ביאור:קשר בין תקוה לבין מים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בשפה העברית יש קשר בין מילים המציינות תקוה, לבין מילים הקשורות למים:
- "עין" = מקור מים, מעיין (בראשית טז ז: "וימצאה מלאך ה' על עין המים במדבר; על העין בדרך שור"); כלו "עיניו" = נגמרה תקוותו.
- "יבש" = איבד מים; "בוש" = התאכזב מתקוותו (תהלים קיט קטז: "ואל תבישני משברי" = אל תאכזב אותי מתקוותי).
- "מקוה" = מאגר מים (בראשית א: "ולמקוה המים קרא ימים"; ויקרא יא לו: "אך מעיין ובור מקוה מים, יהיה טהור..."); "מקוה" = תקוה; (דברי הימים א כט טו: "כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו; כצל ימינו על הארץ, ואין מקוה"; ירמיהו יד ח: "מקוה ישראל, מושיעו בעת צרה..."; יז 13: "מקוה ישראל ה', כל עוזביך יבושו; וסורי בארץ יכתבו, כי עזבו מקור מים חיים את ה'").
- הכזיב = לא מילא את התקוה שתלו בו ; נחל "אכזב" = נחל שמתייבש ומאבד את מימיו (ירמיהו טו יח: "היה תהיה לי כמו אכזב, מים לא נאמנו").
בימי התנ"ך, התקוה הגדולה והמוחשית ביותר היתה התקווה לגשם, שחיי האדם היו תלויים בו. אולי משום כך הפכו המים לסמל ומשל של התקוה באופן כללי.
ראו עוד:
תגובות
[עריכה]אין חכמה כתורה. במיוחד בפסוקים אלה המחברים בין תקוה למים וההשלחה על היחס בין אדם לחברו בנושא הבטחה ואמירת שווא.
לא לחינם הדברה ה 3 "לא תשא" מופיע לפני הדברה ה 6 "לא תרצח" הכוונה היא בדברה השלישית "לא תשא שם ה'..." לא רק לשם ה' אלה לדברים עמוקים יותר "אל תשא אל תבטיח דברים ותטע תקוה באדם שהלא הוא נברא בצלמי ולאחר מכן לא תקיימם.
העבירה כאן יותר חמורה מהדיברה "לא תרצח". שגם היא חמורה מעצם היותה כחלק מעשרת הדברות.
- -- Michael Ende, 2009-12-03 18:27:46
יפה, ועוד - המילה התנכית הנפוצה לתקוה היא תוחלת. אולי יש קשר לנחל, חלחול?
- -- hagai hoffer, 2009-12-09 16:27:14
מעניין לציין גם את הקשר האפשרי בין יאוש – אש / חום / יובש
- -- אביתר כהן, 2009-12-09 18:23:56
מעניין מאוד!
לגבי ההסבר לתופעה: אמנם אחת התקוות של האדם בימי התנ"ך הייתה לגשם, אבל דווקא המילה "תקווה" (וגם "תוחלת" שאולי קשורה לנחל כפי שציין יפה חגי) לא הכי מזכירה גשם. דווקא המילה בת זמננו "התגשמות" יותר קרובה לכך...
לדעתי הדימוי בין התקווה ובין המים מתבקש מסיבה אחרת - מים הם הדבר הכי נפוץ ומוחשי בטבע שעובר תהליך זרימה והגעה ליעד, וכך מרגיש האדם המקווה. המים הנקווים עוברים דרך ארוכה ופתלתלה ומגיעים לבסוף אל המנוחה והנחלה שלהם, וכך גם האדם מקווה להגיע ליעד סופי שיהיה מנוחתו ונחלתו (אגב, אפשר שהמילה נחלה קשורה אף היא לתוחלת ונחל). כשהקווה בוש או מתאכזב, הוא דומה למים הנקווים למקומם, אבל באמצע הזרימה מתייבשים / נעשים לנחל אכזב. פסוק יפה שממחיש את הנקודה הזו הוא "גם כל קויך לא יבשו; יבשו הבוגדים ריקם" (תהילים כ"ה ג'). המשורר מתפלל שקויך, אלו שרוצים לזרום לאליך, לא יתייבשו באמצע; ואילו הבוגדים שרוצים לזרום למקומות אחרים שאינם המקווה, שהם יתייבשו.
- -- Tomer Greenberg, 2011-10-26 19:39:16
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-09.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/tqwamym