מפרשי רש"י על שמות כח כא
| מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ח • פסוק כ"א |
• א • ג • ד • ה • י • יא • יב • טו • כא • לג • לה • לז • לח • מ • מא • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְ֠הָאֲבָנִ֠ים תִּֽהְיֶ֜יןָ עַל־שְׁמֹ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חוֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ תִּֽהְיֶ֕יןָ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃
רש"י
"איש על שמו" - כסדר תולדותם סדר האבנים אודם לראובן פטדה לשמעון וכן כלם
רש"י מנוקד ומעוצב
אִישׁ עַל שְׁמוֹ – כְּסֵדֶר תּוֹלְדוֹתָם. סֵדֶר הָאֲבָנִים, אֹדֶם לִרְאוּבֵן, פִּטְדָה לְשִׁמְעוֹן, וְכֵן כֻּלָּם.
מפרשי רש"י
[יא] כסדר תולדותם סדר האבנים אודם לראובן וכו'. אף על גב דלא כתיב כאן כתולדותם", מדכתיב "איש על שמו" רוצה לומר כאשר הוא לפי סדר תולדותם, וזהו "איש על שמו", רוצה לומר בסדר הראוי להם, ואין סדר מפורש רק סדר תולדותם. אבל קשיא, דלפי זה יהיה "ספיר" לדן, דהא סדר תולדותם ראובן שמעון לוי ויהודה דן ונפתלי (רש"י פסוק י), ובספר שופטים (שופטים י"ח, כ"ט) אצל "ואולם (לוז) [ליש] שם העיר לראשונה", פירש שם רש"י (שם פסוק כז) כי דן היה על לשם בחושן, ולפיכך כתיב בספר יהושע (יהושע י"ט, מ"ז) "ויקראו ללשם דן":
וגם על זה שפירש למעלה 'כסדר שנולדו' קשיא, דהא לא הוי כתנא קמא ולא כרבי חנינא בן גמליאל דבמסכת סוטה פרק אלו נאמרין (לו.), דלתנא קמא היה - יהודה, ראובן, שמעון, לוי, דן ונפתלי. כי יהודה צריך שיהיה מוקדם, והא דכתיב "כתולדותם", היינו אבן השני היה "כתולדותם", ולא הראשון, דלא היה כתולדותם. ולרבי חנינא היו ששה ראשונים; ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר [וזבולון], כולם על האבן אחת, ועל האבן השני; בנימן, דן ונפתלי, גד ואשר, יוסף, כסדר שנכתבו בפרשת שמות בתחלתו (לעיל א, ב-ה), ומאי "כתולדותם" כשמות שקרא להן [אביהן]; ראובן, שמעון, לוי ויהודה, ולא כשמות שקרא להן משה; ראובני, שמעוני. והשתא מה שפירש 'כסדר שנולדו' (ו) לא הוי כתנא קמא ולא כרבי חנינא:
מיהו קושיא אחרונה יש לתרץ, שדעת רש"י כיון שראובן ושמעון ולוי [ויהודה] בני לאה היו קודמין, יש להיות יששכר וזבולון בני לאה (בראשית ל', י"ח-כ') עמהם. ויהיה לפי זה מה שפירש כאן 'כסדר תולדותם', היינו כשאין סברא להקדים אחד מהם על אחר, אז בודאי יש לסדר אותם על סדר תולדותם, אבל כשיש טעם להקדים אחד לשני, נדחה 'כסדר תולדותם'. והכא, כיון שמקדים ארבעה בני לאה; ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יש לחבר להם שני בני לאה - יששכר וזבולון - ואחר כך דן ונפתלי, ויגיע "לשם" אל דן. אף על גב דלעיל (רש"י פסוק י) פירש דהיה דן ונפתלי על האבן הראשון, זה היה באבני שוהם, כדי שיהיו חמשה ועשרים אותיות על אבן הראשון וחמשה ועשרים על השני (סוטה סוף לו.), אבל בחושן שלא שייך טעם זה, היו כסדר הזה; ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולן:
אבל קושיא זאת נשארה, דלא הוי הא דקאמר דהיה סדר שלהם ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן ונפתלי, לא אליבא דתנא קמא ולא אליבא דרבי חנינא. ואפשר לומר שרש"י לא בא לומר סדר קביעתן באבנים זה אחר זה, רק בא לומר שעל האבן הראשון היה ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן ונפתלי, והנשארים על האבן השני, אבל לעולם היה יהודה מוקדם, אבל לא בא לסדר קביעתן. ומה שפירש רש"י (פסוק י) "כתולדותם" כסדר שנולדו, אינו רוצה לומר שכולם כסדר שנולדו, רק בא לפרש מלת "כתולדותם", שאין פירושו כסדר שהולידו, ואם היו כסדר שהולידו - לא היו ראובן, שמעון, ולוי ויהודה, דן ונפתלי, על האבן הראשון והאחרים על האבן השני כלל, ולפיכך פירש "כתולדותם" 'כסדר שנולדו', וראובן ושמעון ולוי ויהודה דן ונפתלי על האבן הראשון, והאחרים על האבן השני, ולא בא להגיד סדרן זה אחר זה. דאף על גב דכתיב "כתולדותם", היינו כשאין סברא להקדים, אבל כשיש סברא להקדים נדחה "כתולדתם". וכך פירושו; על האבן הראשון היה ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי. וסדר קביעתן היה לפי תולדתן, רק במקום שיש להקדים לפי חשיבותו יותר, שהרי יהודה בכל מקום מוקדם: