1. אזהרה לחוטא, שלא יחשוב שיצליח להתחמק מעונש כי בסופו של דבר הרעה תשיג אותו; כמו ב (דברים כח מה): "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ, כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מצותיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ"( פירוט ).    ומצד שני, הבטחה לצדיק, שלא ידאג כי בסופו של דבר הטובה תשיג אותו; כמו ב (דברים כח ב): "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ"( פירוט ) וכמו ב (תהלים כג ו): "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים"( פירוט ).

2. אזהרה שלא להתחבר לחוטא, כי הרעה רודפת אחריו ובסופו של דבר תשיגו, כמו ב (משלי א י): "בְּנִי! אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים - אַל תֹּבֵא"( פירוט ).    ומצד שני, הנחיה להתחבר לצדיק, כי מי שאת (עם) הצדיקים - גם לו ישלם טוב.

3. הנחיה לשלטון, לרדוף את הרשעים ולשלם שכר לצדיקים (ראו "הקבלות").

4. הנחיה לשלטון, לפתח דרכי-ענישה שבהן הרשע מעניש את עצמו:     הפעולה הרעה שעשו החטאים, היא עצמה תרדוף אותם עד שתפגע בהם;   ולעומתם - המעשה הטוב שעשו הצדיקים, הוא עצמו ישלם להם שכר טוב.   הנחיה דומה נזכרת בפסוקים רבים נוספים; ראו (משלי כו כז): "כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל, וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב"( פירוט ).