מפרשי רש"י על שמות כח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שמות כח:


ד


פסוק

(ד) וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי.

רש"י

"חשן" - תכשיט כנגד הלב:

"ואפוד" - לא שמעתי (שהוא לבוש) ולא מצאתי בברייתא פי' תבניתו ולבי אומר לי שהוא חגור לו מאחוריו רחבו כרוחב גב איש כמין סינר שקורין פורצני"ט (שורץ) שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים כך מעשהו מלמטה שנא' (ש"ב ו, יד) ודוד חגור אפוד בד למדנו שהאפוד חגורה היא וא"א לו' שאין בו אלא חגורה לבדה שהרי נאמר (ויקרא ח, ז) ויתן עליו את האפוד ואח"כ ויחגור אותו בחשב האפוד ותרגם אונקלוס בהמיין אפודא למדנו שהחשב הוא החגור והאפוד שם תכשיט לבדו וא"א לומר שעל שם שתי הכתפות שבו הוא קרוי אפוד שהרי נאמר שתי כתפות האפוד למדנו שהאפוד שם לבד והכתפות שם לבד והחשב שם לבד לכך אני אומר שעל שם הסינר של מטה קרוי אפוד ע"ש שאופדו ומקשטו בו כמו שנאמר (שם) ויאפוד לו בו והחשב הוא חגור שלמעלה הימנו והכתפות קבועות בו ועוד אומר לי לבי שיש ראיה שהוא מין לבוש שתרגום יונתן ודוד חגור אפוד בד כרדוט דבוץ ותרגם כמו כן מעילים כרדוטין במעשה תמר אחות אבשלום (שם יג, יח) כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים:

"ומעיל" - הוא כמין חלוק וכן הכתונת אלא שהכתונת סמוך לבשרו ומעיל קרוי חלוק העליון:

"תשבץ" - עשויין משבצות לנוי והמשבצות הם כמין גומות העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעת אבנים טובות ומרגליות כמו שנאמר באבני האפוד מוסבות משבצות זהב ובלע"ז קוראין אותו קשטונ"ש (קאסטען):

"מצנפת" - כמין כיפת כובע שקורין קופי"א שהרי במקום אחר קורא להם מגבעות ומתרגמינן כובעין (עי' יומא כ"ה):

"ואבנט" - הוא חגורה על הכתונת והאפוד חגורה על המעיל כמו שמצינו בסדר לבישתן ויתן עליו את הכתנת ויחגור אותו באבנט וילבש אותו את המעיל ויתן עליו את האפוד:

"בגדי קדש" - מתרומה המקודשת לשמי יעשו אותם:

מפרשי רש"י

מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)

עריכה

מעיל הוא כמין חלוק וכן הכתונת, אלא שהכתונת סמוך לבשרו ומעיל קרוי חלוק העליון - הרמב"ן ז"ל טען ואמר שאין הדבר כן, כי המעיל בגד יתעטף בו, כמו שאמר "והוא עוטה מעיל" וכתיב "מעיל צדקה יעטני" ולא תבא עטיה על הכתונת רק על השַׂלְמָה אשר יכסה בו דכתיב "עוטה אור כשלמה" כי הוא עטוף, וכן "ועל שפם יעטה" - יתעטף, והוא תרגומו של יונתן בן עוזיאל שהזכיר הרב 'כרדוטין', כי הוא עטוף קרוב לצורת האפוד, שיתעטף בו חצי הגוף שכלפי רגליו. כי אם היה חלוק, אינן דומין זה לזה כלל. וראיה עוד שאמר "ויחזק בכנף מעילו" וגו' והנה יש לו כנפים ואינו כמין חלוק. עד כאן דבריו.
ולא ידעתי מי הגיד לו שהחלוק העליון לא תפול בו עטיפה, ואם לא תבוא עטיפה על הכתונת שהוא סמוך לבשרו, למה לא תבוא על החלוק העליון המכסה החלוק התחתון, ומה הפרש בינו ובין השַׂלמה והלא הבגד הוא השלמה והשלמה הוא הבגד, ויבא זה במקום זה, והבגד כולל גם החלוק, כי כל חלוק בגד ואין כל בגד חלוק.
ואשר הכריח הרב לפרש שהמעיל הוא החלוק העליון ולא מין אחר, הוא בעבור שמצא "ועליה כתונת פסים" וכתיב "כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים", יורה שהמעיל והכתונת הם עניין אחד, אבל בבגדי כהונה שכתוב "חשן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ", הוכרח לפרש ששניהן מין חלוק, רק שהכתונת הוא החלוק הסמוך לבשרו, כמו שמצאנו באדם ואשתו שהיו ערומים והלבישם כתנות, והמעיל הוא החלוק העליון המכסה החלוק התחתון, ואף על י שהוא כתבנית החלוק, יתכן שיהיו לו כנפות מאחר שאינו לכיסוי בשרו, ולכן כתוב "ויחזק בכנף מעילו":

מצנפת. כמין כיפת כובע שקורין קופי"א שהרי במקום אחר קורא להם מגבעות ומתרגמינן כובעין – פירוש כמין כיפה שהוא כובע, כדתניא בשלהי ראשית הגז ’כיפה של צמר היתה מונחת בראש כהן גדול ועליה ציץ נתון, לקיים מה שנאמר „ושמת אותו על פתיל תכלת”’ ופירש רש"י 'כובע'. ובריש במה אשה נמי תנן, "ולא בכבול". ובגמרא, "אמר רבי ינאי, כבול זה איני יודע מהו, אי כבלא דעבדא, אבל כיפה של צמר שפיר דמי, או דילמא כיפה של צמר וכל שכן כבלא דעבדא", ופירש רש"י, "אבל כיפה של צמר כובע שתחת השבכא, דמתקרי נמי כבול". ומה שאמר, "שהרי במקום אחר קורא להן 'מגבעות' ומתרגמינן כובעין", הכי פירושו, שהמגבעות של כהנים הדיוטים גם כן מצנפות הם, כדאיתא בפרק (אמר להן הממונה) [בראשונה], "נוטל מצנפתו של אחד מהם", ובפרק בא לו כהן גדול שנינו, כהן גדול משמש בשמנה כלים, וההדיוט בארבעה, בכתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט, מוסיף עליו כהן גדול, חשן ואפוד ומעיל וציץ", הרי שהמצנפות קורא להן הכתוב גבי כהנים (במקום) הדיוטים מגבעות, ואחר שהמצנפות הן המגבעות, והמגבעות מתורגמין כובעין, למדנו שהמצנפות כמין כובעין הן. והרמב"ן ז"ל טען ואמר, ש"אינו כן, שהרי אמרו שהמצנפת ארכה שש עשרה אמה, והרי היא כעין צניף שצונף בה את ראשו מגלגל ומחזיר ומגלגל ומחזיר סביב ראשו כפל על כפל, ומצנפת של כהן גדול אינה קרויה מגבעת בשום מקום, אבל בכהן הדיוט אמר הכתוב 'מגבעות' ואף היא מצנפת היא, אלא שקושר בה כל ראשו ומעלה הכפלים עליו כעין מגבעת, שהוא כובע, כדברי אנקלוס, כי מגבעת כמו מכבעת, כאשר אמרתי בסדר ויהי מקץ בחלוף הגימ"ל והכ"ף, אלא שהמגבעת כמו המצנפת, ולכן יזכירו חכמים תדיר בכהן גדול והדיוט מצנפת, בתורת כהנים. ובמסכת יומא שנינו, כהן גדול משמש בשמונה בגדים, וההדיוט בארבע בגדים, בכתונת ומכנסים מצנפת ואבנט, מוסיף עליהם כהן גדול, חשן ואפוד ומעיל וציץ", עד כאן דבריו. ולא ידעתי מי הגיד לו שהמצנפת של כהן גדול מגלגל ומחזיר סביב ראשו בלבד, ולא על כל ראשו, ולכן לא נקראת בשום מקום מגבעת, המתורגמת כובע, ומצנפת של כהן הדיוט קושר בה כל ראשו ומעלה הכפלים עליו ולכן קרויה מגבעת, מפני שהיתה מכסה כל ראשו ככובע, הרי התוספות כתבו בפרק קמא דגטין משם ריב"א, דאין הפרש בין המצנפת של כהן גדול למצנפת של כהן הדיוט, אלא בגודל, של כהן הדיוט "שלא היה לו ציץ והיתה יורדת עד מקום התפלין, קרויה מגבעת. ושל כהן גדול שהיה לו ציץ והיתה קטנה, קרויה מצנפת". ונראה מזה דסבירא ליה לריב"א דמצנפת של כהן גדול אדרבה היתה בגובה ראשו למעלה ממצחו, כדי שישים הציץ במצחו עם התפילין, ושל הדיוט שלא היה לו ציץ במצחו, היתה יורדת יותר למטה, לא שהיתה של כהן גדול סביב ראשו ושל כהן הדיוט על ראשו, כמו שכתב הרמב"ן.

ור"י פירש, ש"אפילו אם היו שוות, של כהן גדול ושל כהן הדיוט, נקט הכא בראש כהן גדול, לפי שאין אסור אלא לחתנים, דומיא דכהן גדול, שהוא ראש ושר בישראל". ומשמע מדבריו דאין הפרש בין מצנפת דכהן גדול למצנפת דכהן הדיוט כלל, והכתוב קורא אותו פעם מצנפת על שם שצונף ראשו כצניף, ופעם מגבעת, על שם שמכסה ראשו ככובע, ולכן בין של כהן גדול בין של כהן הדיוט נקראין מצנפת וכובע, וזו היא סברת רש"י ז"ל. אך יש להרמב"ן ז"ל לטעון, מי הגיד להם שצורת המצנפת של כהן גדול ושל כהן הדיוט שוים, דילמא דכהן גדול היתה סביב ראשו בלבד, ולא היתה ככובע, ולכן לא נקראת בשום מקום כובע, ודכהן הדיוט היתה סביב ראשו ועל ראשו יחד ככובע, ולכן נקראת כובע, ומנא ליה לרש"י לומר שהמצנפת של כהן גדול קרויה מגבעת עד שיחייב מזה שהוא כמין כובע. אבל הרב ז"ל ישיב, שכיון ששם המצנפת צודק בין בשיחזיר אותה סביב ראשו בלבד בין בשיקשור אותה על כל ראשו, הנה כמו שהקפיד הכתוב לקראתה בכהן הדיוט בשם כובע, כדי להודיע שתהיה קשורה על ראשו ככובע, ולא סביב ראשו בלבד, כן היה לו להקפיד, בכהן גדול, לקראתה בשם מורה על החזרה סביב ראשו בלבד, ולא על כל ראשו ככובע, ומאחר שלא הקפיד הכתוב לקראתה [אלא] בשם מצנפת סתם, ופירש במקום אחר שהיא כמין כובע, ילמוד סתום מן המפורש ותהיה גם היא כמין כובע. בגדי קדש מתרומה המקודשת לשמי יעשו אותם. לא שהם עצמם קדש, שהרי מתחלת הוייתן לא נעשו לשם השם, אלא לאהרן ולבניו, אך מפני שהתרומה שגבו מהעם, גבו אותה לשמו, כדכתיב, "ויקחו לי תרומה לשמי" והיא קדש, קרא גם הבגדים הנעשים ממנה בגדי קדש:

גור אריה (כל הפרק)

עריכה

כמין כיפת כובע - הרמב"ן הקשה על זה, דמשמע מדברי רש"י שלא היתה המצנפת רק כמו כובע בלבד, וזה אינו, שהרי אמרו כי ארכה של מצנפת היתה י"ו אמה, ואם כן המצנפת לאו כובע, אלא שהיה צונף בה ראשו מחזיר אותה סביב הראש כפל על כפל עד שהכל סביב ראשו. ואם כוונת רש"י מאי שאמר ד'היה כמו כובע' היינו של כהן הדיוט שנקרא כובע, אבל של כהן גדול לא נקרא בשום מקום כובע, זה אינו, דעל כרחך שוה היה מצנפתו של כהן גדול לשל הדיוט, דהא של הדיוט נקרא גם כן "מצנפת". ועוד, אמרו במסכתא יומא שכהן הדיוט משמש בארבעה בגדים מצנפת, אבנט, כתונת, מכנסים. מוסיף עליו כהן גדול דמשמש בשמונה חושן, מעיל, אפוד, ציץ. שמע מינה דהם שוים במצנפת. ומה שלא נקרא בכהן גדול מצנפת, מפני שבכהן גדול לא היה מחזיר המצנפת רק סביב הראש בלבד, ולא על ראשו, ולא היה זה כמו כובע. אבל של כהן הדיוט היה מחזיר אותו סביב הראש ועל ראשו, והיה זה כמו כובע, לכך דוקא של כהן הדיוט נקרא 'כובע', כך הוא קושיות הרמב"ן:
ויש לפרש כי רש"י גם כן מודה דהיה מחזיר סביב ראשו ולא היה לגמרי כמו כובע, אלא שעל ידי שהיה מחזיר סביב הראש היה נעשה כמו כובע, ולא היה כל יום ויום צונף ומחזיר סביב ראשו, רק שהיה נשאר כך תמיד, וכשמסלקו למחרת היה מחזיר אותו עשוי כך, וזה נקרא גם כן 'כיפת כובע', דמה בכך שהיה מחזיר וצונף סביב ראשו, כיון שנשארה כך עשויה - זה נקרא גם כן כובע. ומה שאמר הרמב"ן כי של כהן גדול לא נקרא בשום מקום "מגבעות", ולא היה מסבב אותו רק סביב הראש ולא על הראש, ולפיכך לא היה של כהן גדול ככובע, רש"י לא מחלק בין כהן גדול לכהן הדיוט, כדמשמע סתם משנה כהן הדיוט משמש בארבעה בגדים, מוסיף עליו כהן גדול וכו', משמע דבמצנפת אין חילוק בין כהן הדיוט לכהן גדול, וכמו שאצל כהן הדיוט נקרא 'כובע', שהיה עושה כעין כובע על ראשו, גם כן היה כך אצל כהן גדול, ואין חילוק:

מתרומה המקודשת - דאם לא כן הרי בעשיתם לא היו מתקדשים, ואיך יאמר "ועשו בגדי קודש" כיון שהמעשה אין מקדש אותם, אלא פירושו 'מתרומה המקודשת יעשו אותה', לכך אמר "ועשו בגדי קודש":

באר בשדה (כל הפרק)

עריכה

תשבץ וכו'. למושב קביעת וכו' – כתב מוה"ר לפי דברי הרמב"ם לא היו שם אבנים טובות כלל וכו'. כנראה מתוך דבריו שלפי דברי רבינו היו אבנים טובות בכתונת, והא ליתא דגם רבינו לא כתב אלא שהיה בכתונת גומות כמו העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעות אבנים טובות, אבל היו גומות בלבד לנוי, ופשוט:

מצנפת. כמין כיפת כובע וכו' – ועיין ברא"ם שהאריך, ומה שכתב על מה שטען הרמב"ן על דברי רבינו. ונלע"ד שהרמב"ן היה גורס 'מצנפת כמין כובע' ולא 'כמין כיפת כובע' כמו שהיא גרסתינו, ולזה טען מה שטען, ולפי גרסתינו נראה לי שדעת רבינו לומר שאין המצנפת של כהן גדול כמין כובע ממש, שהרי לאותן שהן כמין כובע קורא להם במקום אחר "מגבעות" ומתרגמינן 'כובעין', ואם איתא שגם המצנפת היא כמין כובע ממש הוי ליה לתרגם גם כן כובעא ולא מצנפת, ולזה מפרש שהמצנפת היא כמין הכיפה של כובעשלא היה נותן אותה סביב הראש עד המצח כמו שנותנין הכובע, אלא עושין אותה כמין כיפה ונותנה בגובהה של ראש, ומתחתיה היו לו התפלין והציץ, וזהו ממש כדעת ריב"א שכתבו התוספות בפרק קמא דגיטין ובסוכה דף ה' וביומא דף י"ב ודף כ"ה. ועיין בפרק קמא דגיטין בתוספות דף ו' ד"ה עטרות, ודוק:

בגדי קודש. מתרומה המקודשת – דבשלמא לעיל דכתיב "ועשית בגדי קדש לאהרן" יש לומר דקרי להו בגדי קדש משום שעל ידם מתקדש אהרן, וכמו שכתב רבינו '’לקדשו לכהנו לי’ לקדשו בכהונה על ידי הבגדים', אבל הכא דחזר ואמר "ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך" למה ליה הא כבר כתיב לעיל "ואתה תדבר כו' ועשו את בגדי אהרן לקדשו", א"ו הא קמ"ל שיעשו אותם מתרומה המקודשת, ועי' מה שכתב בזה מורי הרב:

דבק טוב (כל הפרק)

עריכה

בגדי קדש - קשה לרש"י והלא כבר אמר "ועשו בגדי קודש" אם כן למה חוזר עוד פעם שנית, לכן פירש 'ללמדנו שבאין מתרומות המקודשת' וכו':

מצנפת. פירש"י כמין כיפת כובע וכו' - כונת רש"י שלא תפרש שמצנפת הוא מה שקורין בלשון אשכנז הויאב שהוא רך ואין לה כיפה, אלא פרישו מה כקורין בל"א הוט שהוא קשה ויש לה בחללה כיפה:

מעיל. פרש"י כעין חלוק וכן הכתונת אלא שהכתונת וכו' - ואם תאמר דילמא להיפך, המעיל סמוך לבשרו, ויש לומר שבמעיל היו תלוים בו פעמונים כדי להשמיע קול, אם כן אי אפשר שהיה על בשרו. אי נמי מוכח כמו שפירש"י אחר כן על ואבנט:

נחלת יעקב (כל הפרק)

עריכה

מעיל הוא כמין חלוק, וכן הכתונת אלא (שהמעיל) [צ"ל שהכתונת] סמוך לבשרו ומעיל קרוי חלוק העליון - הרמב"ן ז"ל טען על זה ורצה להוכיח שאין המעיל עשוי בצורת כתונת. ולי נראה להוכיח מדכתיב במעשה תמר אחות אבשלום "ועליה כתונת פסים כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים" משמע שהבגד העליון על כל הבגדים נקרא מעיל, והוא בתבנית הכתונת. וכן מצינו ביוסף "ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו", הרי שכתונת הפסים היה ממעל לכל בגדיו, וכן היא לבישת המעיל, הרי שהכל אחד הוא. ועיין זה בשרשים שורש מעל:


סיכום

מצנפת

  • כל המפרשים הבינו בשיטת רש"י שהוא דומה ל"מגבעת" של כהן הדיוט ואין ביניהם שום הבדל.
  • הבאר בשדה מפרש שיש הבדל בין "המצנפת" שהוא כמין 'כיפת' כובע, ל"מגבעת" שהוא כובע.