כללי בנק ישראל (כללים להפעלה סדירה של מערכת המטבע)
כללי בנק ישראל (כללים להפעלה סדירה של מערכת המטבע) מתוך
כללי בנק ישראל (כללים להפעלה סדירה של מערכת המטבע), התשע״ז–2017
ק״ת תשע״ז, 884.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 46 ו־47 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010 (להלן – החוק), ובאישור המועצה המינהלית כמשמעותה בסימן ב׳ לפרק ד׳ לחוק, אני קובעת כללים אלה:
הגדרות
בכללים אלה –
”איכות ראויה“ – שטר הראוי למיחזור, שאינו נכלל באחת מאמות המידה המפורטות בתוספת הראשונה;
”לקוח“ – מי מהציבור;
”מטבע“ – שטר או מעה שהנפיק הבנק למיחזור ומשמש הילך חוקי לפי החוק;
”מטבע דחוי“ – מטבע שמכונת ספירה דחתה או קופאי מיין כחשוד להיות מזויף;
”מטבע לא ראוי“ – מטבע ספור שמכונת ספירה או קופאי שספר לא מצאו שהוא מקורי ובאיכות ראויה;
”מטבע לא ספור“ – מטבע שטרם נספר במכונת ספירה או באופן ידני בידי קופאי;
”מטבע ראוי“ – מטבע שמכונת ספירה ספרה ומצאה שהוא מקורי ובאיכות ראויה;
”מטבע ראוי בנק ישראל“ – מטבע באריזתו המקורית מהמדפיס או מהמטבעה, או מטבע שנספר, מוין ונארז בבנק;
”מטבע ראוי קופאי“ – מטבע בלא פגם או שינוי הנראים לעין, שקופאי ספר ומצא שהוא מקורי ובאיכות ראויה;
”מיחזור“ – מסירת מטבע מתאגיד ללקוח, העברת מטבע של תאגיד בין סניפיו, העברת מטבע בין תאגידים, העברת מטבע בין מרכזי מזומנים;
”מכונה אוטומטית לביצוע פעולות במטבע“ – מכונה אוטומטית המאפשרת ללקוח להפקיד או למשוך מטבע;
”מכונת ספירה“ – מכונה לספירה ומיון של מטבע שאישר הבנק, לרבות מכונה אוטומטית לביצוע פעולות במטבע;
”מרכז מזומנים“ – מקום שבו תאגיד סופר ומאחסן מטבע, בין השאר, לצורך ויסות מטבע בינו לבין תאגידים אחרים או בינו לבין לקוחותיו, ושקיבל את אישור הבנק להיות מרכז מזומנים;
”ספירה“ – ספירה כמותית של מטבע שבמהלכה נבדקת מקוריות המטבע ואיכותו;
”סניף“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));
”עריך“ – הערך הנקוב של מטבע;
”קופאי“ – עובד בסניף המבצע פעולות של קבלה, ספירה או מסירה של מטבע, ושעבר הכשרה מתאימה לכך;
”תאגיד“, ”תאגיד בנקאי“, ”תאגיד עזר“ ו”חברת הדואר“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי).
הפעלת מרכז מזומנים
(א)
תאגיד יפעיל מרכז מזומנים אחד לפחות; הבנק רשאי לאשר לתאגיד הפעלת מרכז מזומנים באמצעות אחר, ולהתנות אישור כאמור בתנאים שיבטיחו הפעלה סדירה של מערכת המטבע.
(ב)
הבנק רשאי לאשר הפעלה של מרכז מזומנים נוסף לתאגיד, וישקול בין השאר, שיקולים של יעילות ופריסה גאוגרפית.
הסדרת פעילות מטבע בתאגיד
(א)
תאגיד יחליט על נוהלי עבודה להפקדה, משיכה ומיחזור מטבע, לרבות לתפעול מרכז המזומנים, וכן להתנהלותו מול הבנק; הבנק רשאי לדרוש תיקון או שינוי בנוהלי העבודה של התאגיד, לפי שיקול דעתו, לרבות אישור האמצעים לתפעול מטבע והכול כדי להבטיח הפעלה סדירה של מערכת המטבע בשגרה ובחירום.
(ב)
תאגיד יכין תכנית בקרה פנימית על פעילות מרכז המזומנים שהוא מפעיל ועל קיום הנהלים, ויבצע ביקורות בתדירות של פעמיים בשנה לכל הפחות באמצעות המבקר הפנימי של התאגיד, ואחת לשנה לכל הפחות באמצעות רואה חשבון חיצוני.
