ביאור:משלי ב - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

[ << ] | למהדורה המבוארת ללא עימוד | [ >> ]

המשך הפתיח למשלי שלמה

החלוקה הנוצרית ל'פרקים' קטעה את הפתיח של ספר משלי. זהו מאמר נוסף בסדרת הפתיחים, והמשך ישיר לכתוב ב'פרק הקודם'

'בני אם תקח אמריי' - תן את קולך לתבונה

בְּנִי!
אִם תִּקַּח תלמד אֲמָרָי, | וּמִצְוֹתַי הנחיותיי תִּצְפֹּן תשמור - מלשון הסתרה והצפנה אִתָּךּ בזיכרונך,
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אם תקשיב לקריאתה של החכמה שלימדתי אותך בשורות הקודמות אָזְנֶךָ אזנך תטה | - תַטֶּה לִבְּךָ תוכל לכוון את מחשבותיך לַתְּבוּנָה לתוצאות ההתבוננות - הכשרון להסיק מסקנות.
כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא תעורר את הכישרון השכלי שנמצא בתוכך? | לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ תקרא בקול רם כמו שהחכמה קוראת לפתיים, כלומר תעורר את הכישרונות החבויים בך?
אִם תְּבַקְשֶׁנָּה תרצה את התבונה. מלשון בקשה - שאלה חוזרת לצורך קבלת דבר כַכָּסֶף כמו שנדרש כדי להפיק את מתכת הכסף, או: כמו שאנשים מחפשים אוצרות מוסתרים של מטבעות? | וְכַמַּטְמֹנִים דברים "טמונים" מוסתרים (באדמה) תַּחְפְּשֶׂנָּה?
אָז תָּבִין תתבונן - תגיע למסקנה יִרְאַת יְהֹוָה שיש לירוא ולכבד את ה', | וְדַעַת אֱלֹהִים - תִּמְצָא ותמצא מה מתבקש ממך, או: איך להתחבר אל ה'. ולפי בימ"ד המגיד ממזריטש: ותדע איך למצוא ולזהות את נוכחות ה' בכל מקום.
כִּי אתה יכול להיות בטוח שאם תשקיע מספיק תצליח להבין, משום ש יְהֹוָה יִתֵּן חָכְמָה כשרון ללמוד מאחרים. או: החוקים ודרך החיים הטובה שבהם ועל פיהם ראוי להתנהג, | מִפִּיו כשה' נופח באדם נשמת-חיים מתוך פיו, הוא נותן גם את הכישרונות. או: דבריו הם המלמדים אותנו כיצד להתנהג - דַּעַת וּתְבוּנָה.
ויִצְפֹּן שומר - כלומר: החכמה מצפינה ומסתירה לַיְשָׁרִים - תּוּשִׁיָּה יש. כלומר: הצלחה. ושיעורו: הטובה שתגיע בסוף לישרים מוכנה מראש אך מוסתרת בתחילתה., | מָגֵן כשרון להתגונן - לְהֹלְכֵי תֹם למתנהגים בדרך שלמה או פשוטה, בלא התחכמות והערמה (ודומה במשמעותו ל"דרך ישר").
לִנְצֹר נוצר ושומר את האנשים - אָרְחוֹת דרכים. ובארמית אוֹרַח: דרך. מלשון רוח וכיוון מִשְׁפָּט שיעורו: לנצור את ההולכים בדרך המשפט והצדק, כלומר: המקיימים משפט צדק יִשָׁמְרוּ, או החכמה תשמור על המקיימים משפט צדק, וְדֶרֶךְ חֲסִידָו אנשים הנוהגים בחסד על פי דרכו - וחז"ל הגדירו: אנשים הנוהגים לפנים משורת הדין - יִשְׁמֹר אותו החסד ישמור על החסידים. או: החכמה תשמור על אנשי החסד.
אָז לאחר שתשקיע הרבה בחיפוש התבונה תָּבִין תוכל להתבונן, או: תוכל לדעת לאשורו כיצד לעשות... צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כאמור לעיל, כָּל תדע איך ללכת בכל הדרכים ובכל ההתנהגות... מַעְגַּל דרך סביב, ובהשאלה: התנהגות טוֹב.


כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת, | לְנַפְשְׁךָ בהשאלה: לתחושתך, ומקורו: לנשימה שלך יִנְעָם יהיה נעים. ומקורו בצליל הנשימה המוסדרת וקולות האדם בשעת ההתנמנמות..
מְזִמָּה דרכים מחושבות להמלט ממלכודת. או: היכרות עם תחבולות מזיקות תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תאפשר לך להתגונן מפניהן, | תְּבוּנָה תִּנְצְרֶכָּה תשמור (ותשגיח) עליך.

=== החכמה תציל אותך מהרעים והרעות ==-

אנשי הכזב - המשל להתנהגות לא ישרה

לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע {{{2}}}, | מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת {{{2}}}
הָעֹזְבִים להצילך מן העוזבים... אָרְחוֹת דרכי. כאמור לעיל יֹשֶׁר, | לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ דרכי התנהגות נסתרות ומטעות.
הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע, | יָגִילוּ ישמחו ויצחקו. מצליל גילגילגיל שהושמע בעת העתיקה בשעת שיהוקי הצחוק בְּתַהְפֻּכוֹת רָע מחייכים ולועגים כשרואים נפילה (תהפוכה) או: צוחקים כדי לעורר אמון באנשים שהם מרמים.
אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִים עקומים, | וּנְלוֹזִים נסתרים ולא ישרים בְּמַעְגְלוֹתָם בכל אורח חייהם (מעגלות: השביל העקלקל - שעוקף את הגורן).

האישה המפתה - המשל לבגידה לאומית ודתית

לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּה זָרָה אישה הנשואה לאיש אחר, מִנָּכְרִיָּה אישה מעם אחר אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה מדברת דברי פיתוי.
הָעֹזֶבֶת אַלּוּף החבר הטוב ביותר, בן הזוג נְעוּרֶיהָ, | וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה.
כִּי שָׁחָה היא מורידה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ את כל הבא לביתה, | וְאֶל רְפָאִים מתים מַעְגְּלֹתֶיהָ מוביל אורח חייה.
כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן יתמכרו לתאוה ולא יצליחו להתנתק ממנה, | וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים לא יצליחו לנהל חיים תקינים ובריאים.

סיכום - ישרים לעומת רשעים

לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים התרחק מדרכם של אנשים ונשים רעים כדי שתוכל ללכת בדרכם של אנשים ונשים טובים, וְְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר.
כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ בארצם, | וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ,
וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ יתנתקו, | וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ יִמָאַסו, מלשון מיאוס וסחי. או: יושלכו כמו זבל מסריח מִמֶֶּנָּה בעטיה.