קטגוריה:בראשית ל יח

<< | ספר בראשית • פרק ל' • פסוק י"ח | >>

מהדורת הכתיב:

ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר.

המהדורה המנוקדת:

וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר.

המהדורה המוטעמת:

וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַ/תֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔/י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖/י לְ/אִישִׁ֑/י וַ/תִּקְרָ֥א שְׁמ֖/וֹ יִשָּׂשכָֽר׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):

וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה

נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙

שְׂכָרִ֔י

אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י

לְאִישִׁ֑י

וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ

יִשָּׂשכָֽר

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַתֹּאמֶר לֵאָה: "נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי גם רומז ל'שכור שכרתיך' בפסוק טז אֲשֶׁר נָתַתִּי בזכות שנתתי את שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי", וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר הערה: מקובל שלא להגות את האות שי"ן השנייה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַרַת לֵאָה יְהַב יְיָ אַגְרִי דִּיהַבִית אַמְתִּי לְבַעְלִי וּקְרָת שְׁמֵיהּ יִשָּׂשכָר׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמַרַת לֵאָה יְהַב יְיָ אַגְרִי דִיהָבַת אַמְתִי לְבַעֲלִי וְהֵיכְדֵין עֲתִידִין בְּנוֹי לְקַבָּלָא אֲגַר טַב עַל דְאִינוּן עַסִיקִין בְּאוֹרַיְיתָא וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ יִשָשׁכָר:

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

יששכר: שני שכרים אחד שכר הדודאין ואחד שכר שנתתי שפחתי לאישי:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יז - יח) "וישמע אלהים". כי התפללה ע"ז, "ותאמר נתן אלהים שכרי", ר"ל שרחל נתנה שפחתה בבטחה על סגולות טבעיות, ולכן לא הועיל לה, ואני שאיני סומך על הטבע כמו שהראיתי מענין הדודאים ונתתי שפחתי לטובתה לא בדרך סגולה נתן אלהים שכרי:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ותאמר לאה נתן אלהים שכרי. יששכר תשיעי לשבטים, והוא הקריב שני למלך, שנאמר: "ביום השני הקריב נתנאל בן צוער". מפני מה? שהיה בן תורה. הדא הוא דכתיב: "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים", לעיבורין. "ראשיהם מאתים", מאתים ראשי סנהדראות היה שבט יששכר מעמיד. "וכל אחיהם על פיהם", מסכימים הלכה על פיהם, והוא משיב להם הלכה למשה מסיני. וכל השבח הזה מנין לו? מזבולון שהיה עוסק בפרקמטיא ומאכיל את יששכר שהוא בן תורה. הדא הוא דכתיב: "זבולון לחוף ימים ישכון". וכשבא משה לברך את ישראל, הקדים ברכת זבולון ליששכר, הדא הוא דכתיב: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך", ממה שיששכר באהליך. ויש אומרים: יש שכר באהלי זבולון:

פרשנות מודרנית:

ביאור מפורט על הפסוק • המפרשים עונים לשאלות

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית