מ"ג ויקרא יא לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא יא · לז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִ֤י יִפֹּל֙ מִנִּבְלָתָ֔ם עַל־כׇּל־זֶ֥רַע זֵר֖וּעַ אֲשֶׁ֣ר יִזָּרֵ֑עַ טָה֖וֹר הֽוּא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲרֵי יִפּוֹל מִנְּבִילַתְהוֹן עַל כָּל בַּר זְרַע זֵירוּעַ דְּיִזְדְּרַע דְּכֵי הוּא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲרוּם אִין יַפִּיל מִנְבֵילְתְּהוֹן עַל כָּל זֶרַע זַרְעוֹנִין בְּאוֹרְחָא דִי יִזְדְרַע בְּנוּגְבֵיהּ דְכֵי הוּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זרע זרוע" - זריעה של מיני זרעונין זרוע שם דבר הוא כמו (דנייאל א) ויתנו לנו מן הזרועים

"טהור הוא" - למדך הכתוב שלא הוכשר ונתקן לקרותמה אוכל לקבל טומאה עד שיבואו עליו מים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זרע זרוע" - זרע של מיני זרעונים זרוע שם דבר ויתנו לנו מן הזרועים (דניאל א יב) "טהור הוא" ללמדך שלא הוכשר ונתקן להיות אוכל לקבל טומאה עד שיבא עליו מים לשון רש"י והנה למעלה הזכיר הכתוב (בפסוק לד) "מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים" ללמד על ההכשר אבל שם אמרו שאין האוכל מיטמא מאויר כלי חרס אלא בהכשר מים וכאן הוסיף שאף מן השרצים עצמם אין מקבל טומאה אלא בהכשר כך מפורש בתורת כהנים (פרק יא ה) ויתכן עוד לומר כי מכל האוכל אשר יאכל הנזכר למעלה הבשר והמאכלים הנזכרים וכאן אמר שאף הזרעים כאשר יוציאו אותם לזריעה יטמאו בהכשר מים וטעם ההכשר בעבור כי לכלוך השרץ והמטמאים ידבק במאכלים בלחות ולא כן ביבשים ועשתה התורה הרחקה יתירה לטמא המוכשרים במים וניגבו שלא ניתן דברינו לשיעורין והנה גם דין ההכשר נוהג בטומאת הנבלות והזכירו הכתוב כאן לענין שאמרנו

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "וכי יִפֹּל מנבלתם"-- יש מנבלתם מטמא ויש מנבלתם שאינה מטמא; פרט ליבשה שאינה יכול להשרות.

[ב] מנין לזרעים טמאים שזרען - טהרו?    תלמוד לומר "אשר יזרע טהור".
או יכול אף על פי שלא השרישו?...    תלמוד לומר "הוא".



<< · מ"ג ויקרא · יא · לז · >>