הבטחת מקוריות ואיכות מטבע בתאגיד
(א)
תאגיד יספור וימיין מטבע, למעט מטבע ראוי בנק ישראל או מטבע ראוי, באמצעות מכונת ספירה או באופן ידני באמצעות קופאי; מטבע ראוי קופאי יימסר ללקוח רק בסניף שבו הופקד, נספר ומוין המטבע.
(ב)
הבנק רשאי להורות לתאגיד להפעיל מכונת ספירה בכל סניף או אתר שלו, נוסף על מכונות הספירה שבמרכז המזומנים שהוא מפעיל.
(ג)
תאגיד ידווח לבנק אחת לשישה חודשים, כי מכונת ספירה שהוא מפעיל במרכז מזומנים, בכל סניף או באתר שלו היא מדגם שאישר הבנק ועומדת בתנאים שעליהם הורה הבנק.
(ד)
מטבע שנספר באמצעות מכונת ספירה ימוין וייארז באופן שיסווג בין מטבע ראוי, מטבע לא ראוי או מטבע דחוי; מטבע שנספר באמצעות קופאי ימוין באופן שיסווג בין מטבע ראוי קופאי, למטבע לא ראוי או מטבע דחוי.
מיחזור מטבע בתאגיד
(א)
תאגיד רשאי למחזר –
(1)
מטבע ראוי בנק ישראל ומטבע ראוי בכל דרך אחרת שיראה לנכון, לרבות באמצעות מכונה אוטומטית לביצוע פעולות במטבע או באמצעות קופאי;
(2)
מטבע ראוי קופאי – רק באמצעות קופאי בסניף שבו התקבל המטבע.
(ב)
הבנק רשאי לקבוע לתאגיד את תמהיל המטבע בעת מיחזור.
ניהול מלאי מטבע בתאגיד
(א)
הבנק רשאי להורות לתאגיד לשמור מלאי מטבע מזערי וכן לקבוע את אופן פיזורו הגאוגרפי.
(ב)
תאגיד יאזן, באמצעות מרכז מזומנים שהוא מפעיל, עודפי היצע של מטבע ראוי כנגד עודפי הביקוש מול לקוחותיו ומול מרכזי מזומנים אחרים, וימשוך מהבנק רק את עודפי הביקוש למטבע לאחר איזון כאמור.
(ג)
הבנק, בהתבסס בין השאר, על פעילות תאגיד ומרכז המזומנים שהוא מפעיל, יורה לתאגיד את הכמות המזערית או המרבית להפקדת מטבע בו או משיכת מטבע ממנו בכל עריך, וזאת לפי שיקול דעתו, לשם ויסות המטבע בין מרכזי המזומנים ושמירה על איכות המטבע במשק ולשם הפעלה סדירה של מערכת המטבע.
שירותי הבנק בתחום המטבע
(א)
הבנק רשאי לתת שירותי הפקדה ומשיכה של מטבע לתאגיד, שהתקשר עם הבנק בהסכם להפקדה ומשיכה של מטבע.
(ב)
הבנק רשאי, לפי החלטת הנגיד ובאישור המועצה, לתת שירותי הפקדה ומשיכה של מטבע לבנקים מרכזיים, רשויות מוניטריות ובנקים זרים, והכול כפי שיורה הנגיד.
(ג)
תאגיד יפקיד בבנק מטבע לא ראוי, מטבע דחוי או מדגם ממטבע ראוי כפי שיורה הבנק; במקרים חריגים ובאישור מראש של הבנק יהיה רשאי תאגיד להפקיד מטבע ראוי בנק ישראל, מטבע ראוי או מטבע לא ספור.
(ד)
הבנק ייתן שירותי הפקדה ומשיכה של מטבע לתאגיד באמצעות מרכז המזומנים שהוא מפעיל; תאגיד רשאי לבקש לבצע הפקדה של מטבע בבנק או משיכה של מטבע מהבנק באופן ישיר; הבנק רשאי לאשר, לסרב או לקבוע תנאים לאישור בקשה כאמור, ובלבד ששיקולי הבנק יבטיחו הפעלה סדירה של מערכת המטבע.
דיווח בדבר פעילות במטבע
תאגיד ידווח לבנק על פעילותו במטבע כאמור בתוספת השנייה.
תמהיל מטבע במכונה אוטומטית לביצוע פעולות במטבע
(א)
תאגיד המפעיל או המחבר למערכותיו מכונות אוטומטיות לביצוע פעולות במטבע יבטיח כי במכונות כאמור ימוחזר רק מטבע ראוי או מטבע ראוי בנק ישראל, וידווח לבנק כפי שיידרש בדבר תמהיל המטבע במשיכה ובהפקדה, והנוסחה שלפיה נקבע תמהיל המטבע כאמור וכן על כל עדכון בהם.
