ביאור:משלי יג - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

המשך משלי שלמה

דבר עם האנשים הנכונים

בֵּן חָכָם מוּסַר אָב זוכה לשמוע דברי ביקורת מאביו, וְלֵץ מלשון לוצצות הצליל של הצחוק בעבר (ואולי עם צ' (טש) ויתכן שהעיצור ל נשמע יותר כגרונית לֹא שָׁמַע גְּעָרָה מתעלם מהגערה. או: אביו אינו גוער בו כי התייאש מלחנכו.
מִפְּרִיפִי אִישׁ דברי החכמה (או המוסר שמייסר את בנו) יֹאכַל טוֹב, וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס.
נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ.

כסף ושקרים

 
מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן.
דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר.
צְדָקָה תִּצֹּר תשמור תָּם תבנית:C, וְרִשְׁעָה - תְּסַלֵּף חַטָּאת.
יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל! מִתְרוֹשֵׁשׁ - וְהוֹן רָב!
כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ - עָשְׁרוֹ העושר של איש ישמש אותו ברגע הנדרש (להציל את נפשו), וְרָשׁ משחק מלים עם "ורשע" (ומההקשר אינו שגיאת נוסח) - לֹא שָׁמַע גְּעָרָה.
אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

י רַק בְּזָדוֹן כאשר אנשי הצוות נוהגים בביטחון עצמי מופרז

להרחבה
יִתֵּן התוצאה היא

להרחבה
מַצָּה מריבה קשה

להרחבה
, וְאֶת עם נוֹעָצִים אנשים שאינם בטוחים בדעתם אלא מתייעצים זה עם זה חָכְמָה.
יא הוֹן מֵהֶבֶל שמגיע בקלות, ללא מאמץ

להרחבה
יִמְעָט, וְקֹבֵץ עַל יָד הצובר הון בעמל כפיו יַרְבֶּה.
יב תּוֹחֶלֶת המתנה, ציפיה מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב גורמת למחלה בלב, המקום בו נמצאות המחשבות, כלומר לדיכאון וייאוש

להרחבה
, וְעֵץ חַיִּים והדבר שמביא חיים ללב ומרפא את הדיכאון הוא-

להרחבה
תַּאֲוָה בָאָה כשאדם חושב בליבו על כל הדברים שהתאוה להם וקיבל, במקום לחשוב על מה שעדיין אין לו

להרחבה
.
יג בָּז לְדָבָר המזלזל בדבר אחד מדברי ה'

להרחבה
- יֵחָבֶל לוֹ ייגרם נזק לגופו או לרוחו (ראו הגר"א), וִירֵא מִצְוָה המתייחס ביראת-כבוד למצוה אחת ממצוות ה' (ראו מלבי"ם) הוּא יְשֻׁלָּם יהיה שלם בגופו וברוחו.

ישנם עוד כמה מקורות לחיים בספר משלי. ראו מקור

יד תּוֹרַת חָכָם - מְקוֹר חַיִּים,  כי הוא מלמד את חניכיו להיזהר ו- לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת.
טו שֵׂכֶל חכמה וכישרון טוֹב יִתֶּן גורמים לכך ש- חֵן האדם מוצא חן בעיני הזולת ומצליח להשפיע עליו, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אך לבוגדים יש דרך אחרת ליצור קשר עם הזולת - הם משתמשים ב- אֵיתָן כוח ואלימות, ואינם מושפעים משכל וחן

להרחבה
.
טז כָּל את כל מעשיו עָרוּם אדם פיקח וזהיר

להרחבה
יַעֲשֶׂה בְדָעַת בבדיקה מעמיקה וממוקדת

להרחבה
, וּכְסִיל יִפְרֹשׂ יפזר את מעשיו במקומות רבים ויעשה אותם ב- אִוֶּלֶת שטחיות

להרחבה
.
יז מַלְאָךְ שליח רָשָׁע של אדם המתכנן לפגוע בזולת במזיד

להרחבה
יִפֹּל בְּרָע ייענש גם הוא על המעשים הרעים שעשה, למרות שכביכול רק מילא פקודה

להרחבה
, וְצִיר שליח אֱמוּנִים הנאמן לשניים, גם לשולחו וגם לאנשים שאליהם נשלח מַרְפֵּא ירפא ויתקן את הפקודה כך שלא תגרום נזק, ורק אז יקיימה.
השפעת החברה על האישיות
יח רֵישׁ מחסור וְקָלוֹן - הם עונשו של- פּוֹרֵעַ מוּסָר המתייחס בביטול לביקורת

להרחבה
, וְשׁוֹמֵר מתייחס ברצינות ל- תּוֹכַחַת ביקורת עניינית - יְכֻבָּד.
יט תַּאֲוָה נִהְיָה מתהווה ומתממשת

להרחבה
תֶּעֱרַב מתוקה ונעימה לְנָפֶשׁ לצד החומרי של האישיות

להרחבה
, ולכן וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע.
כ (הלוך) הוֹלֵךְ אֶת עם חֲכָמִים היודעים ללמד

להרחבה
- (וחכם) יֶחְכָּם, וְרֹעֶה מתרועע עם-

להרחבה
כְסִילִים טיפשים ורעים

להרחבה
יֵרוֹעַ יושפע ממידותיהם הרעות ויהיה רע כמותם

להרחבה
.
כא חַטָּאִים חוטאים בקביעות תְּרַדֵּף רָעָה יש לרדוף כדי להעניש, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב יש לתת להם שכר.
כב טוֹב איש טוב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים יש לאפשר לו להוריש את כל רכושו לצאצאיו

להרחבה
, וְצָפוּן ויש לשמור לַצַּדִּיק חֵיל את רכושו של אדם- חוֹטֵא.
כג רָב אֹכֶל רוב האוכל בעולם נוצר ע"י- נִיר עבודה קשה בשדה של-

להרחבה
רָאשִׁים פועלים עניים, וְיֵשׁ ולפעמים יש פועל ש- נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט.
כד חוֹשֵׂךְ נמנע בכל מחיר משימוש ב-

להרחבה
שִׁבְטוֹ אמצעי ענישה

להרחבה
- נראה כאילו אוהב את בנו אך למעשה- שׂוֹנֵא בְנוֹ כי אינו דואג לו שלא יתדרדר לפשע, וְאֹהֲבוֹ אך אב האוהב את בנו - שִׁחֲרוֹ מוּסָר מקדים ומותח עליו ביקורת לפני שיתדרדר

להרחבה
.
כה צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ בהתאם לצרכי גופו, לא פחות ולא יותר

להרחבה
, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר חסר בה מקום להכיל את כל האוכל שהם מנסים לדחוס לתוכה

להרחבה
.

{פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.