ביאור:מ"ג בראשית ל כ
וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב[עריכה]
זבד טוב. כתרגומו: יזבלני. לשון בית זבול הורבריי"א בלע"ז (הערבערגע) בית מדור. מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו:
זבדני אלהים אותי זבד טוב. לא מצאו למלה הזאת מוצא בלשון הקדש. ויתכן שנאמר שהיא מלה מורכבת "זה בד", כמלת מדוע, ומלת בגד (לעיל פסוק יא) בכתיבה. והסגול והפתח מומרים במקומות רבים, וכל שכן במלות המורכבות. וכן מלת צלמות ומלת בלעדי. ויצאה מלשון בדים, בדי עצי שטים (שמות כה יג), ותעש בדים ותשלח פארות (יחזקאל יז ו), כי ענפי האילן הגסים נקראים כן, והשאילוה לבנים, יאכל בדיו בכור מות (איוב יח יג), לא כן בדיו (ישעיה טז ו): ולכן אמרה לאה כי עשה לה האלהים זה הבן בד טוב להיות בעלה מתלונן בצלה, כי יזבלני בצלי. וכן בנה בניתי בית זבול לך (מ"א ח יג), להתלונן בצלו, ולכבוד עליון יאמר כן, כמו שאמר (שם בפסוק כז) הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי, וכן שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג יא), עמד במקום שיתלונן בו, כמו שאמר לשמש שם אהל בהם (תהלים יט ה): ואונקלוס תרגם זבד טוב "חולק טב", ולא הבינותי סברתו עד שראיתי (בתרגום הירושלמי) [בתרגום יונתן] זווד יתי מימרא דה' זוודין טבין, ולמדתי שעשו המלה כאלו כתובה בו"ו, וטפלו אותה אל לשון הארמית שמתרגמין צדה "זוודין" (להלן מב כה). אמרה, שהבן הזה עשאו השם לה צדה טובה וחלק טוב כי בעלה יהיה עיקר דירתו עמה לרוב בניה, תתפרנס עמו בטוב לו. והו"ו והבי"ת ישתוו בלשוננו במקומות רבים, כמו תאוה ותאבה (תהלים קיט כ), גוי נתתי למכים (ישעיה נ ו), על גבי חרשו חורשים (תהלים קכט ג). וכן לקצבי הרים ירדתי (יונה ב ז), כמו לקצוי, וכן לפרבר למערב ארבעה (דה"י א כו יח), יאמרו ממנו פרוור, דכתיב (מ"ב כג יא) אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרוורים. ופירוש שניהם מה שהוא מקיר החומה לחוצה. ומגרש לערים (במדבר לה ב) תרגום ירושלמי ופרוור, וכן תרגום יונתן מגרשות (יחזקאל כז כח): ובמשנה מלא תרווד, תרבד (נזיר מט:, אהלות פ"ב מ"א). בטבלא שאין לה לבזביז (פסחים מח:), במקומות שונין ממנו "לזביז" (כלים פ"ב מ"ג, מקואות פ"ד מ"ב), ובמקומות שונין ממנו "לזויז". איצטבא (פסחים יא:) "איצטוא" (עירובין עז: , ויומא מט. לפי גירסת הערוך). וכן כיוצא בהן הרבה, ונהגו בירושלמי (כלאים פ"ה הכ"ט, יבמות פ"ז ה"ח, ועוד) "אביר" בבי"ת במקום ו"ו, שאינם מקפידים בכך:
זבד. לשון חלק ומנה יפה לפי הענין: יזבלני. כמו בנה בניתי בית זבול לך. ל' דירה:
זבדני אלהים. כטעם נתן לי חלק ואין לו אח במקרא: יזבלני. יזבול עמי יהיה זבולו עמי תמיד. כמו בנה בניתי בית זבול. וכמוהו בני יצאוני יצאו ממני. ויבואני כלם הם פעלים עומדים:
זבדני אלהים. נתן לי חלק וגמול על ההשתדלות השני בדודאים, 'ששכר מצוה מצוה'. אתי זבד טוב. כי היה עמי חלק טוב שלא התכונתי לשום תענוג אלא לכבודו.
הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים[עריכה]
בלוי כתיב (כט, לד) כי ילדתי לו שלשה בנים ובזבולון כתיב כי ילדתי לו ששה בנים. כשילדה שלשה אמרה הרי ילדתי שלשה שהם חלקי. וכשילדה עוד שלשה אמרה הרי ילדתי ב' חלקים:
וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן:[עריכה]
ותקרא את שמו זבולן. כנגד הקו האמצעי של מעלה שהוא מכוון כנגד הקו האמצעי של מטה. ולכן נקרא בהמ"ק של מטה זבול, והוא הבן הששי כנגד וי"ו שבשם, וזהו לשון כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבולן:
[מובא בפירושו לפסוק י"א] ועל הכונה הפנימית קראתו לאה גד מלשון המשכה, בראותה שעמדה מלדת הוצרכה לחזור ולמשוך מן המקום שפסקה משם כשילדה יהודה, ובכח התפלה שאמרה גד גדי כלומר יתחזק מזלי משכה כח הלידה וילדה ליששכר שהוא כנגד הבינה שנאמר (ד"ה א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. והבן השני קראתו אשר כי התפללה בו ג"כ ואמרה יישר כחי שאתחזק ואלד עוד ותהיה המשכתי דרך סלולה מלשון (משלי כג) ואשר בדרך לבך. ואז נתן לה זבולן שהוא כנגד הקו האמצעי המכוון עם התשובה רצועה ישרה. ונמצאת למד כי גד ואשר לא על פי המדות נקרא אלא על שם התפלה. ובכח התפלה שהתפללה בגד נתן לה יששכר, ובכח התפלה שהתפללה באשר נתן לה זבולן, וזה מבואר: