קטגוריה:ויקרא יא לו
אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא.
אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא.
אַ֣ךְ מַעְיָ֥ן וּב֛וֹר מִקְוֵה־מַ֖יִם יִהְיֶ֣ה טָה֑וֹר וְנֹגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָֽא׃
אַ֣ךְ אַ֣ךְ - מילית, חיוב
צורת יסוד: 389
מורפ': HTa מַעְיָ֥ן מַעְיָ֥ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4599
מורפ': HNcmsa וּב֛וֹר וּ - ו' החיבור
ב֛וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/953 a
מורפ': HC/Ncmsa מִקְוֵה מִקְוֵה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4723 c
מורפ': HNcmsc־מַ֖יִם מַ֖יִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4325
מורפ': HNcmpa יִהְיֶ֣ה יִהְיֶ֣ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3ms טָה֑וֹר טָה֑וֹר - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2889
מורפ': HAamsa וְנֹגֵ֥עַ וְ - ו' החיבור
נֹגֵ֥עַ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/5060
מורפ': HC/Vqrmsa בְּנִבְלָתָ֖ם בְּ - מילת יחס
נִבְלָתָ֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/5038
מורפ': HR/Ncfsc/Sp3mp יִטְמָֽא יִטְמָֽא - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2930 a
מורפ': HVqi3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
אַ֣ךְ מונח (משרת, דרגא 5) מַעְיָ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) וּב֛וֹר תביר (משנה, דרגא 3)
מִקְוֵה־מַ֖יִם טפחא (מלך, דרגא 2)
יִהְיֶ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) טָה֑וֹר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְנֹגֵ֥עַ מרכא (משרת, דרגא 5) בְּנִבְלָתָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
יִטְמָֽא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אַךְ בניגוד למים המנותקים מהקרקע (בכלי, לעיל פסוק לד) מַעְיָן וּבוֹר, מִקְוֵה מַיִם ושלולית מים יִהְיֶה טָהוֹר, וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם אדם שנוגע בנבילת שרץ, אפילו טובל במקוה תוך כדי כך יִטְמָא.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּרַם מַעְיָן וְגוּב בֵּית כְּנֵישַׁת מַיָּא יְהֵי דְּכֵי וּדְיִקְרַב בִּנְבִילַתְהוֹן יְהֵי מְסָאַב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לְחוֹד עֵינַוָון וְגוֹבִין בֵּית כְּנִישׁוּת מַיָין נַבְעִין יְהֵי דְכֵי בְּרַם דִי יִקְרַב בִּנְבֵילְתְּהוֹן בְּגוֹ מַיָא הָאִילְיֵין יְהֵי מְסָאָב: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרשה ט (עריכה)
[א] אילו אמר "מקוה מים יהיה טהור" -- יכול אפילו מלא בכתפו ועשה מקוה בתחלה יהא טהור -- תלמוד לומר "מעין"; מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים.
אי מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם, יצא המניח קנקנים בראש הגג לנגבם ונתמלאו מים... תלמוד לומר 'בור'.
אי בור יכול אפילו בור שבספינה יהיה טהור?... תלמוד לומר "מעין"-- מה מעין שעיקרו בקרקע אף מקוה שעיקרו בקרקע.
אי מה מעין מטהר בכל שהוא אף מקוה מטהר בכל שהוא! תלמוד לומר "אך מעין"-- המעין מטהר בכל שהוא והמקוה במ"ם סאה.
[ב] מנין אם טמא יטהרנו? תלמוד לומר 'מקוה ומעין יהיה טהור'.
- אין לי אלא מעין את המקוה; מנין מקוה את המקוה? מקוה את הבור? בור את הבור? בור את המקוה מנין?
- תלמוד לומר 'מעין יהיה טהור', 'בור יהיה טהור', 'מקוה מים יהיה טהור'.
[ג] אי מה מעין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין... תלמוד לומר "אך מעין" -- המעין מטהר בזוחלין והמקוה באשבורן[1].
[ד] "מקוה מים"-- לא מקוה כל משקים כולם; פרט לשנפל לתוכו מי כבשים ומי צבעים ושינו את מראיו, דברי רבי מאיר. שהיה רבי מאיר אומר כל הפוסלו בשלשה לוגין פוסלין אותו בשינוי מראה. מי כבשים ומי צבעים פוסלין אותו בשלשת לוגין ופוסלין אותו בשינוי מראה.
רבי יוסי אומר כל הפוסל בשלשה לוגין אין פוסלין אותו בשינוי מראה.
[ה] "ונוגע בנבלתם יטמא" -- הלל אומר אפילו הם בתוך המים. שהייתי אומר הואיל והארץ מעלה את הטמאים מטומאתן והמקוה מעלה את הטמאים מטומאתן -- מה הארץ מצלת את הטהורים מליטמא אף המקוה יציל את הטהורים מליטמא... תלמוד לומר "ונוגע בנבלתם יטמא"-- אפילו הם בתוך המים.
[ו] ר' יוסי הגלילי אומר "ונוגע בנבלתם יטמא"-- במגע הם מטמאים ואין מטמאים במשא.
- והלא דין הוא! ומה אם בהמה --שלא עשה דמה כבשרה-- מטמאה במשא, שרץ --שעשה דמו כבשרו-- אינו דין שיטמא במשא?!
- תלמוד לומר "ונוגע בנבלתם יטמא" -- במגע הם מטמאים ואין מטמא במשא.
[ז] רבי עקיבא אומר "ונוגע בנבלתם יטמא"-- לרבות כלי עצם.
- הלא דין הוא! מה אם העץ --שאביו טהור-- כלים הנעשים ממנו טמאים[2], העצם --שאביו טמא-- אינו דין שיהיו כלים הנעשים ממנו מקבלים טומאה?!
- לא! אם אמרת בעץ -- שהוא מכשיר בבית המנוגע! תאמר בעצם שאינו מכשיר בבית המנוגע?! הואיל ואינו מכשיר בבית המנוגע -- לא יהיו כלים הנעשים ממנו מקבלים טומאה!
- תלמוד לומר "והנוגע בנבלתם יטמא"-- לרבות כלי עצם.
ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר (במדבר לא, כ) "וכל מעשה עזים"-- לרבות דבר הבא מן העזים, אפילו מן הקרנים ומן הטלפים. ושאר בהמה וחיה מנין? תלמוד לומר "וכל מעשה". אם כן למה נאמר עזים? פרט לעופות.
רש"י
"ונוגע בנבלתם יטמא" - אפילו הוא בתוך מעין ובור ונוגע בנבלתם יטמא (ת"כ). שלא תאמר ק"ו, אם מטהר את הטמאים מטומאתם, ק"ו שיציל את הטהור מליטמא? לכך נאמר "ונוגע בנבלתם יטמא".
[ל] קל וחומר וכו'. והקשה עליו הרא"ם, דהרי יש להשיב עליו - מי חטאת יוכיחו, דמטהרין ואין מצילין, ולא עוד, אלא שמטמאים. דאין זה פירכא, דהתם מה שמטהרין היינו עם הטבילה, לפיכך לא יוכלו להציל בלא טבילה, אבל מעיין דמטהר בלחוד, הווה אמינא דיציל בלחוד מכח קל וחומר. אבל אי איכא להקשות - הא איכא להקשות, מה לטהרת מקוה שאין הטומאה מחובר לו, וכבר פירשה הימנו, אבל טומאה שבאה במים, הטומאה מחוברת לו, מנא לן שיטהר, דאיך נלמוד טומאה בחיבורין מטומאה שלא בחבורין. אבל בתורת כהנים בענין אחר למדו, דאמר התם, הואיל והארץ מטהרת טמאים, כי זרעים שהשרישו טהורים, ומים מטהרים גם כן, מה זרעים מטהרים ומצילים, דדבר שהוא מחובר לארץ לא מקבל טומאה (נדרים דף עו.), אף מים יציל שלא יקבל טומאה, לכך קאמר "והנוגע וגו'", ודברי רז"ל הם נכונים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנוֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא – אֲפִלּוּ הוּא בְּתוֹךְ מַעְיָן וּבוֹר וְנוֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם – יִטְמָא. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: קַל וָחֹמֶר; אִם מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם, קַל וָחֹמֶר שֶׁיַּצִּיל אֶת הַטָּהוֹר מִלִּטַּמֵא? לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא" (ספרא שם, פרשתא ט,ה).
רשב"ם
רמב"ן
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא יא לו"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.