ביאור:משלי יט - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


המשך משלי 'הדרך הישרה'

בעת כתיבת דברים אלו ישנה דאגה בעולם לגבי אחד ממועמדי הנשיאות בארה"ב והסכנות הקיימות מהתבטאויותיו והנהגתו אם יבחר.

טוֹב רָשׁ מרושש, וכאן הכוונה לאיש פשוט וחסר דעה או חסר כח - ומקור המילה מצליל הליכתו המדשדשת והמרושלת של אדם חסר כל הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ עם התום שלו, כלומר מתקדם בחיים בלי הרבה "חכמות", מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו מאשר אדם המפיק משפתיו מאמרים משוכללים, הכוונה למי שמנסה לשלוט באחרים - וְהוּא כְסִיל אבל למעשה הוא טיפש. אדם כזה עלול לגרום נזק.
גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ בלי תשומת לב, בלי להקשיב לקצב הנשימה שלך (נפש - מקורו בצליל הנשימה) - לֹא טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם החסר סבלנות - חוֹטֵא אינו מגיע למטרה, ומחטיא אותה.
אִוֶּלֶת אָדָם הרצון של האדם לעשות רע - תְּסַלֵּף תוריד אותו דַּרְכּוֹ האיוולת תגרום לו לבחור בדרך שאינה טובה לו, ומובילה אותו אל האבדון, וְעַל יְהוָה יִזְעַף לִבּוֹ ובמקום להבין שהוא זה שבחר בדרך שהובילה אותו לנפילה, הוא מאשים את הקב"ה!
הוֹן - יֹסִיף רֵעִים רַבִּים! וְדָל ואילו כאשר הוא מתדלדל מנכסיו - מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד!
עֵד שְׁקָרִים - לֹא יִנָּקֶה יצליח להישאר "נקי" בלי שבשלב כלשהו יתפס, וְיָפִיחַ כְּזָבִים מפריח הבטחות שקר. מלשון התיבשות הנחל וצליל הזבובים שעל המים המעופשים - לֹא יִמָּלֵט בסופו של דבר מהנפגעים הרודפים אחריו!
רַבִּים יְחַלּו פְנֵי באים לשטוח את בקשותיהם בפני. מלשון חיל ורעדה, ומקורו בצלילי החרחור הנשמעים כשאדם מפוחד מדבר נָדִיב עשיר הנודב ונותן מתנות, וְכָל הָרֵעַ השמעת תרועות - קולות התפעלות - לְאִישׁ מַתָּן לאדם שנותן. וחז"ל דרשוהו בשונה מנדיב: אדם שנותן בסתר!
כָּל אֲחֵי רָשׁ - שְׂנֵאֻהוּ, אַף כִּי ואפילו מְרֵעֵהוּ חבריו הטובים ביותר - רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ, מְרַדֵּף! 'אתה רודף אחרינו!' -אֲמָרִים לֹא אומרים לו הֵמָּה!
קֹנֶה לֵּב מי שגרם לאחר להבין אותו ולאהוד אותו, או: מי ששם לב לדברים וחושב עליהם - אֹהֵב נַפְשׁוֹ אוהב את חייו שלו עצמו, שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא טוֹב וכך גם מי שמקיים ודואג לחבר שמתבונן בו ומחפש בו את הטוב, או: מי שמתבונן היטב במציאות ומחפש את מה שטוב. או: מי ששומר תבונה, יזכה למצוא טוב.
עֵד שְׁקָרִים - לֹא יִנָּקֶה, וְיָפִיחַ כְּזָבִים - יֹאבֵד! {פ}

שלטון ושליטה עצמית

לֹא נָאוֶה לִכְסִיל לא מוסיף לו יופי, או: לא טוב לו - תַּעֲנוּג מצב של עונג, או: מאכלים טעימים - שכן אינו שולט בעצמו וזה מזיק לו, אַף כִּי ובדומה לכך גם רע לְעֶבֶד - מְשֹׁל בְּשָׂרִים לשלוט (מלשון ממשל) על שרים - אנשים חשובים.
שֵׂכֶל הדרך להראות את חכמתו של אָדָם - הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ להמנע מכעס, וְתִפאַרְתּוֹ והדבר המפאר את הנאמר על אדם - עֲבֹר עַל פָּשַׁע הויתור על משהו רע שנעשה לו.
נַהַם כַּכְּפִיר - זַעַף מֶלֶךְ! - וּכְטַל היורד בעדינות ובשקט בלא השמעת צליל, ויש לו נוכחות שאין להתעלם ממנה עַל עֵשֶׂב - רְצוֹנוֹ ריצויו - כלומר כאשר הוא מרוצה.

ההתנהגות בבית ובין שכנים

הַוֹּת דאגה, ומקורו: מצליל הרוח, ובערבית: הווא לְאָבִיו - בֵּן כְּסִיל, וְדֶלֶף טֹרֵד וטפטוף מים נוזלים ויורדים תמידית. ומקורו מצליל "דלופ" הנשמע ובאנגלית: דריפ. מִדְיְנֵי אִשָּׁה מריבות עם האשה. מלשון דיון, ויתכן שגם משחק מלים עם כינוי גנאי לאשה מהשבטים המדיינים הנודדים.
בַּיִת וָהוֹן - נַחֲלַת אָבוֹת אדם יורש מאבותיו, וּמֵיְהוָה אך לעומת זאת, מהקב"ה - אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת חכמה, או: שיודעת למשול ברוחה.
עַצְלָה התנהגות עצילה, או: אכילת דבש, עצאל בערבית - תַּפִּיל מלשון תחושת הנפילה של הנרדם תַּרְדֵּמָה שינה, מלשון דום - הדממה והשקט. ודממה מצליל סגירת השפתים על מנת לשתוק או להשתיק, וְנֶפֶשׁ ולעומת זאת מחשבת... (מקורו: בצליל הנשימה השקטה מהאף בזמן החשיבה) רְמִיָּה כלומר: ולעומת זאת, החיפוש אחרי דרכים קלות ולא מוסריות בלי לעבוד - תִרְעָב סופה שתרעב.
שֹׁמֵר מִצְוָה שם לב לכללים ולחוקים - הצווים של המלך, מקורו בצליל ההשתקה בצד"י גרונית הנשמעת כמו שששש העדכני - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, בּוֹזֵה 

