ביאור:משלי י - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


משלי שלמה[עריכה]

עד כאן היו הקדמות לגבי החכמה עצמה, מכאן והלאה אוסף ה"משלים" כלומר העצות, הנאמרים בלשון מליצית. יש הטוענים שחלקם מתורגמים משפות זרות עתיקות, שם נאמרו גם בחרוז ומשחקי מלים. חכמינו השתמשו במשלים אלו על מנת להבין את משמעות התורה שבכתב. וראו ספר "משלי שלמה" של סימה זילברברג-שרייבר

מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה:{פ}
בֵּן חָכָם - יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל - תּוּגַת אִמּוֹ.

צדק מוביל לחיים, רישעה - לרוע ומוות[עריכה]

לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת אוסף יבול, או רכוש במחסן. אצירה - מלשון 'צר' - איסוף במקום אחד רֶשַׁע שהושג באופן לא טוב, וּצְדָקָה פעולות ישרות, או רכוש שהושג באופן ישר, רק היא זו ש- תַּצִּיל מִמָּוֶת כלומר: אין לפנות לפעולות שאינן מוצדקות, כיוון שטוב - לא יצא מהן. 'המטרה אינה מקדשת את האמצעים'
לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק ה' ידאג שלצדיק לא יחסרו צרכיו הבסיסיים, וְהַוַּת התאוות. (ובערבית: הוה - רוח) רְשָׁעִים יֶהְדֹּף ידחוף וירחיק מהם.
רָאשׁ רש, עני. - מי שפועל כך הוא למעשה עני מבחינה מוסרית, או עתיד להיות עני ממש, כעונש - עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה המרגיל את ידיו למעשי מרמה, או הסוחר (מיד ליד) באופן המרמה אחרים, וְיַד חָרוּצִים של אנשים זריזים ושקדנים, מלשון: חריצה וחקיקה - מלאכה קשה הדורשת התמדה תַּעֲשִׁיר דווקא היא זו שתעשה את בעליה החרוץ לעשיר. כלומר: עדיף לעבוד ביושר ולא "לעגל פינות".
אֹגֵר בַּקַּיִץ בסוף תקופת השפע, ויש מפרשים להיפך: בתקופה שאין מה לאסוףבֵּן מַשְׂכִּיל מביא הצלחה להוריו, ויש מפרשים להיפך: בן שכל - טיפש, המנסה לאגור דווקא בעת שאין לאגור, נִרְדָּם בַּקָּצִיר בשיא תקופת השפע - בֵּן מֵבִישׁ מביא בושה וכישלון להוריו ולעצמו.

צדיק מול רשע[עריכה]

בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק ברכות מגיעות לראשו של האדם הישר, או: אדם ישר כל הזמן מביע כניעה (מלשון הברכת הברכיים), וּפִי רְשָׁעִים ולעומת זאת הפה של הרשעים - יְכַסֶּה חָמָס מפיק רעיונות של גניבה - וניתן כך לזהותו.
זֵכֶר צַדִּיק רק נזכרים בצדיק (חי או מת) - לִבְרָכָה בעניינים טובים, או כנועים וצנועים, וְשֵׁם רְשָׁעִים ולעומת זאת, הזכרת שם הרשעים יִרְקָב הסיפורים אודותיו רק הולכים ונהיים "רקובים" (מגעילים ומסריחים) יותר. וכך גם לאחר מותם.
חֲכַם - לֵב יִקַּח יסיר את לבו (מקור הרגש בלשון המקראית) מִצְו‍ֹת מהציוויים של הרשע ומהמניעים העולמיים, כלומר: יבין שיש לפעול לפי המוסר והמצפון. וחכמינו פרשו: ישים לב - לציווי ולפקודות של הקב"ה. כלומר: מתחשב, ופועל לפי הנדרש ממנו, וֶאֱוִיל שטחי - שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט לא יראה, מלשון: לא יביט, כלומר אינו מקשיב לנאמר ולנדרש.
הוֹלֵךְ בַּתֹּם תמימות היא שלמות - כלומר באופן מלא, וללא מריבות - יֵלֶךְ בֶּטַח בלי חשש, וּמְעַקֵּשׁ ואילו ההולך באופן עצמאי "עיקש" ובלא התחשבות דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ חייב כל הזמן לבדוק (לדעת) את הדרך, ויאלץ להתקדם לאיטו.
קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן בכי ודמעות, היוצאים מן העין - עַצָּבֶת הכעס (בלשון המקראית עצבים - הן במשמעות הסלנג העדכני). כלומר: הכעס גורם לדמעות, וֶאֱוִיל ר' לעיל - נוסחה אחרת של משל זה - שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט מעקם את שפתיו בלעג

