ביאור:משלי יז - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המשך משלי התנהגות אפיינית לחכמים לעומת רשעים

האמת הנסתרת ההפוכה מהגלוי לעין

טוֹב פַּת חֲרֵבָה לחם יבש וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי שחוטי - כלומר בשר רִיב משחק מלים עם זבחי רצון - בשר שנשחט לצורך סעודת שמחה.

עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ, וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה.

מַצְרֵף מכשיר שריפה המגביר את האש לצורך "צירוף" הכסף לַכֶּסֶף משמש להפרדת הכסף מהסיגים (פסולת של מתכות אחרות מעורבות בו) והשארת כסף טהור וְכוּר תנור התכה לַזָּהָב משמש להפרדת הזהב מהפסולת, וּבֹחֵן לִבּוֹת מפריד בין האנשים שליבם טהור לבין הצבועים והמזוייפים יְהוָה.

המקשיב והאוהד לעומת מבקש הרוע

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מֵרַע נעשה אדם רע יותר מַקְשִׁיב עַל שְׂפַת אָוֶן, שֶׁקֶר מתרגל להיות איש שקר מֵזִין מי שמאזין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת דברי רוח חסרי חשיבות (הוו - צליל הרוח הנושבת, והשתמר בלשונות שמיים כארמית ערבית ואכדית. ובעברית: הבל.
לֹעֵג לָרָשׁ - חֵרֵף מגדף עֹשֵׂהוּ את בוראו. כלומר המנצל את עליונותו על אדם אחר מבזה את האל, שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה בסופו של דבר יִפָּגַע כמוהו.

עֲטֶרֶת עיטור הראש היוקרתי זְקֵנִים - בְּנֵי בָנִים, וְתִפְאֶרֶת בָּנִים - אֲבוֹתָם.

לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר להגיד שעשה או שיעשה יותר ממה שעשה באמת, אַף כִּי לְנָדִיב לעשיר. נאמר בלשון לעג - ולמעשה כך הנבל והעשיר נוהגים שְׂפַת שָׁקֶר.
אֶבֶן חֵן - הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו, אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה - "יַשְׂכִּיל".
מְכַסֶּה פֶּשַׁע - מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה, וְשֹׁנֶה בְדָבָר - מַפְרִיד אַלּוּף.
תֵּחַת תושפל, תשבר ותיהרס, ור' רש"י פר' מאימתי (ו:) ההטעמה במלעיל גְּעָרָה בְמֵבִין, מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה.
אַךְ מְרִי רק מרירות (וראו ר' יונה) יְבַקֶּשׁ רָע מי שמחפש רוע, וּמַלְאָךְ שליח, אמצעי אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ כלומר: וכל הזמן חושב איך להזיק לאחרים.
פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ.
מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, לֹא תָמֻישׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ.
פּוֹטֵר מַיִם קל כמו לשפוך כוס מים כדי להיפטר ממנו. ואולי: אדוות מים - הנשמע כמו water הבא מצליל הטפטוף והטרטור הקל של מים שקטים רֵאשִׁית מָדוֹן תחילתו של ריב, וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב - נְטוֹשׁ.
מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק - תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם!

לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה, וְלֶב אָיִן? ואת ליבו - מקום הרגשות (הדופק המואץ בעת התרגשות, וזרימת דם בעוצמה לכל האיברים).

בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ, וְאָח - לְצָרָה יִוָּלֵד.
אָדָם חֲסַר לֵב לא שוקל את הדברים (בקצב לב רגוע). ובעברית החדשה: חסר רגש כלפי הזולת - תּוֹקֵעַ כָּף תנועת יד המחייבת הסכם. כלומר: מחייב אנשים להסכים לדבריו. ובעברית החדשה: קובע הסכם בלי חוזה כתוב, עֹרֵב עֲרֻבָּה וחסר הלב דורש ערבון לִפְנֵי רֵעֵהוּ בלי בושה מפניו, אף על פי שהלווה הוא רֵעו.
אֹהֵב פֶּשַׁע - אֹהֵב מַצָּה מריבה, מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ הבונה דלת גדולה (להראות עשרו) - מְבַקֶּשׁ שָׁבֶר בר - קמח. ולפי המסורת: מבקש צרה ואסון, מלשון שבור.

עִקֶּשׁ לֵב - לֹא יִמְצָא טוֹב, וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ - יִפּוֹל בְּרָעָה.

יֹלֵד כְּסִיל - לְתוּגָה לוֹ במקום השמחה שיש להורה בבנו, וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל.
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה עמידה יציבה וגאה (תחושה טובה), וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם עצם, כלומר את הגוף.
שֹׁחַד מֵחֵיק - רָשָׁע יִקָּח: לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט.
אֶת פְּנֵי מֵבִין - חָכְמָה, וְעֵינֵי כְסִיל - בִּקְצֵה אָרֶץ.
כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל, וּמֶמֶר ממרה את פיה ומרר את חייה של- לְיוֹלַדְתּוֹ.

גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק - לֹא טוֹב, - לְהַכּוֹת נְדִיבִים מנהיגים או נדב עַל יֹשֶׁר.

חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו - יוֹדֵעַ דָּעַת, יְוקַר רוּחַ מוקיר את רוחו - שומר על נשמתו, שותק, או לא מתרגש מדי - אִישׁ תְּבוּנָה.
גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ – חָכָם יֵחָשֵׁב, אֹטֵם שְׂפָתָיו – נָבוֹן