ביאור:כזב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כזב = הפרת הבטחה, שבירת תקוה, חוסר התמדה
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: כזב
בלשון ימינו, כזב נרדף ל"שקר", אך בלשון המקרא יש הבדל ביניהם: כזב מציין "הבטחה שאינה מתקיימת" או "תקווה שאינה מתממשת", כמו במילים אכזבה ו נחל אכזב , וכמו בפסוקים:
- (במדבר כג יט): "'לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם; הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה?'"- ה' לא יאכזב ולא ישנה את הבטחתו להיטיב לישראל.
- מלכים ב ד טז: " "וַיֹּאמֶר 'לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה [אַתְּ]י חֹבֶקֶת בֵּן'. וַתֹּאמֶר 'אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ!'" " - אלישע הבטיח לשונמית שיהיה לה בן, והיא אמרה לו "אל תגרום לי להתאכזב מכך שההבטחה שלך לא תתקיים!"
- (משלי יד ה): "עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב, וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר"- אדם שמבטיח הבטחות-שווא מחוץ לבית המשפט, יש לחשוד בו שהוא עד שקר ( פירוט )
- (משלי יד כה): "מַצִּיל נְפָשׁוֹת עֵד אֱמֶת, וְיָפִחַ כְּזָבִים מִרְמָה"- אדם שמבטיח להציל את חברו ע"י עדות של מרמה למעשה מוכר לו אשליות - מבטיח לו הבטחות שלא יוכלו להתקיים ( פירוט ).
- (משלי יט ה): "עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה, וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט"; משלי יט ט: "עד שקרים לא ינקה, ויפיח כזבים יאבד" - גם מי שאינו אומר אמת, וגם מי שאינו מקיים את הבטחותיו, לא יימלטו מעונש ( פירוט ).
- (משלי יט כב): "תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹ, וְטוֹב רָשׁ מֵאִישׁ כָּזָב"- עדיף להיות רש שאינו יכול לעשות חסד, מאשר להבטיח מעשה-חסד ולא לקיים ( פירוט )
- (משלי כא כח): "עֵד כְּזָבִים יֹאבֵד, וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר"- עד שאינו מתמיד בעדות אחת, אלא משנה את עדותו בכל פעם - שקריו יתגלו והוא יאבד ( פירוט )
- (משלי כג ג): "אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו, וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים"- הלחם, שהמושל נותן לך, גורם לך לחשוב שהמושל אוהב אותך ויעזור לך גם בעתיד; אך אתה עלול להתאכזב, כי המושל מתכוון רק לטובת עצמו ולא לטובתך ( פירוט ).
- (משלי ל ו): "אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו, פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ"- אל תבטיח, בשם ה', דברים שה' לא הבטיח, כי אתה עלול להתאכזב ( פירוט )
- (משלי ל ח): "שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי; רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי"- העושר גורם לאדם לאכזב את ה' או את העניים ( פירוט )
- ישעיהו כח טו: " "כִּי אֲמַרְתֶּם 'כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה, [שׁוֹט] שׁוֹטֵף כִּי עבר לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ'" ", וכן ישעיהו כח יז: מושלי ישראל שמו את מבטחם בבעל-ברית כוזב, שלא יקיים את הבטחתו (=מצרים).
- (ישעיהו נח יא): "וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו"- המים לא יפסיקו לנבוע, ולא יאכזבו את הצמאים (ראו קשר בין תקוה לבין מים ).
- (ירמיהו טו יח): "לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא? הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ"- השורש כזב מנוגד לשורש אמנ, שמציין התמדה וקיום ההבטחה .
- (חבקוק ב ג): "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב ; אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר"- החזון יתקיים במועדו ובזמנו ולא יאכזב את השומעים.
- (תהלים מ ה): "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ, וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב": שטי כזב = אנשים שלא ראוי לבטוח בהם כי הם מאכזבים ואינם ממלאים את התקוות שתולים בהם.
- (תהלים עח לו): "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ"- בני ישראל הבטיחו לה' שיעשו את דבריו, אך אכזבו אותו ולא קיימו את הבטחתם.
- (תהלים פט לו): "אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי, אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב"- ה' נשבע שלא יפר את הבטחתו לדוד ולא יאכזב אותו.
- (איוב מא א): "הֵן תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה, הֲגַם אֶל מַרְאָיו יֻטָל": תוחלת = תקוה, תוחלתו נכזבה = תקוותו לא התממשה.
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]1. הפירוש כזב = הפרת הבטחה מסתמך על הגאון מווילנה: "כזב הוא המבטיח ואינו מקיים, והוא מלשון אשר לא יכזבו מימיו , והוא דומה לעד שקר שאין בדבריו כלום וממש, וזה אינו נותן מה שהבטיח, וראוי ליתן מה שהבטיח" (הגאון מווילנה על משלי ו יט) . ודומה לזה פירש מלבי"ם: "שקר הוא גדול מכזב, כי כזב הוא אמת בשעתו רק שאינו מתקיים, ו שקר אין לו מציאות גם בשעתו" (ביאור העניין על ישעיהו כח טו) שקר אינו אמת כבר מתחילתו, וכזב בתחילתו אמת, אבל אחר-כך משתנה לשקר; כגון הבטחה שהמבטיח מתכוון לקיים אותה, אך משנה את דעתו לאחר מכן.
2. ואפשר גם לפרש כזב = אשליה:
- (בראשית לח ה): "וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה , וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ"בת-שוע אשת יהודה קראה לבנה שלה על שם המקום כזיב , כי כזיב משמעותו שלה.
- מלכים ב ד טז: "וַיֹּאמֶר 'לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה [אַתְּ] חֹבֶקֶת בֵּן'. וַתֹּאמֶר 'אַל, אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים, אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ'", לעומת (מלכים ב ד כח): "וַתֹּאמֶר 'הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי? הלוא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי!'"
שלה / שולל / שלולית = דבר שאינו קבוע, אינו אמיתי לאורך זמן ( ע"פ אביתר כהן ).
פסוקים נוספים
[עריכה]- (שופטים טז י): "וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל שִׁמְשׁוֹן 'הִנֵּה הֵתַלְתָּ בִּי וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים! עַתָּה הַגִּידָה נָּא לִי בַּמֶּה תֵּאָסֵר?'", וכן שופטים טז יג: שמשון אמר לדלילה איך להחליש את כוחו, אך ה"שיטות" שגילה לה לא פעלו, וגרמו לה אכזבה.
- (ישעיהו נז יא): "וְאֶת מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי כִּי תְכַזֵּבִי , וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ לֹא שַׂמְתְּ עַל לִבֵּךְ? הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי"(לא פחדת מה', ולכן לא הכזבת את מאהבייך - פירוט )
- (יחזקאל יג ו): "חָזוּ שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב, הָאֹמְרִים 'נְאֻם ה'!' וה' לֹא שְׁלָחָם, וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר..."- נביאי השקר מבטיחים הבטחות בשם ה', אך ה' לא שלחם, ולכן אינם יכולים לקיים את ההבטחות, והשומעים מתאכזבים. וכך כנראה גם: (יחזקאל כא לד): "בַּחֲזוֹת לָךְ שָׁוְא בִּקְסָם לָךְ כָּזָב לָתֵת אוֹתָךְ אֶל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים אֲשֶׁר בָּא יוֹמָם בְּעֵת עון קֵץ", (יחזקאל כב כח): "וּנְבִיאֶיהָ טָחוּ לָהֶם תָּפֵל חֹזִים שָׁוְא וְקֹסְמִים לָהֶם כָּזָב אֹמְרִים 'כֹּה אָמַר ד' ה וה' לֹא דִבֵּר"
- (הושע ז יג): "אוֹי לָהֶם כִּי נָדְדוּ מִמֶּנִּי, שֹׁד לָהֶם כִּי פָשְׁעוּ בִי; וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם, וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים"
- (הושע יב ב): "אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים, כָּל הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה; וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ, וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל"
- (עמוס ב ד): "כֹּה אָמַר ה': עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה', וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ; וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם , אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם"
- (מיכה א יד): "לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת, בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל"
- (מיכה ב יא): "לוּּּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב , אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה"
- (צפניה ג יג): "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית כִּי הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד"
- (תהלים ד ג): "בְּנֵי אִישׁ, עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה? תֶּאֱהָבוּן רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה"
- (תהלים ה ז): "תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב, אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה'"
- (תהלים נח ד): "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם, תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב"
- (תהלים סב ה): "אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה"
- (תהלים סב י): "אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ, בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד"
- (תהלים קטז יא): "אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי 'כָּל הָאָדָם כֹּזֵב'"
- (איוב ו כח): "וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ בִי, וְעַל פְּנֵיכֶם אִם אֲכַזֵּב"
- (איוב לד ו): "עַל מִשְׁפָּטִי אֲכַזֵּב אָנוּשׁ חִצִּי בְלִי פָשַׁע"
- (משלי ו יט): "יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים"
- (דניאל יא כז): "וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד"
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כזב - הפרת הבטחה, שבירת תקוה, חוסר התמדה
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-25.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/kzv