל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ושירות התעסוקה או מי מטעמם;
(8)
מרכזי יום לשיקום מונע לעברייני מין והרשות לשיקום האסיר, לפי חוק הרשות לשיקום האסיר התשמ״ג–1983;
(9)
מרכזי יום לטיפול בגברים אלימים;
(10)
מרכזי הגנה ומרכזי טיפול בנפגעי תקיפה מינית;
(11)
מרכזים לטיפול ולמניעה של אלימות במשפחה;
(12)
דיור מוגן לאזרחים ותיקים;
(13)
בתי אבות;
(14)
גופים המספקים שירותי הסעה לאוכלוסיות שזקוקות לסיוע;
(15)
מרכזי הכוון תעסוקתי והשמה;
(16)
ארגונים ותאגידים הפועלים למען אוכלוסיות שזקוקות לסיוע;
(17)
תאגידי אפוטרופסות וכל אדם המבצע בעבורם את התפקידים שהם מחויבים בהם מכוח מינוים לאפוטרופסים, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;
(18)
שירות סוציאלי ורווחתי לנכי צה״ל;
(19)
מסגרות המספקות קורת גג זמנית או ממושכת או מספקות הגנה, הזנה, טיפול וסיוע לאנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות;
(20)
מרכזים שיקומיים המופעלים בידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה;
(21)
מסגרות יומיות כוללניות לנערים ונערות על קצה רצף הסיכון והניתוק;
(22)
מעונות יום שיקומיים;
(23)
מעונות יום רב־תכליתיים;
(24)
מסגרות שיקומיות המופעלות במסגרת סל השירותים הפסיכו־סוציאליים לנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], על ידי משרד הביטחון, בפיקוחו של המשרד, מטעמו או במימונו;
(25)
מרכזי קשר הורים – ילדים.
הגנת הסביבה
(1)
מפעלים ואתרים לסילוק [צ״ל: פסולת] מכל סוג (להלן – פסולת) וטיפול זה [צ״ל: וטיפול בה];
(2)
מסופים לפינוי תמלחות;
(3)
תחנות מעבר לפסולת;
(4)
מערכי שינוע פסולת (משאיות או רכבות);
(5)
ביוביות;
(6)
אתרי קומפוסט;
(7)
מחסני חומרי הדברה;
(8)
מנחתים למטוסי ריסוס;
(9)
חברות הדברה;
(10)
פעולות הקשורות באסבסט;
(11)
ניטור ומדידה של זיהום אוויר ושל ימים ואגמים.
[תיקון: תשפ״א־15]
שוויון חברתי
(1)
מוקד פניות ציבור האזרחים הוותיקים של המשרד לשוויון חברתי;
(2)
שירותי סיוע פסיכו־סוציאלי לאזרחים ותיקים ולמתנדבים;
(3)
יועצים לענייני אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות;
(4)
קמפוס IL – המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית;
(5)
הפעלת מערך סטודנטים מלגאים למען אזרחים ותיקים;
(6)
רכזי מעורבות חברתית ברשויות המקומיות;
(7)
מובילי ומנהלי מיצוי משאבים ברשויות המקומיות במגזר הערבי;
(8)
יועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות.
[תיקון: תשפ״א]
דת וקבורה
(1)
שירותי קבורה, טהרת נפטרים והובלת נפטרים;
(2)
הפעלת מקוואות נשים;
(3)
שירותי כשרות;
(4)
מכירה, אחסנה והובלה של מוצרים לחגי תשרי.
[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־18]
שונות
(1)
שירותי תחזוקת מבנים, ובכלל זה בטיחות, מעליות, אינסטלציה, חשמלאות, ניקיון ותברואה;
(2)
אספקת שירותים ומוצרים בתחומים אלה: טכנאות, תקשורת, הגנת הסייבר ואבטחת מידע, מחשוב ובפרט שירותי תמיכה, תחזוקה, אחזקת בסיסי נתונים, דיגיטל ופיתוח, והכול ובלבד שלא ניתן לבצעם באמצעות גישה מרחוק;
(3)
אבטחה ושמירה;
(4)
מוקדי שירות טלפוניים;
(5)
שירותים תומכים בחישוב, חילול ותשלום שכר;
(6)
מעבדות מאושרות לפי חוק התקנים, התשי״ג–1953;
(7)
(8)
מעבדות מחקר שמחייבות נוכחות פיזית;
(9)
עורך דין לצורך ייצוג לקוחות לפני בתי משפט או מוסדות אחרים, הכנה לייצוג כאמור, או מתן שירות חיוני ללקוח שאינו סובל דיחוי ולא ניתן לבצעו באמצעי דיגיטלי חלופי;
(10)
עובד שנדרש לסייע לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת או לוועדת בחירות אזורית לכנסת, כמשמעותן בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969 בפעולותיהן לקיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע, לרבות מי שאחראי על מקום שתוצב בו קלפי לפי החוק האמור.
שליחות ובלדרות
(1)
שירותי שליחות ובלדרות.
שיכון
(1)
חברות לניהול בתי גיל זהב ומקבצי דיור;
(2)
חברות לדיור ציבורי כהגדרתן בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998, לצורך הפעלת מערך הדיור הציבורי;
(3)
חברות לניהול סיוע בשכר דירה.
