ביאור:מ"ג בראשית ל כג
וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי:
[עריכה]אסף. הכניסה במקום שלא תראה וכן (ישעיה ד) אסף חרפתנו. (שמות ט) ולא יאסף הביתה. (יואל ד) אספו נגהם. (ישעיה ס) וירחך לא יאסף לא יטמן.
אסף אלהים את חרפתי. כטעם כרת. וכן ונאסף שמחה וגיל. ואחרים אמרו כי השם ראה החרפות שהיו הנשים מחרפות אותי בעבור היותי עקרה וכאילו נאספו ונתחברו אצל השם.
אסף אלהים את חרפתי. הכניסה במקום שלא תראה, וכן ולא יאסף הביתה (שמות ט יט), וכוכבים אספו נגהם (יואל ב י), וירחך לא יאסף (ישעיה ס כ), לא יטמן, לשון רש"י. ורבי אברהם אמר כטעם כרת ונאספה שמחה וגיל: והנכון דעת אונקלוס שעשאן כולן לשון קבוץ וכנוס כפשוטם, מלשון ויאספו את השליו (במדבר יא לב), כי מאספיו יאכלוהו (ישעיה סב ט). ונקראת המיתה אסיפה בהיותו נקבץ אל אבותיו המתים. ולא יאסף הביתה, להקבץ לאנשי ביתו. ואספו נגהם, שקבצו האור בתוכם ולא הוציאו אורם לחוץ, או שנאספו אל האהל אשר להם ברקיע השמים. ויאמרו אסיפה בחרפה, שתתקבץ ולא תתפזר בין בני אדם להיות נדברים בה עוד בחוצות:
אסף אלהים. כמו ואספתו אל תוך ביתך. וכמו אספתי את שלומי. הכנסת והטמנת את חרפתי שהייתי נקראת עקרה:
אסף אלהים את חרפתי. כלומר שהיו מחרפין אותה. לאמר יוסף ה' לי בן אחר, ובהזכרת שם יוסף רמזה זה.
חרפתי. שהייתי לחרפה שאני עקרה והיו אומרים עלי שאעלה לחלקו של עשו הרשע. ואגדה כל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה משיש לה בן תולה בו. מי שבר כלי זה בנך. מי אכל תאנים אלו בנך:
אסף אלהים את חרפתי. כטעם כרת. וכן ונאסף שמחה וגיל. ואחרים אמרו כי השם ראה החרפות שהיו הנשים מחרפות אותי בעבור היותי עקרה וכאילו נאספו ונתחברו אצל השם.
אסף אלהים. כמו ואספתו אל תוך ביתך. וכמו אספתי את שלומי. הכנסת והטמנת את חרפתי שהייתי נקראת עקרה:
אסף אלהים את חרפתי. כלומר שהיו מחרפין אותה. לאמר יוסף ה' לי בן אחר, ובהזכרת שם יוסף רמזה זה.
את חרפתי. שקבל תפלת אחותי ולא היה מקבל תפלתי.
והנה נולדו ליעקב י"ב בנים בשבע שנים וכאשר ספרים הקדמונים מצאום בני ששה חדשים וימים במספר. ויתכן שנתנה לאה שפחתה ליעקב קודם שנולד נפתלי. גם הרתה רחל קודם שנולד זבולון וגם דינה לא ידענו מתי נולדה:
[מובא בפירושו לפסוק ח'] עם אחתי. וזה עשיתי יחדו עם אחותי שהכנסנו את צרותינו לביתנו יחדו להעמיד שבטים. כי אמנם הכניסה לאה את זלפה ליעקב בהכרח קדם שיולד נפתלי, כי בשבע שנים נולדו ח' שבטים, ו' בני לאה וב' בני זלפה, וכשנחשב ט' חדשים לכל עבור, הם ע"ב חדשים, שהם ו' שנים מלבד ט' חדשים עבור דן שקדמו לכל עבורי השמונה שבטים. ומכל זה יתחיב שמסרה לאה את זלפה ליעקב קדם לידת נפתלי, כי באפן אחר לא יספיק זמן הז' שנים לעבורי כלם, אם לא נאמר שנולדו כלם לז' חדשים, ושתכף שילדו נתעברו, ולא שמרו שום טמאת לידה.