קטגוריה:בראשית ל כ
נוסח המקרא
ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון
וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן.
וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן׃
וַ/תֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨/נִי אֱלֹהִ֥ים׀ אֹתִ/י֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַ/פַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣/נִי אִישִׁ֔/י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖/וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַ/תִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖/וֹ זְבֻלֽוּן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרַת לֵאָה יְהַב יְיָ יָתֵיהּ לִי חוּלָק טָב הָדָא זִמְנָא יְהֵי מְדוֹרֵיהּ דְּבַעְלִי לְוָתִי אֲרֵי יְלֵידִית לֵיהּ שִׁתָּא בְנִין וּקְרָת יָת שְׁמֵיהּ זְבוּלוּן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַרַת לֵאָה עָבַד יָתִי יְיָ זְבוּדִין טָבִין מִבְּנִין זִמְנָא הָדָא יְהֵי מְדוֹרֵיהּ דְבַעֲלִי עִמִי אֲרוּם יְלִידַת לֵיהּ שִׁיתָּא בְנִין וְהֵיכְדִין עֲתִידִין בְּנוֹי לְקַבָּלָא חוּלַק טַב וּקְרַת יַת שְׁמֵיהּ זְבוּלוּן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יִזְבְּלֵנִי – לְשׁוֹן "בֵּית זְבוּל" (מל"א ח,יג), הירבירייריא"ה [herberjerie = אירוח, לינה] בְּלַעַז, בֵּית מָדוֹר. מֵעַתָּה לֹא תְּהֵא עִקַּר דִּירָתוֹ אֶלָּא עִמִּי (אונקלוס), שֶׁיֵּשׁ לִי בָּנִים כְּנֶגֶד כָּל נָשָׁיו.
רשב"ם
יזבלני: כמו בנה בניתי בית זבול לך לשון דירה:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
דונש בן לברט בתשובה על רב סעדיה גאון
• לפירוש "דונש בן לברט בתשובה על רב סעדיה גאון" על כל הפרק •
ואין בין "זבדני" ו"זבת" תולדה כאשר אין בין הסוס הבחור לעיר השבור.
ומלה זו פתרונה, כמשמעה, מין לשון הגרי, זבדני אלהים זבד טוב - כלומר נתן לי מתנה טובה.
והוא - מן זב, כלומר שהיא זבה מרוב דבש וחלב, כמות כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ, וכגון זָב עִמְקֵךְ.
שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט
• [[שפת יתר על בראשית ל|לפירוש "שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט" על כל הפרק]] •
אמר הגאון שהוא כמו זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
ור"א תפסו מחסרון הד'.
ויוכל הגאון להשיב, כי מלת זָבַת חסרה ד', בעבור חיבור ד' ות' רפה הקרובים במוצא הלשון, ורבים אמרו כמוהו: הָרָה לָלַת - כמו ללדת.
או יהיה פי' זְבָדַנִי כמו זָבַת והם ב' שורשים, כמו עַוָּה ועַוָּת, ורבים כן.
פירוש גל נעול
- שהוא כמו זבת חלב ודבש - וכ"כ המבחר: "ויש מי שהוציאו מל' זבת חלב ודבש - וטעות הוא".
- מחסרון הד' - ר"ל במלת זבת, כי לדעתו צ"ל זבדת.
- חבור ד' ות' רפה - וכ"כ בצחות ט"ו ע"ב בדקדוק מלת אחת ע"ש.
- כמו ללדת - אלא ש(צ)חסרה הד' בעבור התחברות ד' ות', כמש"כ בצחות באות ד' ע"ש.
- או יהיה פירושו - ר"ל טעם והראת המלה.
- כמו עוה ועות - עי' מש"כ הרד"ק בשורשים.
הערות
- פירוש האבן עזרא על הפסוק - "זבדני אלוהים: כטעם נתן לי חלק, ואין לו אח במקרא", וא"כ לא סבר כרס"ג.
- בעניין תשובת ר"א - ראה כאן, לפי א"ע עיקר השגתו היא בגלל חסרון הד' אך דונש ביאר יותר מזה ע"ש.
- ויוכל הגאון להשיב - במהדורת פרנקפורט: ויכול הגאון וכו'
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ותאמר לאה זבדני אלהים אותי זבד טוב הפעם יזבלני אישי. השדה הזו, כל זמן שאתה מזבלה ומעדרה היא עושה.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל כ.
זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב
זְבָדַנִי אֱלֹהִים
"זְבָדַנִי" - שורש 'זבד' - נתן, העניק לי מתנה, שי, דורון, הביא ברכה.
לאה מסבירה שאלוהים העניק לה הצלחה וברכה.
