ביאור:משלי יג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי יג טז: "כָּל עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת, וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת."

תרגום מצודות: כל מעשה הערום המה בדעת וכוונה מיוחדת, ואם כי לא יבינו כל; אבל הכסיל פורש (שוטח) אולתו למען יכירו הכל כי אולת הוא.

תרגום ויקיטקסט: אדם ערום (פיקח וזהיר) עושה את כל מעשיו בצורה ממוקדת, מתוך מודעות והיכרות קרובה ומעמיקה; אולם אדם כסיל פורש (מפזר) את מעשיו על שטח נרחב ועושה אותם באיוולת (שטחיות).


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג טז.


דקויות[עריכה]

הדעת היא תשומת לב והיכרות קרובה, והיא ניגודה של האיוולת - השטחיות.

הקבלות[עריכה]

רוב המפרשים פירשו את הפסוק באופן כללי - הערום (הפיקח) יודע מה הוא עושה, והכסיל נוהג בשטחיות: "כל ערום יעשה בדעת - לזה ישיג המבוקש, ואולם הכסיל יפרוש אולתו על כל דרך אשר""ילך בה, בא" "ופן שלא ילך בשום חלק מהדרך לפי הראוי, ולזה ימנעו ממנו מבוקשיו" (רלב"ג).

אולם רש"י פירש את הפסוק על דוד לעומת אחשורוש: "כל ערום יעשה בדעת - מעשהו, כגון דוד: 'יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה...' (מלכים א א): וכסיל יפרוש אולת - זה אחשורוש: 'ויפקד המלך...' (אסתר ב); יודעים היו שלא ישא לכולם, ומי שהיה לו בת הטמינה".

עבדי דוד ועבדי אחשורוש רצו להשיג אותה מטרה - למצוא אישה חדשה עבור המלך שלהם; אבל עבדי דוד ייעצו לו לעשות את החיפוש בצורה ממוקדת - לעבור בשקט ובצנעה בארץ ישראל ולחפש אישה מתאימה; בעוד שעבדי אחשורוש ייעצו לו "לפרוש רשת" - להזמין את כל הנשים היפות בממלכה ל"מבחנים" בארמון (ומעניין שהפועל "פרש" מזכיר את שם הממלכה "פרס").

במושגים של ימינו היינו אומרים, שעבדי דוד נקטו ב"פרסום ממוקד", ועבדי אחשורוש השתמשו ב"פרסום המוני". מכאן, שספר משלי מתנגד ל-spam...




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/13-16