לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מכות/פרק שני

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שני – אילו הן הגולין

[עריכה]

-----------------------------------דף ה

[עריכה]
ירושלמי מאיר מכות ה


ירושלמי מכות, פרק ב, הלכה א

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] מתני’: אילו הן הגולין. ב_אההורג נפש בשגגה. ב_בהיה מעגל במעגילה, ונפלה עליו והרגתו. היה משלשל בחבית, ונפלה עליו והרגתו. היה יורד בסולם, ונפל עליו והרגו, הרי זה גולה. אבל אם היה מושך במעגילה, ונפלה עליו והרגתו. היה דולה בחבית, ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו. היה עולה בסולם, ונפל עליו והרגו, הרי זה אינו גולה. ב_גזה הכלל. כל שבדרך הורדתו, גולה. ושלא בדרך הורדתו, אינו גולה:


גמ’: תנן, היה משלשל בחבית, ונפלה עליו והרגתו. ותני, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוטר עד שיפיל את כל החבל שנשמט מידו אבל אם נקרע החבל, אנוס הוא ופטור. תנן, היה מעגל במעגילה ונפלה עליו והרגתו. ותני °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר עד שיתיר את כל המחלצון, אבל אם נשבר ונפל עליו רק חלק מהמעגלה, אנוס הוא ופטור. ולא פליגי אלא מאי דאמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, בפסיקת החבל. מה דאמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, בשמיטת המחלצון. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא קומי רבי אבהו רבי אבהו°. היה מעגל במעגילה בדרך הליכתה כלפיו שהיא דרך עליה, והוציא הלה את ראשו והטיחה לו ורצצה את ראשו. האם מה שחייבה תורה דרך ירידה זה כיוון שהגרזן הולך לכיוון הנהרג ואם כך אף כאן, למרות שזה דרך עליה יהיה חייב, או שכל דרך עליה פטור? אמר לו היא עלייה היא ירידה, כיוון שמשך לכיוון הנהרג גולה. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא קומי רבי אבהו רבי אבהו°. היה מעגיל במעגילה בדרך הליכתה כלפיו שהיא דרך עליה, והושיט התינוק את ידו ורצצה את ידו. האם חייב או כיוון שזה דרך עליה הרי הוא אנוס ופטור מנזיקין? אמר לו אטרחת בה אתה מטריח בשאלות וכבר עניתי לך. כיוון שמשך לכיוונו, היא עלייה היא ירידה וחייב

ירושלמי מכות, פרק ב, הלכה ב

[עריכה]

מתני’: נשמט הברזל מקתו והרג. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר אינו גולה. וחכמים אומרים גולה. מן העץ המתבקע. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר גולה. וחכמים אומרים ב_דאינו גולה:


גמ’: מה טעמון דרבנן? נאמר כאן נשילה דכתיב (דברים שופטים יט ה) ונשל הברזל מן העץ. ונאמר להלן (דברים כי תבא כח מ) כי ישל זיתיך. מה נשילה שנאמר להלן, נשירה שהזיתים נושרים ממקום חיבורם. אף כאן נשירה שהברזל עצמו נשמט מהעץ שלו והרג. מה טעמיה ד°רבי רבי יהודה הנשיא? נאמר כאן נשילה דכתיב (דברים שופטים יט ה) ונשל הברזל מן העץ. ונאמר להלן (דברים עקב ז כב) ונשל ה' אלהיך את הגוים האל מפניך וגו'. מה נשילה שנאמר להלן, על ידי מכה שהקדוש ברוך הוא יכה בהם והם יסתלקו מהארץ. אף כאן על ידי מכה שמכה בעץ נשל חתיכה מן העץ המתבקע והלכה והרגה.אבל אם נשל הגרזן עצמו מהכת, אנוס הוא ופטור.

ירושלמי מכות, פרק ב, הלכה ג

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] מתני’: זרק את האבן לרשות הרבים והרג, הרי זה גולה. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר. אם משיצאת האבן מידו הוציא הלה את ראשו וקיבלה, הרי זה פטור:


גמ’: תני °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב כתיב (דברים שופטים יט ה) ונשל הברזל מן העץ, ומצא את רעהו ביער, ומצא. שיהא מצוי לו בשעה שהוא הורגו. ולא שהמציא את עצמו. תנן, זרק את האבן לרשות הרבים והרג, הרי זה גולה. ולמה יגלה והרי הוא קרוב לפשיעה, וכי יש לו רשות לזרוק את האבן לרשות הרבים? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. תיפתר, שהיה כותלו גוהא ונוטה ליפול ויש לו רשות לפנותו לרשות הרבים

ירושלמי מכות, פרק ב, הלכה ד

[עריכה]

מתני’: זרק את האבן לחצירו והרג. ב_האם יש רשות לניזק ליכנס לשם, גולה. ואם לאו, אינו גולה. שנאמר (דברים שופטים יט ה) ואשר יבא את רעהו ביער. מה היער רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם. יצא חצר בעל הבית, שאין רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם. °אבא שאול אבא שאול אומר. מה חטבת העצים רשות. יצא האב המכה את בנו, והרב הרודה את תלמידו, ושליח בית דין:


גמ’: אמר רבי ינאי רבי ינאי°. טבח שהוא מקצב והכה בין מלמעלה בין מלמטה, גולה. ואתייא כיי דאמר רבי הונא רב הונא°. טבח שהוא מקצב והכה לפניו. כשמוריד את הגרזן למטן, גולה. כשמעלה למעלן, אינו גולה. לאחריו. כשמעלה ב_ולמעלן גולה. כשמוריד למטן אינו גולה שאינו גולה אלא כאשר הגרזן נע לכוון הנהרג. אמר רבי יצחק רבי יצחק°. כל מילה ומילה לדעתיה. ישב על גבי מיטה ביום. ואין דרך התינוק לינתן על גבי המיטה ביום, גולה. בלילה ודרך התינוק לינתן על גבי מיטה בלילה, אינו גולה, שקרוב לפשיעה. ישב לו על גבי עריסה ביום. ודרך התינוק לינתן על גבי עריסה ביום, אינו גולה. בלילה, ואין דרך התינוק לינתן על גבי עריסה בלילה, גולה. אמר רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°. היה עומד ומבקע עצים בחצירו, ונכנס הפועל ליטול שכרו. נתזה הבקעת עליו והזיקתו, חייב בארבע דברים חוץ מן הבושת. ואם מת, אינו גולה, שאינו כיער שיש רשות לכולם להיכנס. תני רבי חייא רבי חייא רבה° אפילו אם הזיק פטור. ולא פליגין. מה דאמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° שחייב, בשראה אותו. ומה דתני רבי חייה רבי חייא רבה° שפטור, בשלא ראה אותו. אף בשלא ראו אותו, כיון שאמר לו היכנס, למה לא יהיה חייב? תני רבי חייה רבי חייא רבה° פטור דכיון שאמר לו היכנס, צריך לשמור את עצמו, דלא קיבל עליו אחריות. ואית דבעי מימר כרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, כיון שאמר לו היכנס. נעשית כחצר שותפין. ואמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ב_זהשותפין קונין זה מזה בחצר אף בקנין משיכה שאינו קונה ברשות הרבים. וממחין זה על ידי זה בחצר, בתשמישי החצר הקבועים.כגון העמדת תנור וכדומה, הממעטים את אויר החצר. וחייבין זה בניזקי זה. והתנן, המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בה ושברה, פטור. ואם הוזק בה, בעל הבית חייב בנזקו. ואמר רב רב (אמורא)° בממלא רשות הרבים כולה לכן הניתקל פטור אבל אם היה מניח לו מקום לעבור הניתקל פושע וחייב אם כך למה לרבי חייא רבי חייא רבה° אם אמר לו להיכנס פטור, הרי אינו כממלאה את כל רשות הרבים? מכיון שדרכו להלך בחצר, כמי שהוא ממלא את כל החצר

-----------------------------------דף ו

[עריכה]
ירושלמי מאיר מכות ו


ירושלמי מכות, פרק ב, הלכה ה

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] מתני’: ב_חהאב גולה על ידי בנו, והבן על ידי האב. ב_טהכל גולים על ידי ישראל, וישראל גולים על ידיהם. חוץ מעל ידי גר תושב, ב_יוגר תושב על ידי גר תושב. ב_יאהסומא אינו גולה, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, גולה. השונא ב_יבאינו גולה. °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר, השונא נהרג מפני שהוא כמועד. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. יש שונא גולה, ויש שונא שאינו גולה. כל שהוא יכול לומר לדעת הרג, אינו גולה. ושלא לדעת הרג, הרי זה גולה: גמ’ אמר רבי זעירא רבי זעירא°. תנא רבי שילא בר בונה רבי שילא בר בונה°. כלפי שנאמר (במדבר מסעי לה יט) גואל הדם הוא ימית את הרוצח בפגעו בו הוא ימיתנו. הרי מי שהכה את בנו, אין בנו השני נעשה גואל הדם להמית את אביו. אבל אח שהכה את אחיו, אחיו השני נעשה גואל הדם להמית את אחיו. תני °רבי אלעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב. כלפי שנאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח בפגעו בו הוא ימיתנו. הרי מי שהכה את בנו, בנו השני נעשה גואל הדם להמית את אביו. אבל אח שהכה אחיו, אין אחיו השני נעשה גואל הדם להמית את אחיו. מדכתיב, בפגעו בו. שומע אני דוקא אם פגע בו מיד. ומנין שאפילו אינו יכול להקבילו ולפגוע בו מיד, מנין שמצוה על גואל הדם לחזר אחריו? תלמוד לומר (במדבר מסעי לה יט) בפגעו בו הוא ימיתנו. מכל מקום. והסומא. אמר רבי אבא רבי אבא°. מאן תנא סומא? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוטרו מכל מצות האמורות בתורה. ושניהן מקרא אחד דרשו דכתיב (במדבר מסעי לה כג) או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, לרבות את הסומא. שאף הוא אינו רואה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בלא ראות פרט לסומא, דבלא ראות משמע שבמקום אחר הוא יכול לראות. יצא סומא שאף במקום אחר אינו רואה. תנן התם, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. כל שלא ראה מאורות מימיו, לא יפרוש את שמע. הא אם ראה ואחר כך נסתמא, פורש. מחלפה שיטתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי  האם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי חזר בו? הכא הוא אמר פרט לסומא שפטור מגלות וכיון שפטור מגלות פטור נמי מכל מצות שבתורה דכתיב ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה כל שישנו במכה וגואל הדם ישנו במשפטים וכל שאינו במכה וגואל הדם אינו במשפטים והכא הוא אמר לרבות סומא שראה מאורות מימיו שפורס את שמע? ואיך הוא מוציא אחרים והרי פטור מכל המצוות אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל רבי חנניה בריה דרבי הילל° מה שנאמר במשנה כל שלא ראה מאורות מימיו אין הכוונה לסומא אלא ביושב בבית אפיל כל חיו היא מתניתא כך הוא אומר היושב בבית אפל לא יפרש שמע. ברם הכא בלא ראות פרט לסומא: מה מקיימין רבנין בלא ראות? שהרי ל°רבי מאיר רבי מאיר סומא חייב בכל המצוות ולא צריך פסוק לרבות סומא להביא את המכה בלילה: שהייתי חושב שבמקרה ורק הוא לא ראה יהיה חייב.אבל בלילה שאף אחד לא רואה יהיה פטור קא משמע לן שחייב

ירושלמי מכות, פרק ב, הלכה ו

[עריכה]