- ניתן לחשוב שזאת תודה לאלוהים, כאשר לאה מזכירה שהיא קיבלה ששה בנים, כולם בריאים וגדולים (לא זעירים כאביהם), וכולם מתפתחים בהצלחה בלי בעיות נפשיות.
- ניתן לחשוב שלאה רק מזכירה את הברכה מאלוהים כעובדה, וכוונתה לקבל מתנה מיעקב, ככתוב: "הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים"
זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב
לאה אומרת שאלוהים העניק לה מתנה, והמתנה הזאת היא טובה, כשם שאמר אלוהים על בריאתו: "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" (ביאור:בראשית א י).
- לאה נכנסה להריון במהירות, בלי דאגות או ספקות.
- כל ההריונות עברו בשלום, וללא קשיים.
- כל הלידות עברו בשלום לאם ולתינוק.
- כל הילדים נולדו בריאים וגדולים.
- כל הילדים מתפתחים בהצלחה, וממלאים את אימם בכבוד.
- לאה שמחה שילדיה יזכו בברכת אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב, ויהיו נשיאים בעם שאלוהים בחר.
הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים
"יִזְבְּלֵנִי" - שורש 'זבל' - בתנ"ך פרוש המילה: לשפר, לשבח, להלל, להעריך, לרומם, לפאר, להעלות בחשיבות, להעריך, להציב על במה, להציג לראווה, כדברי המלך שלמה על בית המקדש שהוא בנה: "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים" (מלכים א ח יג) (כיוון שהשתמשו בצואת חיות ושיירי אוכל לשפר את האדמה המילה זבל מתקופת המשנה ועד היום נעשתה קשורה ללכלוך, פסולת, צואה אולם זה לא הפרוש של תקופת התנ"ך.)
לאה מדגישה ששש פעמים היא הקריבה את נפשה, שמה את נפשה בכפה, סיכנה את נפשה וגופה למען יעקב ואלוהיו, ולכן מגיע לה תמורה, בעתיד, מיעקב.
רש"י מצמצם את בקשתה של לאה "מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי, שיש לי בנים כנגד כל נשיו" (רש"י על בראשית ל כ), כלומר לאה ביקשה להיות האישה הראשית, ושיעקב יגור בביתה. כידוע זה לא קרה, וללאה היה אוהל נפרד מיעקב, ככתוב: "וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב, וּבְאֹהֶל לֵאָה" (ביאור:בראשית לא לג). רק בסוף ימיו, ביקש יעקב מיוסף שיקבור אותו עם אבותיו ולאה, ככתוב: "וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה" (ביאור:בראשית מט לא).
לאה מקווה ודורשת שיעקב, האיש שלה, יפאר וירומם אותה.
לאה יודעת שיעקב מפאר ומרומם את רחל בגלל יופיה, ובאהבתו ליופיה הוא היה מוכן לעבוד בשבילה שבע שנים (ביאור:בראשית כט יח), ועוד שבע שנים נוספות (ביאור:בראשית כט כז) לאחר שכבר היתה לו אישה, לאה. ועכשו לאה טוענת שהיא נתנה ליעקב הרבה יותר מרחל: היא נתנה לו דבר בר קיימא שיצור את כל עם ישראל לדורות, בזמן שרחל רק נתנה לו דבר חולף, כיופי רגעי.
בקשתה של לאה לא מתקיימת עד היום:
- אנו שמים את רחל לפני לאה הבכורה, ובברכת הבנים אנו אומרים לבן: "יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה", ולבת: "יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה".
- אנו מהללים את אפרים ומנשה, בזמן שהם פיצלו את העם לממלכת יהודה וישראל, עשו הרע בעיני אלוהים, הוגלו ואבדו, ואנחנו, היהודים, נשארנו כשרידים של שבט יהודה בן לאה, שאליו הצטרפו שמעון ראובן ולוי אחיו, ובנימין בן רחל.
- הנביא ירמיהו מהלל את אפרים ומנשה ומאחל להם תשועה לאחר גרוש אשור, "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" (ירמיהו לא ג), ובהמשך "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה" (ירמיהו לא יט). התפילה הזאת מפליאה ביופיה, אולם למעשה זה לא קרה, בני ממלכת ישראל ברובם אבדו ללא שריד, ורק חלקם התיהדו בתקופת אסתר ומרדכי (ביאור:אסתר ח יז).
- כיוון שהמילה "יִזְבְּלֵנִי" הפכה למילה שלילית של זבל ולכלוך, וכשם ש"אִיזֶבֶל", שהיה שם מהולל לבת מלך, הפך לשם גנאי ברשעתה, כך חז"ל לא ראו את בקשתה של לאה כראויה לכבוד.
- הגיע הזמן שגם אנו, בני לאה, נהלל את אימנו ואת תרומתה לתרבותינו, ונפסיק להלל את יופיה של רחל שעבדה לתרפי אביה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית ל כ"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.