ביאור:משלי כט - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
יתרונות ההקשבה ושלטון היושר והצדק[עריכה]
- אִישׁ תּוֹכָחוֹת איש שיודע רק למתוח ביקורת, אף פעם לא אומר דברים חיוביים, או כזה המקבל כל הזמן ביקורת מַקְשֶׁה עֹרֶף גורם לשומעים להקשות את עורפם ולהתעלם מכל דברי הביקורת שלו, או מפסיק להאזין לביקורת עליו - פֶּתַע יִשָּׁבֵר מרוב עורף קשה הוא ישבר (מחוסר גמישות) במקום לתקן את המצב וְאֵין מַרְפֵּא!
- בִּרְבוֹת כשיש הרבה, ולפי המשך הפסוק: כשהם מצליחים ושולטים צַדִּיקִים אנשי הצדק - יִשְׂמַח הָעָם, וּבִמְשֹׁל רָשָׁע - יֵאָנַח עָם.
- אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת סרסור, המסתובב עם נשים רעות, וחושב רק על עשרו בלא לחשוב על המוסר יְאַבֶּד הוֹן.
- מֶלֶךְ - בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת רמאי - יֶהֶרְסֶנָּה.
- גֶּבֶר מַחֲלִיק חלקלק - מרמה את חברו בחלקת לשונו עַל רֵעֵהוּ - רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו לפני צעדיו של החבר. כלומר החלקלק עסוק בציד על ה"חבר" שלו.
- בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע הרוגז של האיש הרע - מוֹקֵשׁ הוא מלכודת, שאסור לך ליפול בו, וְצַדִּיק האוהב צדק - יָרוּן יזמר, מלשון רננה (הצליל המופק בעת זימרה וְשָׂמֵחַ ואולי פירושו: לא ליפול למלכודת הרוגז - שהוא הסמל המובהק של האיש הרע.
- יֹדֵעַ בוחן מקרוב באופן אישי צַדִּיק שופט שהצדק חשוב לו דִּין דַּלִּים חלשים, שפעמים רבות העשיר מנצל אותם, רָשָׁע - לֹא יָבִין דָּעַת אינו טורח להתבונן מקרוב אלא מסתפק בעובדות השטחיות.
- אַנְשֵׁי לָצוֹן הלועגים לזולת, מלשון התלוצצות, ואולי הפירוש העתיק הוא במשמעות רכילות, מצליל הלחישות הנשמע כלציצה יָפִיחוּ יגבירו את האש, על ידי נפיחת אויר עליה קִרְיָה ידליקו את העיר, - יציתו את אש המריבה, וַחֲכָמִים היודעים להקשיב לזולת - יָשִׁיבוּ אָף ירגיעו את הכעס והמריבה (חרון אף הוא תחושת היובש באף בעת כעס).
- אִישׁ חָכָם היודע ללמד - נִשְׁפָּט מתווכח, או דן לעומק אֶת אִישׁ עם איש אחר, אֱוִיל ולעומתו אדם שאינו יודע להקשיב, אדם שטחי - וְרָגַז מתרגז וְשָׂחַק וצוחק - חליפות וְאֵין נָחַת אבל לא נותן להגיע למסקנה. נחת - מלשון מנוחה, כשהויכוח מסתיים.
- אַנְשֵׁי דָמִים בעוד הרוצחים יִשְׂנְאוּ תָם חף מפשע, ויש המפרשים שאנשי הדמים מפיצים שמועות שוא על התמים, וִישָׁרִים ולעומתם, אנשי יושר - יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ באותו הזמן מחפשים דרך להציל את נפשו של התם. ולפירוש השני - הישרים עלולים ליפול בפח ולהאמין לאנשי הדמים, ואף לרצוח בעקבות זאת את התמים.
- כָּל רוּחוֹ מחשבותיו יוֹצִיא כְסִיל, וְחָכָם בְּאָחוֹר בסוף, אחרי שהכסיל סיים להגיד את כל מחשבותיו יְשַׁבְּחֶנָּה ייטיב אותה - כלומר יפיק (ויבצע) את המחשבה הטובה ביותר.
- מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר המוכן לקבל שקרים, ולפי חז"ל - מספיק שאינו מוחה נגדם, גם אם לא מקבלם - כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים כי מתחילים תככים בחצר המלוכה.
- רָשׁ עני וְאִישׁ תְּכָכִים מזימות פשע נִפְגָּשׁוּ מפני שהעני מוכן לפשוע - אם מרעב ואם מקנאה, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם - יְהוָה ה' מראה להם את האמת - ושניהם עשויים להתעורר. ולפי הרמ"ק ותורת הקבלה - הכוונה שעל העשירים לשים לב לכך ולראות שגם החוטאים ומצבי העוני הם חלק מהשגחה האלוקית!