להרחבה ראה כאן
דְרָכָיו כלומר: מי שהולך בדרך שאין בה כללים ומזלזל בהן - (יומת) יָמוּת בסופו של דבר הורג את עצמו.
מַלְוֵה יְהוָה כמו מי שנותן הלואה לקב"ה חוֹנֵן מי שמקשיב לתחינה. מקורו מצליל קולות החינחון והלחשושים הנשמעים בעת בקשת העלוב המתבייש להרים את קולו דָּל עני או עלוב. ומקורו: בצליל הדלף ואולי גם מדמיונו לצמח עלוב בעל "דליות" המטפטף. יש סבורים שמקור 'הדליית הכרם' מהשימוש בזמורות לצורך הדליית מים המטפטפים אל הדלי , וּגְמֻלוֹ - יְשַׁלֶּם לוֹ ובסופו של דבר, הקב"ה (או הדל) יחזירו לו טובה..
יַסֵּר הוכח אותו, או הלקה אותו, מלשון חבל שבו אוסרים את האדם בִּנְךָ - כִּי יֵשׁ תִּקְוָה תמיד יש תוצאות טובות לכך. מלשון קו ישר ותוצאה צפויה, וְאֶל הֲמִיתוֹ - אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ אל תשאף לכך שהוא ימות. כלומר: יסר אותו ואל תמנע מכך!.
גְּרדָל חֵמָה - נֹשֵׂא עֹנֶשׁ! - כִּי אִם תַּצִּיל אילו היית מקבל משהו מזה - וְעוֹד תּוֹסִף היית ממשיך לכעוס?

עצת ד'

שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר, לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ...
רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ מענטש טראכט און גוט לאכט, וַעֲצַת יְהוָה - הִיא תָקוּם תעמוד, מלשון: קיום וקימה. לא תיפול:
תַּאֲוַת אָדָם כשעוזרים לאדם הרוצה משהו - חַסְדּוֹ מעבירים את חסדו של הקב"ה, וְטוֹב רָשׁ שאינו מבטיח לעזור כי אין לו - מֵאִישׁ כָּזָב.
יִרְאַת יְהוָה - לְחַיִּים מובילה אותו לחיות חיים טובים וארוכים, או: מנחה את האדם לבחור בחיים, וְשָׂבֵעַ - יָלִין בסוף חייו 'ינוח' וימות זקן ושבע. המילים לינה ולילה באים כפי הנראה מקולות היללה שמשמעים חיות ליליות שחלקם לנים ב'מלונות' ובדומה לתלונות שגם הם קולות יללה בַּל יִפָּקֶד רָע לא ימצא אותו רע. פקידה הינה ספירה כלומר: לא יהיה ב"רשימת מקבלי הרע" של מלאכי החבלה.
טָמַן עָצֵל יָדוֹ העצל הכניס את כל כף ידו וכיסה אותה בַּצַּלָּחַת אל קערת האוכל, גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה אבל אין לו כח להביא את האוכל אל פיו.
לֵץ אדם המתלוצץ (בתקופה העתיקה היו לועגים וצוחקים בצלילי צחקוק מהשיניים) ומכאן הביטוי: 'ליצן' - תַּכֶּה, וּפֶתִי ולמרות זאת האדם המתפתה להאמין לשטויות יַעְרִם יתנהג ב"ערמה" כלומר: יחשוב שהלץ אמר דברי טעם חשובים, וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן ולעומת זאת כשתנזוף ותאמר דברי תוכיחה לאדם שיודע להתבונן ולהבין דברים - יָבִין דָּעַת הנבון אכן יתבונן בחכמה ויפנים וידע אותה.
מְשַׁדֶּד אָב השודד - ולוקח מאביו בניגוד לרצון האב - יַבְרִיחַ אֵם גורם למריבה בבית ובסופו לגירושין, בֵּן זהו בן מֵבִישׁ לא מוכשר - ומקורו בהתיבשות או בביצה מבאישה, ומצלילי ההליכה בתוכה וּמַחְפִּיר עושה מעשים המביאים עליו חרפה. יתכן שמקורו מצלילי הקריאה המאונפפת בעת הרחת באשה..
חַדַל, בְּנִי, לִשְׁמֹעַ להקשיב בלבד ולא לקבל מוּסָר! לִשְׁגוֹת להסתובב ולתעות בדרכים בלא מטרה - מֵאִמְרֵי דָעַת!!
עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט צוחק על החוקים והמשפטים, וּפִי רְשָׁעִים - יְבַלַּע יביע בלועו, ואולי תוך התלעלעות כלומר ילעג ויצחק אָוֶן מעשי רשעה!
נָכוֹנוּ לַלֵּצִים - שְׁפָטִים מלקות, משחק מלים עם המשפט שהם זלזלו בו. ונקראים כך משום שזהו העונש המצוי של בית המשפט, וּמַהֲלֻמוֹת - לְגֵו כְּסִילִים טפשים מרושעים - ובימינו: כנופיות שיכורים.