מתני’: לאיכן גולין? ב_יגלערי מקלט. לשלש שבעבר הירדן, ולשלש שבארץ כנען. שנאמר (במדבר מסעי לה יד) ב_ידאת שלש הערים תתנו מעבר לירדן וגו'. עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל, ב_טולא היו שלש שבעבר הירדן קולטות. שנאמר (במדבר מסעי לה יג) שש ערי מקלט תהיינה. עד שיהו ששתן קולטות כאחת. ב_טזומכוונות להם דרכים מזו לזו. שנאמר (דברים שופטים יט ג) תכין לך הדרך, ושלשת את גבול ארצך. ב_יזומוסרין לו שני תלמידי חכמים, שמא יהרגנו בדרך. וידברו איליו. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. אף הוא מדבר על ידי עצמו. שנאמר (דברים שופטים יט ד) וזה דבר הרוצח. °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר. ב_יחבתחילה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט, ובית דין שולחין ומביאין אותו משם. מי שנתחייב מיתה, הרגוהו. ושלא נתחייב מיתה, פטרוהו. ושנתחייב גלות, מחזירין אותו למקומו. שנאמר (במדבר מסעי לה כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו. אחד ב_יטמשוח בשמן המשחה, ואחד המרובה בבגדים, ואחד שעבר ממשיחותו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח. לפיכך אימותיהן של כהנים, מספקות להן מחייה וכסות. כדי שלא יתפללו על ביניהן שימותו. ב_כנגמר דינו ומת כהן גדול, הרי זה אינו גולה. אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומינו כהן אחר תחתיו, ולאחר מיכן נגמר דינו, חוזר במיתתו של שני. ב_כאנגמר דינו בלא כהן גדול, ההורג כהן גדול, וכהן גדול שהרג, אינו יוצא משם לעולם. ב_כבואינו יוצא, לא לעדות מצוה, ולא לעדות ממון, ולא לעדות נפשות. ואפילו ישראל צריכין לו. ואפילו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה, אינו יוצא משם לעולם. שנאמר (במדבר מסעי לה כה) שמה. שם תהא דירתו, ושם תהא מיתתו, ושם תהא קבורתו. כשם ב_כגשהעיר קולטת, כך תחומה קולט. רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם. °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר, מצוה ביד גואל הדם, ורשות ביד כל אדם. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר. ב_כדרשות ביד גואל הדם, וכל אדם אין חייבין עליו. ב_כהאילן שהוא עומד בתוך התחום ונופה נוטה חוץ לתחום. או עומד חוץ לתחום ונופה נוטה בתוך התחום. הכל הולך אחר הנוף. הרג באותו העיר, ב_כוגולה משכונה לשכונה. ובן לוי גולה מעיר לעיר. כיוצא בו, ב_כזרוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו. יאמר להם רוצח אני. אמרו לו אף על פי כן, יקבל מהן. שנאמר (דברים שופטים יט ד) וזה דבר הרוצח:

גמ’: ב_כחשלש עיירות הפריש משה בעבר הירדן. ומשבאו לארץ, הפרישו עוד שלש. אילו ואילו לא היו קולטות, עד שכיבשו וחילקו. כיון שכיבשו וחילקו, נתחייבה הארץ בשמיטין וביובלות, והיו אילו ואילו קולטות. שלש ערים שהפרישו בארץ ישראל, היו מכוונות כנגד שלש ערים שהפריש משה בעבר הירדן כשתי שורות של כרם. את חברון ביהודה, כנגד בצר במדבר. ואת שכם בהר אפרים, כנגד ראמות בגלעד. את קדש בגליל, כנגד גולן בבשן. עד שלא הפרישו שכם בהר אפרים. לא היתה קולטת ולא היו אחרות יכולות לקלוט, לפיכך הפרישו קרית יערים תחתיה עד שכיבשו את שכם. עד שלא הפרישו קדש בגליל, לא היתה קולטת ולא יכלו האחרות לקלוט, לפיכך הפרישו גמלה תחתיה עד שכיבשו את קדש. כתיב ושלשת. שיהו משולשות. כדי שתהא מחברון ליהודה, כמחברון לשכם. ומחברון לשכם, כמשכם לקדש. נפלה אחת מהן, בונין אותה במקומה. ומנין אף במקום אחר באותו השבט תלמוד לומר שש. ומניין אף במקום אחר אצל שאר כל השבטים? תלמוד לומר תהיינה. שיהו מכוונות וקולטות כראשונות. הערים הללו ב_כטאין בונין אותם, לא כרכים גדולים ולא עיירות קטנות, אלא בינונית. אין בונין אותה אלא על השוק. אם אין שם שוק, עושין לשם שוק. אין בונין אותם אלא על המים. אם אין שם מים, מביאין לשם מים. נתמעטו דיוריהן, מביאין אחרים תחתיהן. אם אין שם אוכלוסין, מביאין לשם כהנים לויים וישראלים. אין עושין בתוכן לא בית הבד, ולא בית היצירה, דברי °רבי נחמיה רבי נחמיה. וחכמים מתירין. אין מפשילין בתוכן חבלים, ואין עושין בתוכן כלי זכוכית בשביל שלא להרגל את הרגל לשם. רבי יוחנן רבי יוחנן° שלח לרבנין דתמן. תרתין מילין אתון אמרין בשם רב רב (אמורא)°, ולית אינון כן. אתון אמרין בשם רב רב (אמורא)°, יפת תואר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

8 ב_ח מיי' פ ה' מהל' רוצח הלכה ה', סמ"ג עשין עה :

9 ב_ט מיי' פ ה' מהל' רוצח הלכה ג':

10 ב_י מיי' פ ה' מהל' רוצח הלכה ד':

11 ב_יא מיי' פ ו' מהל' רוצח הלכה י"ד, סמ"ג עשין עה :

12 ב_יב מיי' פ ו' מהל' רוצח הלכה י', סמ"ג עשין עה :

13 ב_יג מיי' פ ה' מהל' רוצח הלכה א', סמ"ג עשין עה :

14 ב_יד מיי' פ ח' מהל' רוצח הלכה ג':

15 ב_טו מיי' פ ח' מהל' רוצח הלכה ה':

16 ב_טז מיי' פ ח' מהל' רוצח הלכה ב', סמ"ג עשין עו :

17 ב_יז מיי' פ ה' מהל' רוצח הלכה ח':

18 ב_יח מיי' פ ה' מהל' רוצח הלכה ז':


[ע"ב]

19 ב_יט מיי' פ ז' מהל' רוצח הלכה ט', סמ"ג עשין עה :

20 ב_כ מיי' פ ז' מהל' רוצח הלכה י"א:

21 ב_כא מיי' פ ז' מהל' רוצח הלכה י':

22 ב_כב מיי' פ ז' מהל' רוצח הלכה ח':

23 ב_כג מיי' פ ח' מהל' רוצח הלכה י"א:

24 ב_כד מיי' פ ה' מהל' רוצח הלכה י':

25 ב_כה מיי' פ ח' מהל' רוצח הלכה י"א:

26 ב_כו מיי' פ ז' מהל' רוצח הלכה ה', סמ"ג עשין עה :

27 ב_כז מיי' פ ז' מהל' רוצח הלכה ז':

28 ב_כח מיי' פ ח' מהל' רוצח הלכה ב':

29 ב_כט מיי' פ ח' מהל' רוצח הלכה ח':


