לדלג לתוכן

ביאור:משלי כד - מעומד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

המצב המקיים של הצדיק והסוף הרע של הרשע

אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה, וְאַל תִּתְאָיו לִהְיוֹת אִתָּם.
כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם, וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה.
בְּחָכְמָה - יִבָּנֶה בָּיִת, | וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן.
וּבְדַעַת - חֲדָרִים יִמָּלְאוּ... | כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים.
גֶּבֶר - חָכָם בַּעוֹז, | וְאִישׁ דַּעַת - מְאַמֶּץ כֹּחַ.
כִּי בְתַחְבֻּלוֹת - תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, | וּתְשׁוּעָה - בְּרֹב יוֹעֵץ.
רָאמוֹת - לֶאֱוִיל חָכְמוֹת | בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.
מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ, | - לוֹ בַּעַל מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ.
זִמַּת אִוֶּלֶת - חַטָּאת, | וְתוֹעֲבַת לְאָדָם - לֵץ.
הִתְרַפִּיתָ? - בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה.
הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג! אִם תַּחְשׂוֹךְ?
כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה...
- הֲ‍לֹא שאלה: האם לא... תֹכֵן לִבּוֹת העמדת הלב, כלומר: את המחשבות. תוכן - מלשון נכון והכן כלומר עומד. כשבן אדם שולט ברגשותיו הלב מאט את קצבו. הוּא יָבִין? וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ עצירת הנשימה שלך - כלומר ההרהורים העמוקים שלך שבהם אתה מבלי משים מפסיק לנשום הוּא יֵדָע האינך יודע שהוא יודע? וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ!!
אֱכָל, בְּנִי יתכן שזה המשך דברי האדם המתחמק, או שזה נושא עצמאי חדש, דְבַשׁ! - כִּי טוֹב! וְנֹפֶת מָתוֹק - עַל חִכֶּךָ!
כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ למד חכמה שמהנה את נפשך אִם מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית אך זכור שיש גם נושאים אחרים שצריך ללמוד בעתיד, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת.

{פ}

אַל תֶּאֱרֹב לפי פרשני תור הזהב בספרד - קריאה לרשע שלא יתכנן להפריע את מנוחת הצדיק רָשָׁע | לִנְוֵה צַדִּיק. - אַל תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ!
כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, | וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה מתישהו, הם יפגעו מהרעה שהם מביאים סביב עצמם.
בִּנְפֹל אוֹיִבְיךָ אַל תִּשְׂמָח, | וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ.
פֶּן יִרְאֶה יְהוָה וְרַע בְּעֵינָיו, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.
אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים עושי רע, ומשחק מלים עם מריעים - עושי רעש רב, אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים.
כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית עתיד והמשכיות

להרחבה
לָרָע, נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.
יְרָא אֶת יְהוָה, בְּנִי, | וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים - אַל תִּתְעָרָב.
כִּי פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם, וּפִיד שְׁנֵיהֶם - מִי יוֹדֵעַ?

{ס}

משלים נוספים לחכמים

הנוצרים חיברו את הפרשות לפי דרשה של משיחם, שראה בהם נושא אחד המלמד על שני סוגי אנשים ללא מעבר ביניהם

גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים:
  • הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט | - בַּל טוֹב.
  • אֹמֵר לְרָשָׁע 'צַדִּיק אָתָּה' | - יִקְּבֻהוּ עַמִּים, יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים.
וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם, | וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב.
  • שְׂפָתַיִם יִשָּׁק | מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים.
  • הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ, וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, | אַחַר - וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.

{פ}

  • אַל תְּהִי עֵד חִנָּם אל תתן עצה שלא נתבקשה בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ והפיתוי, כלומר: ויש איזושהי מלכודת בִּשְׂפָתֶיךָ בדבריך. והפתית בשפתיך - משחק מלים הגייתי ומקורו בקולות הפטפוט מחיבור לא קולי של השפתיים והלשון.
  • אַל תֹּאמַר 'כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ, אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ'.

האיש העצל

משל כרם האיש העצל

מקבילה במשלי שלמה הראשונים

עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב שאינו שם לב, כלומר אינו מתרגש ואינו משקיע מאמצים המשנים את קצב הלב.
וְהִנֵּה, עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים קמחון - העלה עובש הדומה לגרגרי קמח, ומשמיע צליל מחיחה בשעה שחשים אותו בין שתי אצבעות כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים ירוקת הנראית כצואה, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.
וָאֶחֱזֶה, אָנֹכִי - אָשִׁית לִבִּי, רָאִיתִי? - לָקַחְתִּי מוּסָר!

דברי העצלן וסופו

"מְעַט שֵׁנוֹת! מְעַט תְּנוּמוֹת! מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב!"
וּבָא מִתְהַלֵּךְ אפילו לא צריך להתאמץ ולרוץ רֵישֶׁךָ רש - עוני, ודומה לירושה - שהיא תפיסת הרכוש בידי אחר, וּמַחְסֹרֶיךָ - כְּאִישׁ מָגֵן.

{פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה" היתה בעבר הסיסמה של המוסד. כיום סיסמתו השתנתה וגם היא מספר משלי (ביאור:משלי יא - מעומד): "בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".