מ"ג בראשית ל כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית ל · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרַת לֵאָה יְהַב יְיָ יָתֵיהּ לִי חוּלָק טָב הָדָא זִמְנָא יְהֵי מְדוֹרֵיהּ דְּבַעְלִי לְוָתִי אֲרֵי יְלֵידִית לֵיהּ שִׁתָּא בְנִין וּקְרָת יָת שְׁמֵיהּ זְבוּלוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַרַת לֵאָה עָבַד יָתִי יְיָ זְבוּדִין טָבִין מִבְּנִין זִמְנָא הָדָא יְהֵי מְדוֹרֵיהּ דְבַעֲלִי עִמִי אֲרוּם יְלִידַת לֵיהּ שִׁיתָּא בְנִין וְהֵיכְדִין עֲתִידִין בְּנוֹי לְקַבָּלָא חוּלַק טַב וּקְרַת יַת שְׁמֵיהּ זְבוּלוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זבד טוב" - כתרגו'

"יזבלני" - ל' בית זבול הורבריי"א בלע"ז (הערבערגע) בית מדור מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

זבדני אלהים — כטעם "נתן לי חלק", ואין לו אח במקרא.

יזבלני — יזבול עמי, יהיה זבולו עמי תמיד, כמו: "בנה בניתי בית זבול" (מלכים א ח, יג). וכמוהו "בני יצאוני" (ירמיהו י, כ), יצאו ממני; "ויבואני" (תהלים קיט, מא), כולם הם פעלים עומדים:

דונש בן לברט בתשובה על רב סעדיה גאון (כל הפרק)(כל הפסוק)

ופתר זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי מין לשון פיצה, כמו יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה, והחריב מילה משולשת שלימה ועשאה מסוכנת כמו זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

ואין בין "זבדני" ו"זבת" תולדה כאשר אין בין הסוס הבחור לעיר השבור.

ומלה זו פתרונה, כמשמעה, מין לשון הגרי, זבדני אלהים זבד טוב - כלומר נתן לי מתנה טובה.


והוא - מן זב, כלומר שהיא זבה מרוב דבש וחלב, כמות כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ, וכגון זָב עִמְקֵךְ.


השמר בני מן פתרון כל מילה ותיבה, ותזכה להישמר עד זקנה ושיבה.

שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ זְבֻלוּן".


אמר הגאון שהוא כמו זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

ור"א תפסו מחסרון הד'.


ויוכל הגאון להשיב, כי מלת זָבַת חסרה ד', בעבור חיבור ד' ות' רפה הקרובים במוצא הלשון, ורבים אמרו כמוהו: הָרָה לָלַת - כמו ללדת.

או יהיה פי' זְבָדַנִי כמו זָבַת והם ב' שורשים, כמו עַוָּה ועַוָּת, ורבים כן.


פירוש גל נעול

  • שהוא כמו זבת חלב ודבש - וכ"כ המבחר: "ויש מי שהוציאו מל' זבת חלב ודבש - וטעות הוא".
  • מחסרון הד' - ר"ל במלת זבת, כי לדעתו צ"ל זבדת.
  • חבור ד' ות' רפה - וכ"כ בצחות ט"ו ע"ב בדקדוק מלת אחת ע"ש.
  • כמו ללדת - אלא ש(צ)חסרה הד' בעבור התחברות ד' ות', כמש"כ בצחות באות ד' ע"ש.
  • או יהיה פירושו - ר"ל טעם והראת המלה.
  • כמו עוה ועות - עי' מש"כ הרד"ק בשורשים.


הערות

  • פירוש האבן עזרא על הפסוק - "זבדני אלוהים: כטעם נתן לי חלק, ואין לו אח במקרא", וא"כ לא סבר כרס"ג.
  • בעניין תשובת ר"א - ראה כאן, לפי א"ע עיקר השגתו היא בגלל חסרון הד' אך דונש ביאר יותר מזה ע"ש.
  • ויוכל הגאון להשיב - במהדורת פרנקפורט: ויכול הגאון וכו'

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זבדני אלהים אותי זבד טוב" - לא מצאו למלה הזאת מוצא בלשון הקדש ויתכן שנאמר שהיא מלה מורכבת "זה בד" כמלת מדוע ומלת בגד (לעיל פסוק יא) בכתיבה והסגול והפתח מומרים במקומות רבים וכל שכן במלות המורכבות וכן מלת צלמות ומלת בלעדי ויצאה מלשון בדים בדי עצי שטים (שמות כה יג) ותעש בדים ותשלח פארות (יחזקאל יז ו) כי ענפי האילן הגסים נקראים כן והשאילוה לבנים יאכל בדיו בכור מות (איוב יח יג) לא כן בדיו (ישעיהו טז ו) ולכן אמרה לאה כי עשה לה האלהים זה הבן בד טוב להיות בעלה מתלונן בצלה כי יזבלני בצלי וכן בנה בניתי בית זבול לך (מלכים א ח יג) להתלונן בצלו ולכבוד עליון יאמר כן כמו שאמר (שם בפסוק כז) הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי וכן שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג יא) עמד במקום שיתלונן בו כמו שאמר לשמש שם אהל בהם (תהלים יט ה) ואונקלוס תרגם זבד טוב "חולק טב" ולא הבינותי סברתו עד שראיתי (בתרגום הירושלמי) בתרגום יונתן זווד יתי מימרא דה' זוודין טבין ולמדתי שעשו המלה כאלו כתובה בו"ו וטפלו אותה אל לשון הארמית שמתרגמין צדה "זוודין" (להלן מב כה) אמרה שהבן הזה עשאו השם לה צדה טובה וחלק טוב כי בעלה יהיה עיקר דירתו עמה לרוב בניה תתפרנס עמו בטוב לו והו"ו והבי"ת ישתוו בלשוננו במקומות רבים כמו תאוה ותאבה (תהלים קיט כ) גוי נתתי למכים (ישעיהו נ ו) על גבי חרשו חורשים (תהלים קכט ג) וכן לקצבי הרים ירדתי (יונה ב ז) כמו לקצוי וכן לפרבר למערב ארבעה (דברי הימים א כו יח) יאמרו ממנו פרוור דכתיב (מלכים ב כג יא) אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרוורים ופירוש שניהם מה שהוא מקיר החומה לחוצה ומגרש לערים (במדבר לה ב) תרגום ירושלמי ופרוור וכן תרגום יונתן מגרשות (יחזקאל כז כח) ובמשנה מלא תרווד תרבד (נזיר מט אהלות פ"ב מ"א) בטבלא שאין לה לבזביז (פסחים מח) במקומות שונין ממנו "לזביז" (כלים פ"ב מ"ג מקואות פ"ד מ"ב) ובמקומות שונין ממנו "לזויז" איצטבא (פסחים יא) "איצטוא" (עירובין עז ויומא מט לפי גירסת הערוך) וכן כיוצא בהן הרבה ונהגו בירושלמי (כלאים פ"ה הכ"ט יבמות פ"ז ה"ח ועוד) "אביר" בבי"ת במקום ו"ו שאינם מקפידים בכך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כ) "זבדני". זה אינו בעבור שכר שפחתי, רק אותי בעצמי זבד זבד טוב, ועתה יקחני אישי אל זבולו ואהלו, כי אהלי צר מהכיל אותי "כי ילדתי לו ששה בנים":  

<< · מ"ג בראשית · ל · כ · >>