-----------------------------------דף ז

[עריכה]
ירושלמי מאיר מכות ז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] לא התירו בה ב_לאלא בעילה ראשונה בלבד. ואני אומר, לא בעילה ראשונה ולא בעילה אחרונה, אלא לאחר כל המעשים דכתיב (דברים כי תצא כא יג) ואחר כן תבוא עליה ובעלתה. אחר כל המעשים. ואתון אמרין בשם רב רב (אמורא)° סבור היה יואב שקרנות המזבח קולטת, ב_לאואינו קולט אלא גגו. ועוד טעה שרק של בית העולמים קולט ושל שילה אינו קולט והוא אחז בקרנות המזבח בשילה. ואני אומר. לא מזבח קולט, ולא גגו קולט. ב_לבלא של שילו קולט ולא של בית העולמים קולט. אין לך קולט, אלא שש ערי מקלט בלבד. ואיפשר יואב דכתיב ביה (שמואל ב כג ח) תחכמוני ראש השלישי היה טועה בדבר זה? אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°, לסנהדרין ברח שהיו בשלה בצד המזבח שהם ידונו ויהרגו אותו. כהדא דתני, הרוגי בית דין, נכסיהן ליורשין. הרוגי מלכות, ב_לגנכסיהן למלכות. אמר יואב. מוטב שאיהרג בבית דין ויירשוני בני, ואל יהרגיני המלך ויירשני. כד שמע שלמה כן אמר. לממונו אני צריך? מיד (מלכים א ב', ל"א) והסירות דמי חנם. דמי חנם ואין ממונו חנם (מלכים א ב', ל"ד) וישלח ביד בניהו ויפגע בו וימיתהו, ויקברוהו בביתו במדבר. וכי מדבר היה ביתו? אלא ללמדך שכיון שמת יואב שר צבא ישראל, נעשו ישראל כמדבר. אין תימר שהיה בוזז את הגוים ובונה להן דימוסיות ומרחצאות. שבח. ואין תימר שהיה בוזז את הגוים ומאכיל חכמים ותלמידיהם, שבח שבחים. ומניין שהיתה סנהדרין גדולה אצל המזבח? דכתיב (שמות יתרו כ כג) ולא תעלה במעלות על מזבחי. ומה כתיב תמן (שמות משפטים כא א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. תני °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר. ב_לדמקלט מקלט כתיב בפרשת דרכים, כדי שיהא הרוצח רואה את הכתוב והולך. אמר רבי אבון רבי אבין°. כמין יד היתה מצוירת מראה להן את הדרך. אמר רבי פינחס רבי פינחס° כתיב (תהלים כ"ה, ח') טוב וישר ה’ על כן יורה חטאים בדרך. למה הוא טוב? שהוא ישר. ולמה הוא ישר? שהוא טוב. על כן יורה חטאים בדרך, שמורה דרך תשובה. שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו? אמרה להם (משלי י"ג, כ"א) חטאים תרדף רעה. שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להן (יחזקאל י"ח, ד') הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו? אמר להן יעשו תשובה ויתכפר לו. היינו דכתיב, על כן יורה חטאים בדרך. יורה לחטאים דרך לעשות תשובה. תנן, לפיכך אימותיהן של כהנים, מספקות להן מחייה וכסות. כדי שלא יתפללו על ביניהן שימותו. כתיב (משלי כ"ו, ב') כצפור לנוד, כדרור לעוף כן קללת חינם לא תבא. ותימר אכן? תיפתר שהיה עת ועונה, שיש עת רצון שכל התפילות מתקבלת. כיי דאמר °רבי יוסי בן חלפתא רבי יוסי בן חלפתא. עתים הן לתפילה. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים בשעה שאני מתפלל לפניך, תהא עת רצון דכתיב (תהלים ס"ט, י"ד) ואני תפילתי לך ה' עת רצון. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. בכל מקום שנאמר דיבור