(ב)
הבנק רשאי להורות לתאגיד המפעיל או המחבר למערכותיו מכונות אוטומטיות לביצוע פעולות במטבע לשנות את סכום המשיכה וההפקדה המרבי, את תמהיל המטבע, את הנוסחה שלפיה נקבע תמהיל המטבע, והכול בהיקף ולתקופה שיראה לנכון, לשם הבטחת הפעלה סדירה של מערכת המטבע.
פעולות מיוחדות
סבר הבנק שיש מקום להסדרת הפעלתה הסדירה של מערכת המטבע בנסיבות מיוחדות, רשאי הבנק להוציא הוראה זמנית לתאגיד, הוראה מיוחדת, כפי שיראה הבנק לנכון; הוראה כאמור תיכנס לתוקף מיד עם הגיעה לידי התאגיד ותעמוד בתוקפה לתקופה קצובה כפי שיורה.
בקרה
הבנק ישלב מערכות בקרה, לרבות אמצעי בקרה מרחוק על איכות המטבע שבתאגיד.
הפרות
(א)
הפר תאגיד כללים אלה, יודיע הבנק לתאגיד על הליקויים שנמצאו בקיום הכללים ויורה לו לתקן את הליקויים בפרק הזמן שיורה.
(ב)
לא פעל תאגיד לתיקון הליקויים כאמור בסעיף קטן (א) בתוך פרק הזמן שעליו הורה הבנק או לא תיקן את הליקויים האמורים לשביעות רצון הבנק, רשאי הבנק –
(1)
לא לקבל הפקדות מטבע מהתאגיד ולמנוע ממנו למשוך מטבע עד תיקון הליקויים לשביעות רצון הבנק;
(2)
לאסור על תאגידים אחרים לפעול מול התאגיד או שלוחו;
(3)
להורות לתאגיד לחדול מהפעלת מרכז המזומנים באופן מלא או חלקי, באופן קבוע או לתקופה שעליה יורה, ובלבד שניתנה לתאגיד התראה של 30 ימים בטרם ניתנה הוראה כאמור וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
תחילה
תחילתם של כללים אלה 90 ימים מיום פרסומם.
תוספת ראשונה
(סעיף 1)
תקן איכות של שטר
להלן אמות המידה המצביעות על כך ששטר לא ראוי:
1.
שטר בעל מידות פיזיות חריגות
שטר החורג בגודלו הפיזי, באורכו או ברוחבו לעומת שטר מקורי.
2.
שטר עם חור
שטר שבו קיים חור הניתן להבחנה.
3.
שטר עם קרע
שטר שבו קיים קרע הניתן להבחנה.
4.
שטר עם חלק חסר
שטר שחלקו חסר בפינות או בקצוות, ובתנאי שגודלם של החלקים הנותרים עולה על גודלה של מחצית שטר.
5.
שטר מתוקן
שטר ש”תוקן“ באמצעות חיבור של חלק או כמה חלקים מאותו השטר בכל צורה שהיא.
6.
שטר שחוק
שטר שאחד או יותר מחלקיו נשחק או חסר בדיו.
7.
שטר מקושקש – ”גרפיטי“
שטר הנושא באחד מצדדיו כיתוב, ציור או כתם.
8.
שטר מקומט
שטר המכיל קימוטים מרובים באופן שלא ניתן ליישרו.
9.
שטר מלוכלך
שטר שחל בו שינוי בגוון כתוצאה מלכלוך וכתמים.
10.
שטר עם פינה מקופלת
שטר שאחת מפינותיו מקופלת.
תוספת שנייה
(סעיף 8)
דיווחים של תאגיד
1.
תאגיד ידווח לבנק מדי יום ביומו על –
(1)
יתרת המטבע במרכז המזומנים שהוא מפעיל;
(2)
אירועים חריגים במרכז המזומנים שהוא מפעיל;
(3)
אירועים חריגים.
2.
תאגיד ידווח לבנק מדי חודש בחודשו על –
(1)
היקף תנועת המטבע במרכז המזומנים שהוא מפעיל;
(2)
משיכות והפקדות של תאגידים ומרכזי מזומנים ממרכז המזומנים שהוא מפעיל;
(3)
גילוי מזויפים במרכז המזומנים שהוא מפעיל;
(4)
גילוי מזויפים בסניפיו;
(5)
היקף משיכות והפקדות במכונות אוטומטיות לביצוע פעולות במטבע המחוברות למערכותיו.
כ״ז בטבת התשע״ז (25 בינואר 2017)
- קרנית פלוג
נגידת בנק ישראל
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.