ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/משלי/ל
(הופנה מהדף ביאור:משלי ל - מעומד)
משלי אגור בן יקה
פתיחה
- דִּבְרֵי אָגוּר אולי מלשון פחד כמו: "ולא תגורו מפני איש" המקראי בִּן יָקֶה:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- הַמַּשָּׂא אסופת משלים - נְאֻם הַגֶּבֶר אמירה בקול חזק לְאִיתִיאֵל אל איתיאל (הנמען לקבל אמרות אלו, או האיש המקורי אשר אמר אותן), לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל אולי תפקידו של איתיאל: אמרכל, איש המשנן משלים ומספר אותם. או, מלשון יכולת: והם יגיעו לידיו של איתיאל, או מלשון כל ופירושו: ואביא אותם במלואם. :
- כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי,
- וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע? אגור מצטנע, וקורא לשומעי לקחו להצטנע אף הם...
|
גדולת האל השולט באיתני הטבע, ולסיום הפתיח: אשרור חשיבות הדיוק בדברי האל, ואמירת אמת בשמו |
- מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד? הצליח לעלות אל השמים (הכוונה למקום השמש הירח והכוכבים) ולחזור משם?
- מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו בכפות ידיו, כך שהוא יכול לשלח את הרוח לכל כיוון לפי רצונו?
- מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה בצרור העשוי מבד דק, כמו ה' האוסף את המים בעננים?
- מִי הֵקִים העמיד במקומם כָּל אַפְסֵי אָרֶץ קצות הארץ המחזיקים את מי הימים שלא ישפכו?
- מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ? כִּי תֵדָע? שהרי אתה חושב שאתה חכם ויודע הכל
- כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מזוקקת ומדוייקת, ללא מילה מיותרת, - מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ מסתתרים בתוכו או תחתיו, ומקבלים ממנו הגנה.
- אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו תמציא בשמו אמירות שלא אמר, פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ יגלה אותך (בידי אומרי התוכיחה) וְנִכְזָבְתָּ ויתגלה שאתה שקרן (מלשון: כזב).
{פ}
עני או עשיר?
- שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ - אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת:
- שָׁוְא דברי שקר וּדְבַר כָּזָב הפרת הבטחות
להרחבה הַרְחֵק מִמֶּנִּי, - רֵאשׁ עוני וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי,
- - הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי תן לי בדיוק מה שאני צריך, לא פחות ולא יותר!
- פֶּן אֶשְׂבַּע - וְכִחַשְׁתִּי אשכנע את עצמי בדבר שקר
להרחבה, וְאָמַרְתִּי 'מִי יְהוָה?' אני שולט בעולם ואינני כפוף לבורא
להרחבה, - וּפֶן אִוָּרֵשׁ אהיה עני ורש - וְגָנַבְתִּי, וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי אשבע לשקר כשישפטו אותי על הגניבה.
{פ}
מוסר מעמדות, וכן אבות ובנים
- אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל (אדנו) אֲדֹנָיו, פֶּן יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ תכיר באחריותך, כשהקללה תשיג אותך. ואלה קללותיו:.
- דּוֹר יקום לך דור, היוצא מחלציך - אָבִיו יְקַלֵּל כמו שאתה הסגרת את העבד לאדון השנוא, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ.
- דּוֹר - טָהוֹר בְּעֵינָיו כמוך, שחשבת שהכל בסדר, וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ!
- דּוֹר - מָה רָמוּ עֵינָיו מלא גאוה - כמוך שחושב שאתה במעמד גבוה, וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ אולי משחק מלים עם משא אגור בן יקה.
- דּוֹר - חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת סכינים חדים מְתַלְּעֹתָיו,
- - לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם.
- אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל (אדנו) אֲדֹנָיו, פֶּן יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ תכיר באחריותך, כשהקללה תשיג אותך. ואלה קללותיו:.
{פ}
רוע מתמשך
- לַעֲלוּקָה לדור המתנהג כמו עלוקה, מוצץ את דמם של העניים
להרחבה שְׁתֵּי בָנוֹת 'הַב! הַב!' כל בת אומרת להוריה "תן לי! תקנה לי!", שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ 'הוֹן' לא אומרות 'יש לי מספיק', 'הון' - מלשון כאן/ בערבית ובארמית: - שְׁאוֹל מקבלת את המתים אליה ללא הגבלה, וְעֹצֶר רָחַם הפלת וולדות בשלב מוקדם, ואולי הכוונה למחזור הדם הנשי, אֶרֶץ - לֹא שָׂבְעָה מַּיִם תמיד חסר לה מים,
- וְאֵשׁ - לֹא אָמְרָה הוֹן שורפת והורסת בלי הגבלה, ראו 'הון' בפסוק הפותח של פרשיה זו.
מידה כנגד מידה
- עַיִן - תִּלְעַג לְאָב, וְתָבוּז לִיקֲּהַת ליוקר ולחשיבות אֵם:
- יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל אותה עין שלא מחשיבה את חכמת ההורים, תתקע בענף עץ (הערבה) או תבוא על עונשה מעופות המתקוטטים ואינם מראים כבוד, וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר תירקב בתוך עלים שנשרו מהעצים, כלומר "תיעלם מן העין" ואיש לא יביט בה יותר, או: תובא אל הקן של הנשר, הדואג לצאצאיו (שלא כמוך המזלזל בהוריו).
{פ}
ארבע דרכים מסובכות
- שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי נסתרים ממני ואי אפשר למצוא אותם, (וארבע) וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים.
- דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם כיצד הנשר יודע לאן לעוף, למרות שאין דרך מסומנת לפניו,
- דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר איך הנחש מצליח לטפס על סלעים, למרות שאין מקומות אחיזה נראים לעין,
- דֶּרֶך אֳנִיָּה הכוונה כנראה לסירה קטנה בְלֶב יָם כיצד האניה יודעת לנווט, כשהיבשה אינה נראית,
- וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה כיצד כובש האיש את ליבה של הנערה הצעירה, שתיאות לו..
- כֵּן דֶּרֶךְ כך היא דרכה של אִשָּׁה מְנָאָפֶת:
- אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ מנקה את עצמה, וְאָמְרָה 'לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן' שוכחת מיד, וחושבת שהכל בסדר אם לא נותרו סימנים..
{פ}
ארבע עוולות
- תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ, וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת שוב משחק מלים עם המשא:
{פ}
ארבעה יצורים 'קטני ארץ'
- אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ, וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים:
- הַנְּמָלִים - עַם לֹא עָז חסרי נשק (כלומר עוקץ), ולא יכולים לצוד בכל העונות, וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם.
- שְׁפַנִּים שפני הסלע - עַם לֹא עָצוּם בעל עוצמה, כלומר אין להם כח רב, וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע החומר החזק ביותר בֵּיתָם.
- מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה - וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ במצעד מסודר (בשלב שלאחר ההתגלמות. חוצץ - מהצליל הנשמע בעת הצעידה במצעד!
- שְׂמָמִית - בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ תופסת בידיה את הקיר (כלומר נאלצת להחזיק שלא ליפול), וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ!
{פ}
ארבעה יצורים חזקים
- שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד, וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת:
- לַיִשׁ יתכן שמדובר באריה או עז בר - גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה יכול להתגבר על כל בהמה, ולכן הוא נוהג בבטחון עצמי, וְלֹא יָשׁוּב יסתובב לאחור מפחד מִפְּנֵי כֹל.
- זַרְזִיר מָתְנַיִם לא ברור איזו חיה זו, יש אומרים כי זרזיר פירושו זריז אוֹ תָיִשׁ,
- וּמֶלֶךְ אַלְקוּם שוב לא ברור איזו חיה זו, נראה שמדובר בחיה גדולה חורפת עִמּוֹ עם התיש, למרות שאינו זז ממקומו אף הוא 'מטיב לכת' (כי הוא הצליח להגיע למקום גבוה ומרשים.
לחץ
- אִם נָבַלְתָּ הגעת למצבים מביכים (נראית כגס רוח) או הואשמת בכך - בְהִתְנַשֵּׂא התמודד עם זה על ידי הרמת ראש וכבוד עצמי,
- וְאִם זַמּוֹתָ תכננת משהו (מלשון: מזימה, אבל לאורך משלי משמעותו: תכנון לטובה). ואולי: אם הואשמת במזימה - אל תתחיל להתנצל יָד לְפֶה ושמור את הדבר בסוד.
- כִּי מִיץ סחיטת (וחביצת) חָלָב - יוֹצִיא חֶמְאָה וראו: חמאה וכן w:חיבוץ,
- וּמִיץ כך גם סחיטת אַף - יוֹצִיא דָם כשמנקים בכוח את האף, יוצא ממנו דם,
- וּמִיץ אַפַּיִם "סחיטת כעס" כלומר הוספת כעס מיותר, ודיבורים מיותרים מתוך כעס - יוֹצִיא רִיב גורמים למריבה ארוכת טווח וקשה.
{פ}
הגיגי לשון
- אגור - אולי מלשון גור ופחד. במילה גור יש רי"ש כמו מלות הפחד: יראה, רעד, חרדה, שכולם באים מצליל הרי"ש המתגלגלת בסגנון ספרדי ואיטלקי, אותו הצליל המושמע בשיניים נוקשות ובעת רעדה, מקור או מפחד. גם המילים לקור ולחורף משתפות אות זו, כמו ברד שבערבית משמעותו קור. מטר (כלומר גשם), רוח, ערפל, מרירי המקראי שפירושו סופת ערפל, ואולי גם השורש יר"ד (ואם כן, האימרה "ברד ירד בדרום ספרד" אינו תרגום סתמי). נראה שגם בלועזית התופעה הרעד מפחד ומקור קיימת: וינטר וכן ריין, ווריד, סקרד, פריז, פיר ואפריד: Winter, Rain, Worried, Scared, Freeze, Afraid, וכן מלים בהן הלמ"ד או הנו"ן מחליפים את הרי"ש, כמו שלג, ובאנגלית: קולד, שׂלאג',
- ואוכל - יתכן שזהו תפקידו של איתיאל, והוא "אמרכל" - כלומר האיש המשנן על פה סיפורים ומשלים עתיקים.
- משא - לשאת דברים, לנאום. באנגלית Say. אולי מלשון נשיאת הידיים הנעשית למען הדגשת הדברים. יש שהסבירו שמקורו בנשיאת חפצים כבדים. אך מבחינת המצלול, אפשר לשער שצליל המילה משא, היא צליל האנחה הכבדה היוצאת מפי אדם המרים משא כבד, כאשר האות אל"ף נהגתה כסיומת קצרה הנשמעת ולאחריה קטיעה פתאומית, כמו בערבית למלים זה הוא - "הדא הוּוֶא. ואפשר גם שיש קשר להשתקה לפני תחילת הנאום - שקט! ושְׂאֵת (קו"ף ואל"ף מתחלפות בין ערבית ירושלמית וסורית לזו המדוברת בשאר ארץ ישראל) ובאנגלית Shut up!
- צרופה - מזוקקת, אחרי צריפה - שריפה בכבשן והוצאת ה"סיגים", אותם מתכות וחומרים שאינם שייכים לזו שאנו מזקקים. כמו המילה שריפה, הפ"ה הרפה כאן היא צליל האש והשריפה ו"הלהבות הלוחשות".