[תיקון: תש״ף־3, תשפ״א]
שירותי בריאות, אופטיקה, פארמה
(1)
בתי חולים, לרבות בתי החולים הפסיכיאטריים, הגריאטריים והשיקומיים;
(2)
קופות חולים;
(3)
(4)
מרפאות, לרבות מרפאות לבריאות הנפש;
(5)
מכוני דיאליזה;
(6)
מרכזים רפואיים גריאטריים;
(7)
מוסדות סיעודיים;
(8)
בתי מרקחת;
(9)
מכוני אופטיקה;
(10)
שירותי רפואת שיניים דחופים;
(11)
שירותי חירום רפואיים – מגן דוד אדום לפי חוק מגן דוד אדום, התש״י–1950, טרם ודומיהם;
(12)
אמבולנסים פרטיים;
(13)
שירותי בריאות הציבור;
(14)
יצרנים וספקים של ציוד ואבזרי שיקום;
(15)
טיפות חלב;
(16)
יחידות התפתחות הילד;
(17)
מעבדות ושירותי דימות;
(18)
מחקר ופיתוח, ייצור, ייבוא, שיווק ואספקה של ציוד רפואי, ציוד ואבזרי שיקום, תרופות ומכשור רפואי;
(19)
מרכזים לוגיסטיים ומעבדות;
(20)
עוסקים בתחום הקנביס לשימוש רפואי – חוות גידול וריבוי, מפעלי ייצור, בתי מסחר למוצרי קנביס ושינוע;
(21)
מוקד קול הבריאות;
(22)
מוקדי עזרה ראשונה נפשית;
(23)
ארגונים ותאגידים הפועלים למען אוכלוסיות שזקוקות לסיוע;
(24)
עמותות שמסייעות בבתי חולים ובמרפאות;
(25)
(26)
שירות רפואי ושירותי שיקום לנכי צה״ל;
(27)
משל״ט, חמ״ל ומוקדים הנותנים שירות למשרד הבריאות, או לטיפול בקורונה, לרבות מערך קטיעת שרשראות ההדבקה;
(28)
נותני שירות למשרד הבריאות.
תומך בינוי ותשתיות
(1)
כרייה, חציבה, ייצור והובלה של מלט, חצץ, פלדה, בטון, ברזל, אלומיניום ובלוקים, חומרי גמר ומוצרי גמר לבנייה, מוצרי בידוד ואיטום, מערכות בניין, מוצרי ריבוד (אספלט), ציוד הרמה ושינוע, אלמנטים טרומיים, רכיבים הנוצקים בבטון והובלת החומרים הנ״ל;
(2)
שירותי ניהול ופיקוח על בנייה;
(3)
שירותי מדידה ומכוני בקרה כמשמעותם לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965.
נותני שירותים לממשלה
(1)
נותני שירותים לממשלה לצורך פעילות קרנות הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה;
(2)
מערכות ארגוניות לניהול נכסי ומשאבי המדינה.
מפעלים שהפסקת פעילותם עלולה לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק
(1)
[תיקון: תשפ״א]
מיסוי
(1)
ייצוג נישומים מול רשות המסים;
(2)
מתן שירות ייעוץ מס לשם קבלת מענקים מהמדינה שמחייבים נוכחות פיזית.
[תיקון: תש״ף־3, תש״ף־5]
חינוך
כל אחת מהפעילויות שלהלן, ובלבד שאינה מתבצעת על ידי מוסד המקיים פעילות חינוך כהגדרתו בחוק:
(1)
שירותי למידה מרחוק והוראה מקוונת הניתנים מכוח התקשרויות שביצעו משרד החינוך, רשויות מקומיות או בעלות על מוסדות חינוך, לרבות התקשרויות בנושאי תמיכה טכנית ופדגוגית הנדרשת ללמידה מרחוק;
(2)
שירותים ועובדים הנדרשים לשם ארגון ותפעול של בחינות הבגרות;
(3)
(נמחק);
(4)
(נמחק);
(5)
מועדוניות לילדים בסיכון;
(6)
(נמחק);
(7)
(נמחק);
(8)
(נמחק);
(9)
(נמחק);
(10)
שירותי מענה חינוכי רגשי לניטור ההתמודדות ואיתור ילדים הזקוקים לתמיכה, טיפול במצבי לחץ, משבר וסיכון לאובדנות ולפוסט־טראומה ומצוקות רגשיות;
(11)
היערכות חיונית לפתיחת שנת הלימודים התשפ״א – פעולות הקשורות לגיוס עובדי הוראה, כולל מרכזי הערכה ומבחני בקיאות למגזר דוברי ערבית, מכרזים לבחירת מנהלי מוסדות חינוך, הליכי גמישות בהעסקה;
(12)
(נמחק).
כללי – שירותי תמיכה
(1)
אספקת שירותים או מוצרים הנדרשים לצורך המשך פעילותם התקינה של תחומי הפעילות המפורטים בתוספת זו ושל בנק ישראל;
(2)
בלי לגרוע משאר הוראות תוספת זו, אספקת השירותים או המוצרים המפורטים להלן אשר נדרשים לצורך המשך פעילותם התקינה של המדינה:
(א)
שירותי הובלת מטענים והיסעים לעובדים;
(ב)
גוף מוכר כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017, והגוף המתפעל של מערך מתנדבי השירות הלאומי–אזרחי;
(ג)
הדפסה.


כ׳ באב התש״ף (10 באוגוסט 2020)
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.