- מֶלֶךְ - שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים, - כִּסְאוֹ כוח השלטון שלו
להרחבה לָעַד לנצח, מלשון "בלא עד" כלומר בלי סוף יִכּוֹן יעמוד, מלשון מכונן ומוכן - כלומר: יהיה יציב ומבוסס. - שֵׁבֶט מקל - כלומר חינוך על-ידי ייסורים וְתוֹכַחַת תוכיחה - ביקורת, ויש מפרשים חינוך על-ידי הגיון - יִתֵּן יגרום לילד חָכְמָה, וְנַעַר שובב, מלשון התעוררות והשתוללות מְשֻׁלָּח משוחרר לנפשו, ללא חינוך - מֵבִישׁ מביא בושה על- אִמּוֹ.
- בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע רוגז (ראו לעיל) או מרד, כי כל אחד רוצה לשלוט והם מורדים איש ברעהו, וְצַדִּיקִים - בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ יסתכלו מהצד ויראו איך הרשעים מפילים זה את זה.
- יַסֵּר בִּנְךָ - וִינִיחֶךָ יתן לך נחת-רוח, וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים ויגרום להרגשת עדנה ורגיעה לְנַפְשֶׁךָ לנשימה שלך, כלומר: יגמול לך טוב על כך שחינכת אותו כראוי.
{פ}
הצורך בחינוך הציבור והילדים[עריכה]
- בְּאֵין חָזוֹן נבואה
להרחבה - יִפָּרַע יתפרע, או לפי חז"ל יפרוק עול, כי אין מי שיוכיח אותו עָם, וְשֹׁמֵר תּוֹרָה שומר החוק, ולפי חז"ל: למרות שאין נביא - אַשְׁרֵהוּ טוב לו. מלשון אושר. ולפי חז"ל - הוא מכין את חזרת נבואת האמת והידיעה מה נכון לעשות. - בִּדְבָרִים בדיבורים בלבד, ללא איום בעונש לֹא יִוָּסֶר יקבל דברי מוסר וביקורת עָבֶד, כִּי יָבִין לכאורה, כלומר הוא יגיד "כן כן" - וְאֵין מַעֲנֶה ובסופו של דבר לא ישאר לך מה להגיד לו. ולפי חז"ל - אין מענה פירושו: הוא לא יקבל מרות.
- חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו מדבר מהר ובלי לחשוב עליהם? תִּקְוָה משמעות, מלשון חבל שאוחזים בו לִכְסִיל מִמֶּנּוּ אפילו כסיל, אדם טיפש - עדיף ממינו. כלומר: דברי חכמה לכאורה, הנאמרים בלי לחשוב עליהם, אינם דברים ראויים.
- מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ - וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן מנוון, עצלן ובטלן.
מצב הרוח הרצוי של האדם הישר[עריכה]
- אִישׁ אַף כעס יְגָרֶה מָדוֹן יעורר מריבה, וּבַעַל חֵמָה מהיר להתרגז רַב פָּשַׁע מרבה כעס, כלומר: כעס מעורר כעס במעגל סגור.
|
הרעיון של פסוק כג, שהגאוה מביאה השפלה והענוה מביאה כבוד, הוא המסר של סיפורים רבים בתנ"ך - ראו במדבר רבה יג ג |
- גַּאֲוַת אָדָם - תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד יחזיק בכבוד, ישמור על כבודו.
- חוֹלֵק עִם גַּנָּב מקבל או קונה חלק מהרכוש הגנוב - שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ פוגע בעצמו, כי כאשר -, אָלָה שבועה שמשביעים כל מי שיודע על הגניבה שיבוא להעיד יִשְׁמַע, וְלֹא יַגִּיד לא יבוא להעיד, ובכך הוא חוטא ופוגע בנפשו. ולפי הפשט: הוא לעולם לא יהיה רגוע (נפשו - נשימתו הרגועה), וכל הזמן חושש שידעו על מעשיו.
- חֶרְדַּת בהלת אָדָם - יִתֵּן יגרום ל מוֹקֵשׁ מלכודת, כלומר נבואה רעה מגשימה את עצמה, וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה הסומך על הקב"ה שעושה את מה שנכון לו, ואינו מפחד יְשֻׂגָּב יתעלה (מעל המכשול) וינצל.
- רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל רוצים להיפגש עם המושל כדי שיעזור להם, וּמֵיְהוָה - מִשְׁפַּט אִישׁ אולם ה' הוא הקובע את גזר דינו של האדם, ולא המושל.
- תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים - אִישׁ-עָוֶל, וְתוֹעֲבַת רָשָׁע - יְשַׁר-דָּרֶךְ אדם המתנהג ביושר
להרחבה.
{פ}