ביאור:ניר
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ניר = ניקוי השדה מקוצים כהכנה לחריש; ובהשאלה - הכנת הנפש, תיקון המידות והתכונות הנפשיות כהכנה למחשבה
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ניר הוא פעולה חקלאית שהיתה מתבצעת אחרי הקציר:
- הושע י ט-טו: "מִימֵי, הַגִּבְעָה, חָטָאתָ, יִשְׂרָאֵל; שָׁם עָמָדוּ, לֹא-תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל-בְּנֵי עַלְוָה. בְּאַוָּתִי, וְאֶסֳּרֵם; וְאֻסְּפוּ עֲלֵיהֶם עַמִּים, בְּאָסְרָם לִשְׁתֵּי עינתם (עוֹנוֹתָם). וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה, אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ, וַאֲנִי עָבַרְתִּי, עַל-טוּב צַוָּארָהּ; אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה, יְשַׂדֶּד-לוֹ יַעֲקֹב. זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי-חֶסֶד , נִירוּ לָכֶם נִיר ; וְעֵת, לִדְרוֹשׁ אֶת-ה', עַד-יָבוֹא, וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם. חֲרַשְׁתֶּם-רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם, אֲכַלְתֶּם פְּרִי-כָחַשׁ--כִּי-בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ, בְּרֹב גִּבּוֹרֶיךָ. וְקָאם שָׁאוֹן, בְּעַמֶּךָ, וְכָל-מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד, כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה: אֵם עַל-בָּנִים, רֻטָּשָׁה. כָּכָה, עָשָׂה לָכֶם בֵּית-אֵל, מִפְּנֵי, רָעַת רָעַתְכֶם; בַּשַּׁחַר, נִדְמֹה נִדְמָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל".
ולפני הזריעה של השנה הבאה:
- ירמיהו ד א-ד: " "אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אֵלַי תָּשׁוּב; וְאִם תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי, וְלֹא תָנוּד. וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה' בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם, וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ. {ס} כִּי כֹה אָמַר ה' לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם: נִירוּ לָכֶם נִיר ; וְאַל-תִּזְרְעוּ אֶל-קֹצִים . הִמֹּלוּ לה', וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם; פֶּן-תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה - מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם" ".
מהות הפעולה היא, כנראה, ניקוי השדה מקוצים ומעשבים שוטים, כדי להכין אותו לזריעה. זו פעולה קשה ומפרכת (בנוסף לעובדה שהיא בוצעה בעונה החמה ביותר), ולכן נחשבה עבודה של עניים:
- משלי יג כג: "רָב-אֹכֶל נִיר רָאשִׁים; וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט"; ראשים = רשים = עניים.
בתנ"ך, פעולות חקלאיות שונות משמשות כמשל לשלבים שונים בביצוע פעולה : הקציר הוא משל לתוצאת הפעולה, הזריעה היא משל לפעולה עצמה, והחריש הוא משל למחשבות שקודמות לפעולה. אם כן, הניר הוא משל למה שבא לפני המחשבות - הכנת הנפש, תיקון המידות והתכונות הנפשיות.
הסבר זה מתאים לדברי ירמיהו, שבהם אומר ה' לאיש יהודה וליושבי ירושלים: " "נִירוּ לָכֶם נִיר; וְאַל-תִּזְרְעוּ אֶל-קֹצִים. הִמֹּלוּ לה', וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם" ,...": כפי שבשדה, צריך לעשות ניר, להסיר את הלכלוך והקוצים, כדי שהזרעים יצמחו יפה - כך גם בלב, צריך להסיר את הערלות, את האטימות והמידות הרעות, כדי שהתשובה ותיקון המעשים יעלו יפה ( פירוט ).
בדברי הושע: "... "נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת-ה', עַד-יָבוֹא, וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם" ", ייתכן שהניר הוא דרישת ה', שהוא הכנה נפשית לתיקון המחשבות והמעשים; וייתכן שהניר הוא ניקוי הלב מהגאוה והמידות הרעות, כהכנה לדרישת ה' ( פירוט ).
גם במשלי כא, הניר הוא משל להכנה נפשית ולשינוי במידות ותכונות הנפש, אך הפעם בצורה שלילית: החכם מסביר שהצירוף של המידות "רוּם-עֵינַיִם וּרְחַב-לֵב" הוא ההכנה הנפשית של הרשעים לחטאת:
- משלי כא ד: "רוּם-עֵינַיִם וּרְחַב-לֵב - נִר רְשָׁעִים חַטָּאת" ( פירוט ).
במשלי יג, נראה לי שהניר אינו משל על ביצוע פעולה, אלא משל על אי-הצדק שיש בעולם: הרשים עושים את העבודה הקשה של הניר, והעשירים אוכלים ונהנים מהתוצאות ( פירוט ).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-18.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ניר - ניקוי השדה מקוצים כהכנה לחריש; ובהשאלה - הכנת הנפש, תיקון המידות והתכונות הנפשיות כהכנה למחשבה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nir_kmjl