ביאור:מצה ומריבה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

מה הקשר בין מַצָּה שאוכלים בפסח ומקריבים על המזבח:

  • (ויקרא ב ה): "ואם מנחה על המחבת קרבנך - סלת בלולה בשמן, מצה תהיה"

לבין מַצָּה שהיא מריבה בין שני אנשים?:

  • (ישעיהו נח ד): "הן לריב ומצה תצומו, ולהכות באגרף רשע לא תצומו כיום..."

1. ע"פ שבי"ל, אין שום קשר ביניהם, אלה שני שורשים שונים - המאכל מצה היא מהשורש מצ או מצצ, והמריבה שהיא מצה היא מהשורש נצה .

2. אך ע"פ רש"ר הירש, שני הפעלים הם מאותו שורש - נצה . כששמים קמח במים, מתחיל תהליך של תסיסה, המשול למריבה בין חלקיקי חומר; כשאנו אופים את הלחם במהירות, לפני שהתהליך מסתיים, אנו למעשה מקפיאים בכך את המריבה; אם כך, מצה היא מריבה שקפאה.

לעומת זאת, כשאנו נותנים לתהליך להמשיך ללא הפרעה, הוא מסתיים בניצחון של החיידקים - המריבה (מצה, מהשורש נצה ) הופכת לניצחון (מהשורש נצח ); האות ה הופכת לאות ח; וכך גם מצה הופכת ל חמץ .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ע"פ רש"ר הירש שפורסם לראשונה בפירוש שמות ב יג וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-12-16.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mca