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] חידוש מקרא שם של מצוה או דין שהקדוש ברוך הוא ציוה את משה להורות לבני ישראל. לפיכך לא מצאנו בכל ספרי הנביאים לשון וידבר מלבד ביהושוע דכתיב וידבר ה' אל יהושע לאמר, דבר אל בני ישראל לאמר, תנו לכם את ערי מקלט וגו'. והכתיב (שמות וארא ו ב) וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה' מה מצווה יש כאן? נאמר במדרש לפי שמשה שאל למה הרעותה נענה בוידבר שהיא לשון קשה. כתיב (יהושע כ', ד') ואספו אותו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם. מאי וישב עמם? הרי כבר כתיב ונתנו לו מקום רבנן דקיסרין אמרי בשם רבי שילה רבי שילה°. שאם היה תלמיד חכם, עושים לו בית וועד. תני, נאמר, שלוש ערים תבדיל לך. וכתיב כי תשמור כל המצוה הזאת לעשותה וכ”ו, ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה. מכאן אתה אומר שלש ערים הפריש משה בעבר הירדן, ומשבאו לארץ הפרישו עוד שלש, ולעתיד לבוא, מפרישין עוד שלש. שנאמר שלש שלש שלש הרי תשע. °אבא שאול אבא שאול אומר. שלש של שלש שלש הרי תשע ועוד הרי שנים עשר. רבי נהוראי אומר שלש שלש שלש הרי ט' ועוד הרי י"ב על השלש הרי ט"ו. כתיב (במדבר מסעי לה יג) שש ערי מקלט תהיינה לכם. משמע שיש רק שש ותימר אכן? מה שנאמר שש ערי מקלט הכוונה שיהו ששתן קולטות כאחת אבל יכול להיות יותר. תנן, אחד משוח בשמן המשחה, ואחד המרובה בבגדים, ואחד שעבר ממשיחותו. שבבית שני לא היה שמן משחה והמינוי לכהן גדול נעשה על ידי שלבש את בגדי כהן גדול שהם היו מרובים משל כהן הדיוט ולכן הוא נקרא מרובה בגדים תייא כיי דאמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם °רבי אחא רבי אחא (תנא). חמשה דברים חסר מקדש אחרון ממקדש ראשון. דכתיב (חגי א', ח') עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית ואכבדה בו. ואכבד כתיב חסר ה"א. אילו ה' דברים שחסר מקדש אחרון ממקדש ראשון, ואילו הן. אש, ארון, אורים ותומים, שמן המשחה, ורוח הקודש. אמר אביי תלמיד חכם צריך לפרסם את עצמו. היך? בר נש דחכם חדא מיכלה. ואזיל לאתר ואינון מייקרין ליה כד הוא חכם תרין מיכלה צריך לומר לון, חדא מיכלא אנא חכים  אדם שבקיא במסכת אחת והלך למקום ומכבדים אותו לפי שחושבים שבקיא בשני מסכתות.צריך לומר להם אני בקיא רק במסכת אחת. רב הונא רב הונא° אמר. תלמיד חכם שגלה ונותנים לו כבוד, יאמר להם רוצח אני. אומר בשפה רפה, והימין פשוטה לקבל. שאם אומרים לו אף על פי כן יקבל מהם. וכן על המלווה לומר ללווה משמט אני. אומר בשפה רפה, והימין פשוטה לקבל. שאם אמר לו הלווה אף על פי כן יקבל ממנו. תנן, °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר. בתחילה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט, ובית דין שולחין ומביאין אותו משם. מי שנתחייב מיתה, הרגוהו. ושלא נתחייב מיתה, פטרוהו. ושנתחייב גלות, מחזירין אותו למקומו. מה טעמא ד°רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה שאמר שכולם רצים לעיר מקלט גם מי שלא חייב גלות? דכתיב (דברים שופטים יט ו) פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח כי יחם לבבו. תנן, נגמר דינו בלא כהן גדול, ההורג כהן גדול, וכהן גדול שהרג, אינו יוצא משם לעולם. כל זה כשאין כהן משוח מלחמה או כהן שעבר. שהרי רוצח חוזר במיתתם של אחד משלושה דתנן, אחד משוח בשמן המשחה, ואחד המרובה בבגדים, ואחד שעבר ממשיחותו.°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר.אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח. אמר רבי אבהו רבי אבהו° אם הצטרכו את הרוצח לאיזה דבר, שולחין ומביאין אותו משם. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מתניתין לא אמרה כן, דתנן אפילו ישראל צריכין לו. אפילו שר צבא כיואב בן צרויה, אין יוצא משם לעולם. שנאמר, וישב שמה. שם תהא דירתו שם מיתתו שם תהיה קבורתו

ירושלמי מכות, פרק ב, הלכה ז

[עריכה]

מתני’: ב_להומעלות היו שכר ללוים, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, לא היו מעלות להן שכר. וחוזר לשררה שהיה בה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, ב_לולא היה חוזר לשררה שהיה בה:


גמ’: תני °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר למחלוקת ניתנו ערי המקלט ללוים כנחלה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, לבית דירה ניתנו אבל לא לנחלה. ותייא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, כ°רבי מאיר רבי מאיר. וד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי

-----------------------------------דף ח

[עריכה]
ירושלמי מאיר מכות ח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] כדעתיה. דתנינן, מעלות היו שכר ללוים דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, לא היו מעלות שכר ללוים. אמר רבא רבא° בשם רב יודה רב יודה°, ורבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם מר עוקבא מר עוקבא°. אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה. אמר רבי זירא רבי זירא° בשם רב חסדא רב חסדא° אין מקדרין, לא בערי הלוים, ב_לזולא במקום עגלה ערופה. ותייא כמאן דאמר, אלף מגרש ואלפיים שדות וכרמים. שתחום שבת נלמד לעצמו ממקום אחר ברם כמאן דאמר אלף אמה מגרש, ואלפים תחום שבת, כלום למדו לתחום שבת, לא מתחום ערי לוים? לעיקר אין מקדרין, לטפילה מקדרין? ומניין שלא יהו קוברין בערי הלויים? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא° דכתיב (במדבר מסעי לה ג) ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם. ב_לחלחיים ניתנו, ולא לקבורה ניתנו.

הדרן עלך פרק אלו הן הגולין

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_מכות/פרק_שני"