ביאור:משלי יג כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג כא.


ביאור:משלי יג21[עריכה]

(משלי יג כא): "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב."

 מצודות[עריכה]

הרעה שעושים החטאים היא תרדף אותם עד השמדם, כי תקטרג עליהם;   והזכות שאת (עם) הצדיקים הוא ישלם להם שכר טוב, כי יליץ טובה עליהם.

 סגולות[עריכה]

הצרות הרעות ירדפו את החטאים עד שישיגו אותם, הם יוכלו להתחמק באופן זמני אבל בסופו של דבר ייפגעו;   והצדיקים בסופו של דבר יקבלו את כל הטוב המגיע להם באופן מושלם.

/ ראוי לרדוף את החטאים ולא להרפות מהם עד שמביאים עליהם את הרעה המגיעה להם;   וראוי להשלים עם הצדיקים ולתת להם את הטוב המגיע להם.

 דקויות[עריכה]

רידף = רדף בבניין פיעל = השתדל להידבק אל-, מתוך אהבה או שנאה .

 הקבלות[עריכה]

פסוק אחד אומר, (שמואל ב כב לח): "אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם"- צריך לרדוף את אויבינו ולהשמיד אותם, לא לרחם ולא לוותר.

פסוק שני אומר, (קהלת ג טו): "וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף"( פירוט ) - אלהים אוהב דווקא את הנרדפים. וכדברי חז"ל: אפילו כשצדיק רודף אחרי רשע - האלהים מבקש את הנרדף ומושיע אותו!

הפסוק שלנו הוא הפסוק השלישי המכריע ביניהם: חטאים תרדף רעה - יש לרדוף אחרי האויבים כל עוד הם חטאים. כל רדיפה נובעת מהמעשים הרעים של האדם; כשאדם מפסיק לעשות רע וחוזר למוטב, יש להפסיק לרדוף אותו על חטאי העבר, כי בסופו של דבר האלהים יבקש את נרדף.

 עצות[עריכה]

מה המשמעות המעשית של הפסוק?[עריכה]

1. אזהרה לחוטא, שלא יחשוב שיצליח להתחמק מעונש כי בסופו של דבר הרעה תשיג אותו; כמו ב (דברים כח מה): "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ, כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מצותיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ"( פירוט ).    ומצד שני, הבטחה לצדיק, שלא ידאג כי בסופו של דבר הטובה תשיג אותו; כמו ב (דברים כח ב): "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ"( פירוט ) וכמו ב (תהלים כג ו): "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים"( פירוט ).

2. אזהרה שלא להתחבר לחוטא, כי הרעה רודפת אחריו ובסופו של דבר תשיגו, כמו ב (משלי א י): "בְּנִי! אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים - אַל תֹּבֵא"( פירוט ).    ומצד שני, הנחיה להתחבר לצדיק, כי מי שאת (עם) הצדיקים - גם לו ישלם טוב.

3. הנחיה לשלטון, לרדוף את הרשעים ולשלם שכר לצדיקים (ראו "הקבלות").

4. הנחיה לשלטון, לפתח דרכי-ענישה שבהן הרשע מעניש את עצמו:     הפעולה הרעה שעשו החטאים, היא עצמה תרדוף אותם עד שתפגע בהם;   ולעומתם - המעשה הטוב שעשו הצדיקים, הוא עצמו ישלם להם שכר טוב.   הנחיה דומה נזכרת בפסוקים רבים נוספים; ראו (משלי כו כז): "כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל, וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב"( פירוט ).




הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ביאור:משלי יג21


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2014-04-12.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/13-21