מ"ג בראשית ל יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג בראשית ל · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרַת לֵאָה יְהַב יְיָ אַגְרִי דִּיהַבִית אַמְתִּי לְבַעְלִי וּקְרָת שְׁמֵיהּ יִשָּׂשכָר׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַרַת לֵאָה יְהַב יְיָ אַגְרִי דִיהָבַת אַמְתִי לְבַעֲלִי וְהֵיכְדֵין עֲתִידִין בְּנוֹי לְקַבָּלָא אֲגַר טַב עַל דְאִינוּן עַסִיקִין בְּאוֹרַיְיתָא וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ יִשָשׁכָר:

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

יששכר: שני שכרים אחד שכר הדודאין ואחד שכר שנתתי שפחתי לאישי:


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



(יז - יח) "וישמע אלהים". כי התפללה ע"ז, "ותאמר נתן אלהים שכרי", ר"ל שרחל נתנה שפחתה בבטחה על סגולות טבעיות, ולכן לא הועיל לה, ואני שאיני סומך על הטבע כמו שהראיתי מענין הדודאים ונתתי שפחתי לטובתה לא בדרך סגולה נתן אלהים שכרי:


 

</noinclude>

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותאמר לאה נתן אלהים שכרי. יששכר תשיעי לשבטים, והוא הקריב שני למלך, שנאמר: "ביום השני הקריב נתנאל בן צוער". מפני מה? שהיה בן תורה. הדא הוא דכתיב: "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים", לעיבורין. "ראשיהם מאתים", מאתים ראשי סנהדראות היה שבט יששכר מעמיד. "וכל אחיהם על פיהם", מסכימים הלכה על פיהם, והוא משיב להם הלכה למשה מסיני. וכל השבח הזה מנין לו? מזבולון שהיה עוסק בפרקמטיא ומאכיל את יששכר שהוא בן תורה. הדא הוא דכתיב: "זבולון לחוף ימים ישכון". וכשבא משה לברך את ישראל, הקדים ברכת זבולון ליששכר, הדא הוא דכתיב: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך", ממה שיששכר באהליך. ויש אומרים: יש שכר באהלי זבולון:

<< · מ"ג בראשית · ל · יח · >>