להרחבה ראה כאן
.
מְקוֹר חַיִּים - פִּי צַדִּיק דיבוריו של הצדיק, העושה צדק בין אדם לחברו, נותנים חיים לבריות, וּפִי רְשָׁעִים - יְכַסֶּה חָמָס ר' לעיל גרסה שונה של משל זה.
שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים גורמת לאנשים לריב מחדש על עניינים ישנים, וְעַל כָּל ולעומת זאת, על כל פְּשָׁעִים פגיעות - בלשון המקראית - תְּכַסֶּה אַהֲבָה כשאנשים אוהבים זה את זה, הם מעלימים עין מפגיעות ועלבונות.
בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן אדם המביט היטב (מבין), או: מלשון 'בן' וצאצא - מבין דָבָר מִדָּבָר - תִּמָּצֵא חָכְמָה שם יש לחפש את החכמה, וְשֵׁבֶט מקל - כלומר: יימצא השוט והמקל להרביץ - לְגֵו על גבו של חֲסַר לֵב שאינו חש את מושגי הצדק והיושר. או: מי שאינו שם לב ואינו מבין.
חֲכָמִים יִצְפְּנוּ יסתירו וישמרו במקום בטוח (צפון - מקום רחוק שאין להגיע אליו דָעַת, וּפִי אֱוִיל דיבורו של השטחי, המפרסם כל מחשבה שעולה בדעתו - מְחִתָּה מכשול, או: גורם לפחד (חתת) קְרֹבָה כבר בתחילת דרכו.
הוֹן עָשִׁיר - קִרְיַת עֻזּוֹ רכושו של העשיר מגן עליו ומאפשר לו לשמור על עושרו, מְחִתַּת דַּלִּים - רֵישָׁם והעוני הוא מכשול לצאת מהעוני. (כלומר: יש מעגל עוני).
פְּעֻלַּת צַדִּיק - לְחַיִּים האמצעים שהצדיק מכין נועדו למטרה חיובית, תְּבוּאַת רָשָׁע - לְחַטָּאת אך הרשע משתמש באמצעים אלה למטרה שלילית.
אֹרַח דרך לְחַיִּים - שׁוֹמֵר מי שמתייחס ברצינות ל מוּסָר דברי הגבלות וביקורת, וְעוֹזֵב מי שמתעלם מ תּוֹכַחַת ביקורת אישית - מַתְעֶה ילד בדרך לא ברורה (ויפול), מלשון: תעיה.

דברי הצדיק לעומת הרשע[עריכה]

מְכַסֶּה שִׂנְאָה - שִׂפְתֵי שָׁקֶר כלומר: שקרים הם בעצם כיסוי לשנאה, וּמוֹצִא דִבָּה ומי שמספר רעות על אחרים הוּא כְסִיל אדם מזיק ורע בטיפשותו, למעשה הכוונה: דבורים רעים כמו שקר ודיבה נובעים מרגשות רעים של שנאה וכסילות.
בְּרֹב בהרבה דְּבָרִים דיבורים לֹא יֶחְדַּל יעצור, ייפסק פָּשַׁע, וְחֹשֵׂךְ חוסך, מונע ועוצר את שְׂפָתָיו מונע את שפתיו מדיבורים מיותרים - מַשְׂכִּיל האדם הפועל בשכל. ויש המפרשים להיפך: למרות שדיבורים בלבד לא עוצרים את הפשע, אין לשתוק לחלוטין, ומי שעושה זאת, משכיל - גורם לריבוי הטיפשות והרוע.
כֶּסֶף נִבְחָר מובחר - שבדקו ובחרו מתוכו את הטוב ביותר לְשׁוֹן צַדִּיק כך דיבורו של הישר, המקפיד לחשוב על דבריו, ולהגיד רק דברי אמת וצדק, לֵב הרגשות רְשָׁעִים - כִּמְעָט דומה לדבר מועט וחסר-ערך, כלומר, אינם חושבים לפני שהם מדברים.
שִׂפְתֵי צַדִּיק הנותן לכל אחד את המגיע לו יִרְעוּ ינהיגו, כמו רועה צאן רַבִּים, וֶאֱוִילִים שטחיים, שאינם מתעניינים בצרכיהם של הרבים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ איש לא יתרגש כשימותו.

רצונות הצדיקים והרשעים[עריכה]

בִּרְכַּת יְהוָה ברכה שה' נותן - הִיא תַעֲשִׁיר זו שמעשירה אותו, וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב כעס (משחק מלים עם "עצבים" כמילת גנאי לאלילים (ה"אהובים") כלומר: כשהברכה מגיעה מהקב"ה, היא שלמה עִמָּהּ.
כִּשְׂחוֹק כמו צחוק, שקורה באופן ספונטני וללא מחשבה לִכְסִיל - עֲשׂוֹת זִמָּה, וְחָכְמָה - לְאִישׁ תְּבוּנָה.
מְגוֹרַת פחד, מלשון: לא תגורו מפני איש רָשָׁע הדבר שהרשע פוחד ממנו יותר מכל - הִיא תְבוֹאֶנּוּ תגיע אליו (הפחד עצמו היא נבואה המגשימה עצמה), וְתַאֲוַת מה שרוצים ואווים צַדִּיקִים - יִתֵּן יגיע להם (הרצון עצמו - הוא המוביל למימושו).

סופם של צדיקים ורשעים[עריכה]

כַּעֲבוֹר סוּפָה כמו סופה, הגורמת הרס רב אך בסוף שוקטת נעלמת - וְאֵין רָשָׁע כך הרשע, גורם הרס רב אך סופו שייעלם, וְצַדִּיק - יְסוֹד עוֹלָם יהיה נטוע וקיים לאורך זמן.
כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם כמו חומץ, שמטרתו להוסיף טעם, אך הוא יוצר תחושה לא נעימה בשיניים וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם וכמו עשן, שנוצר כאשר מדליקים אש לתאורה אך בכמות גדולה הוא פוגע בעיניים - כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו כשמפצירים בו למלא שליחות שאינו רוצה בה, גורם יותר נזק מתועלת.
יִרְאַת יְהוָה - תּוֹסִיף יָמִים, וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים - תִּקְצֹרְנָה.
תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה, וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
מָעוֹז הגנה, חיזוק לַתֹּם לדרך התמימה והשלמה ללא מריבות - דֶּרֶךְ יְהוָה היא דרכו של ה' שראוי לחקות, וּמְחִתָּה ונראית כמכשול או פחד לְפֹעֲלֵי אָוֶן לעושים מעשי רֶשַע.
צַדִּיק - לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט יפול, יתמוטט, וּרְשָׁעִים - לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ יגורו בעולם, כלומר: לא ירגישו תחושת בית ומנוחה.
פִּי צַדִּיק אדם ישר - יָנוּב נותן פירות חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת ולעומת זאת, מי שאומר את היפוכו של האמת - תִּכָּרֵת תחתך. כלומר: כמו כריתת עץ, או כריתת הלשון עצמה, בסופו של דבר השקרים יתגלו ("האמת נשארת").
שִׂפְתֵי צַדִּיק - יֵדְעוּן רָצוֹן ידעו איך לרצות את האחרים, בלא צורך לשקר ("דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב"), וּפִי רְשָׁעִים - תַּהְפֻּכוֹת שקרים (הפך האמת) בנסיון לרצות מישהו.